מאות בולענים חדשים בשנה: "סכנת חיים בים המלח"

סכנת חיים באזור ים המוות: תופעת הבולענים באזור ים המלח, המחמירה מדי שנה עקב ירידת המפלס, הגיעה הבוקר (יום ד') לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. לפני הישיבה אמר מהנדס המועצה האזורית תמר, גיא דוננפלד, לאולפן ynet כי בני אדם עלולים להיפגע וקרא להתערבות מיידית של המדינה.

דוננפלד אמר כי המצב באזור ים המלח, בין היתר בתחום המועצה האזורית תמר, "הולך ומחמיר ללא ספק". הוא הוסיף כי "תופעת הבולענים הנגרמת כתוצאה מירידת מפלס ים המלח ממשיכה להחריף ככל שהמפלס יורד. הדבר מאיץ את תופעת הבולענים. אנחנו מדברים על כמה מאות בולענים חדשים שנפתחים מדי שנה באזור ים המלח. יש פגיעה מאוד קשה בחיים כאן".

כתבות אחרונות על הבולענים באזור ים המלח

בולען ענק בכביש 90: "יכול לבלוע מכונית"

תיעוד נדיר מול המצלמה: כך נפער בולען בים המלח

הוא הוסיף כי בולענים יכולים להיווצר מתחת לכל דבר. "תרחיש האימה הוא פגיעה בחיי אדם. אנחנו ערים לפגישה בתשתיות, קווי ביוב, קווי מים, מטעי תמרים, כבישים", אמר זוננפלד. "בתי מלון נמצאים למזלנו באזור שבו מפעלי ים המלח שומרים על רמה של מים מליחים ולכן לא ידוע לנו על בולענים באזור המלונות".

מהנדס המועצה האזורית תמר הוסיף כי שנים רבות ערות הרשויות לתופעת הבולענים בים המלח. "בעבר היה צוות של משרד התשתיות. הצוות הזה הפסיק את עבודתו כתוצאה מחוסר נכונות של אף גוף ממלכתי לבטח אותה", הוא אמר. דוננפלד קרא להקים מיד גוף שיטפל בנושא בצורה נחרצת ויתמודד עם התופעה. "החיים חייבים להימשך. יש כאן אנשים שחיים באזור וחייהם נמצאים בסכנה", הוא אמר.

אז איך נוצר בולען? בכל אזור חוף ים המלח נמצאת שכבת מלח ששקעה לפני כעשרת אלפים שנה, בעומק של בין 20-50 מטרים. שכבת המלח הייתה טבולה במים מלוחים, אך בגלל ירידת מפלס מי ים המלח ב- 30 השנים האחרונות נחשפה השכבה למים מתוקים שהמיסו את המלח. "נוצרו חללים. וככל שמתגברת ההמסה החללים גדלים והתקרה מעליהם מתחילה להתערער. ברגע שהמשקל של הסלע מתגבר על חוזק תקרת החלל הסלע קורס ונוצר בולען", אמר מומחה לגיאולוגיה.

דיון סוער בוועדה

הדיון התלהט בשאלת השימוש ב-120 מיליון שקלים שהוקצו לפי החלטת הממשלה. רם אלמוג, אחראי פרויקטים לאומיים באגף התכנון של המשרד להגנת הסביבה, אמר: "להחלטת הממשלה שני חלקים 600 מיליון שקלים להקמת אזור תיירות באגן הדרומי ו- 120 מיליון שקלים לתשתיות שנפגעו מירידת בסיס הסחיפה של הים".

יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, דוד אמסלם, תקף בחריפות את מנכ"לי משרדי התיירות והגנת הסביבה. "אזמן את מנכ"לי המשרדים, אסתכל להם בעיניים ואשאל מה עשיתם עם הכסף? זו התנהלות חלמאית באנדרסטייטמנט", הוא אמר. "לא יכול להיות 3 שנים וחצי אחרי החלטת הממשלה בנושא עם סכנת חיי אדם, ולא קורה כלום. אכלו לי שתו לי לא מתקבל. אם הייתי השר, מנכ"לי המשרדים היו הולכים הביתה. נתכנס שוב בעוד חודשיים לקבל דוח מצב לתכנית אופרטיבית ונקיים מעקב רציף לראות שזה באמת מתקדם".

ח"כ בני בגין (הליכוד) הציע פתרון קיצוני: "הבולענים יהיו איתנו הרבה מעבר לתוחלת החיים של ניננו ונכדיהם. אם מישהו מצפה לשיקום מבנים באזור זו ציפיית שווא. מאזור כזה צריך לברוח ולפצות את התושבים. האזור מסוכן בהגדרה אז הניסיון למצוא קריטריונים הנדסיים שיאפשרו לחיות, נועד לכישלון. נדרשות תשובות לשאלת האחריות המשפטית- מי יפצה וישפה".

יוזם הדיון, ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), אמר בדיון בוועדה: "השאלה המרכזית עכשיו היא לא הבולענים, אלא המציאות הקשה של התושבים בקיבוצי מצפה שלם ועין גדי. צריך להחליט מי הגורם המטפל ומה סמכותו, כולל מענה תקציבי, שיכול להיות מהכנסות מפעלי ים המלח כפיצוי על אובדן ההכנסה".

ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, אמר: "אף חברת ביטוח, כולל ענבל הממשלתית לא מוכנה לבטח את התושבים והישובים". עוד אמר כי "יש הצעות מאוד ברורות וביניהן הכרזת ים המלח כאזור מוכה אסון. זה לא יפתור את הבולענים, אבל לפחות נציל נכס לאומי. יש 120 מיליון במשרד להגנת הסביבה, שהולכים לטיפול במצדה ובעין פשחה במקום לטיפול בירידת המפלס".