מיפן לחופי ישראל: מדוזה זרחנית

אורחת מיפן הרחוקה: מדוזה הזוהרת בצבע ירוק וזרחני, שהגיעה מיפן, נצפתה בים התיכון במסגרת סקר שגרתי שערך ד"ר גור מזרחי. מדובר במדוזה שאינה מסוכנת לאדם, אך באוניברסיטת חיפה אומרים כי הבשורות הרעות הן כי הגעתה מבשרת שאורחים הרבה יותר מסוכנים יכולים להגיע גם כן לחופי הארץ. "זוהי מדוזה ייחודית, כיוון שהיא מכילה חלבון בצבע ירוק זרחני, אשר למרות תיאוריות רבות, נוכחותו ותפקידו עדיין לא ברורים למדע. למרות גופה הקטן - כמה סנטימטרים בודדים - היא נחשבת לזללנית של פלנקטון וסרטנים קטנים, אך אפשר להישאר רגועים – היא אינה מסוכנת לבני האדם", אמר ד"ר מזרחי חוקר בבית הספר למדעי הים על-שם ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, במעבדה של ד"ר דן צ'רנוב.

(צילום: אוניברסיטת חיפה)

באוניברסיטת חיפה אמרו כי המדוזה נצפתה בשני אתרים לחופי ישראל - מפרץ חיפה ובית ינאי, בעומק רדוד יחסית – 10 מטרים בלבד. לדברי ד"ר מזרחי, המדוזה יודעת לנצל את עמודת המים מהים הרדוד עד הים העמוק והיא נמצאה בעומקים משמעותיים של עד כ-1500 מטרים. בנוסף, גופה בן כמה הסנטימטרים של המדוזה מורכב מ-98% מים ולכן כשהיא מופיעה כפרטים בודדים, כמעט שלא ניתן להבחין בה. אולם למרות הצבע הזרחני שלה, יש לה מאפיין מרתק הרבה יותר. "המדוזה הזו שייכת למחלקה של מינים שמסוגלים להישאר צעירים לנצח. ישנם במחלקה זו מדוזות המסוגלות לחדש את נעוריהן, כך שלאחר שהן מגיעות לבגרות ומעמידות צאצאים, הן מסוגלות לחזור למצב עוברי", הסביר.

אז כיצד הגיעה המדוזה לחופי ישראל? אופציה אחת היא שהמדוזה נישאה במי נטל של אוניות סוחר. אפשרות שנייה היא שהמדוזה הזו חיה שנים ארוכות במעמקי הים התיכון, אולם כעת מסיבות כלשהן, היא עלתה גם למים הרדודים יותר. לאחר בדיקה שנקראת "גנטיקה של אוכלוסיות", שנעזרת ב"סמנים" גנטיים ש"מזקקים" את דפוס ההגירה ומאפשרים לחוקרים לבודד את המין המהגר ממינים מקומיים, ההסבר ההגיוני ביותר מבחינת ד"ר מזרחי היא שמדובר במדוזה שנישאה במי נטל, "מעבר לתוצאות הניתוח גנטי ומורפולוגי, העובדה היא שלא נמצאה אף מדוזה כזו בטווח העצום שבין יפן וישראל. במילים אחרות, המדוזה הגיעה לכאן תודות להתערבות חיצונית של בני האדם, ולא באופן טבעי", הסביר.

(צילום: אוניברסיטת חיפה)

אולם, לא משנה מה הסיבה להופעתה של המדוזה, הישרדותה ואפילו שגשוגה היא אחת ההוכחות הטובות ביותר לכך שהים התיכון עובר שינויים דרמטיים - שעלולים להיות מסוכנים. "השינויים נובעים לרוב מהתערבותו של האדם בטבע - דיג יתר יכול להוביל להידלדלות אויביה הטבעיים של המדוזה ועובדת הימצאותה כאן יכולה להעיד על שינויים ברמה גלובאלית יותר, כמו התחממות מי הים. החשש הוא ששינויים בסביבה הימית יאפשרו למדוזות המסוכנות לאדם להגר לאיזור זה ואז הפגיעה תהיה דרמטית", הוא אמר.

כבר כעת עולה מהמחקר של ד"ר מזרחי כי הימצאותה של המדוזה באגן המזרחי של הים התיכון יכולה להשפיע על הסביבה, מכיוון שהיא מצטרפת לדגה המקומית בתחרות על אותו המזון.

 במקרה הזה מדובר בפלנקטון וסרטנים קטנים, "אולם כנראה לא בצורה משמעותית", מדגיש החוקר. המאמר יפורסם בחודש יולי 2015 בעיתון המדעי NeoBiota בשיתופו של ד"ר אלי שמש.

יש לציין, כי קרובת משפחה של המדוזה הזו זיכתה בשנת 2008 שלושה חוקרים, יפני ושני אמריקים, בפרס נובל לכימיה, על תגליתם המשותפת של החלבון הזוהר המכונה Green Fluorescent Protein. בחלבון, הפולט אור ירוק זוהר תחת קרינה אולטרה סגולה, נעשה שימוש נרחב במעבדות מחקר, ככלי שמעיד על תהליכים המתרחשים באורגניזמים חיים, כמו התפתחות תאי מוח או התפשטות תאים סרטניים, או כמדד לפעילות גנטית.