ההשקעות הזרות בישראל צנחו ב-46%
על פי דו"ח סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח, צנחו ההשקעות הזרות הישירות בישראל מ-11.8 מיליארד דולר בשנת 2013 ל-6.4 מיליארד דולר בלבד בשנה החולפת. ד"ר רוני מנוס מהמכללה למינהל וממחברי תקציר הדו"ח: "להערכתנו מבצע 'צוק איתן' והחרמות מולם מתמודדת ישראל הובילו לצניחה"
צלילה של יותר מ-3% באג"ח הממשלתיות ביומיים
גוש האירו דחה את הפשרה היוונית, הבורסות נופלות
בנוסף, השקעות FDI ישראליות בחו"ל ירדו אף הן מ-4.67 מיליארד דולר ב-2013 ל-3.97 מיליארד דולר, ירידה של כ-15%. נתונים אלה נמוכים משמעותית מהנתונים המקבילים 2007-2005, טרם פרוץ המשבר הכלכלי בשנת 2008.
"להערכתנו מה שהוביל לצניחה בהשקעות בישראל, הם מבצע 'צוק איתן' והחרמות מולם מתמודדת ישראל", אמרה ל-ynet ד"ר רוני מנוס, ראש המחלקה למימון בביה"ס למנהל עסקים של המכללה למינהל וממחברי תקציר הדו"ח. לדבריה, אלו הן רק השערות שיכולות להסביר את הירידה החדה, אך ישנה סיבה נוספת: "בעבר היו פה עסקאות גדולות כדוגמת Waze וישקר שהזניקו את ההשקעות, אך בשנה החולפת לא היו מספיק כאלו".
ירידה של 23% בהשקעות בכל העולם
אך הירידה איננה רק בישראל. על פי דו"ח סוכנות האו"ם, בשנה החולפת הסתכמו השקעות ה-FDI בעולם רק ב-1.23 טריליון דולר, ירידה של 16% בהשוואה ל-2013 (1.47 טריליון דולר). אולם כאשר מחשבים את התחזית שניתנה לשנת 2014 מדובר בירידה חדה עוד יותר. דו"ח סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (ה-WIR) העריך שבשנה החולפת יסתכמו ה-FDI ב-1.6 טריליון דולר, דהיינו, ביחס לתחזיות ל-2014 ההשקעות הזרות צנחו ב-23%.
הסיבה העיקרית לכך, על פי מחברי הדו"ח, היא החולשה בצמיחה הכלכלית הגלובלית ואי ודאות לגבי המדיניות הכלכלית והעסקית במדינות רבות - מה שהרתיע משקיעים רבים. בין השאר בלטה אי הוודאות בשל קצב ההרחבות הכמותיות בארה"ב ובאירופה, משבר החוב היווני והשפעתו על יציבות גוש האירו, וקצב הצמיחה הכלכלית בסין.
גורמים נוספים שהשפיעו על הירידה ב-FDI העולמי היו סיכונים גיאו-פוליטיים כמו הסכסוך באוקראינה שנרגע מעט בחודשים האחרונים, החמרת היחסים בין מדינות המערב ורוסיה, ומהפכות וחילופי שלטון במספר מדינות במזרח התיכון. חיסול השקעות (divestments) בהיקפים גדולים תרם אף הוא לירידה ב-DFI. דוגמא בולטת הינה חיסול ההשקעה בווריזון (Verizon) ע"י וודפון (Vodafone) בהיקף של 130 מיליארד דולר.
ישראל מעצמת סייבר
מתקפות הסייבר האחרונות על אתרי ממשלה, גופי תשתיות וצבא, וחברות ענק בכל רחבי העולם, הובילו לגידול דרמטי בהשקעות באבטחת תקשורת ומידע - והוכיחו כי ישראל היא מעצמת סייבר. בדו"ח סוכנות האו"ם מצוין כי לישראל יתרון יחסי בתחום זה והיא נחשבת בעולם למעצמת סייבר. החברה הישראלית הבולטת בתחום אבטחת מיידע היא צ'ק פוינט, הנסחרת בארה"ב בשווי של כ-15 מיליארד דולר.
בנוסף מציינים מחברי הדו"ח את ישראל לטובה - לצד מדינות נוספות - בנוגע לרפורמות שאפשרו תחרות, כניסת שחקנים חדשים, שיפור היעילות והורדת מחירים, כמו למשל הרפורמה בשוק התקשורת הישראלי. הדו"ח מדגיש כי בשנת 2014 גדל מספר המדינות אשר חתמו על הסדרים המשקפים העמקת הליברליזציה, בעוד שמספר קטן של מדינות נקטו בצעדים הפוכים של סגירות והערמת קשיים על השקעות.
בנוסף, בישראל נרשם ב-2014 גידול בפעילות קרנות השקעה פרטיות, שהסתכמו בכ-2 מיליארד דולר והתבצעו בעיקר על ידי קרנות זרות. מגמת העלייה בחשיבותן של קרנות השקעה פרטיות בישראל ובעולם צפויה להמשך. הסיבה לכך: התעניינות גוברת של משקיעים בסקטור זה, בייחוד עקב סביבת הריבית הנמוכה הדוחפת קרנות פנסיה גדולות ומשקיעים מוסדיים אחרים לחפש תשואות עודפות בהשקעות אלטרנטיביות על חשבון השקעות מסורתיות. בנוסף, סביבת הריבית הנמוכה מוזילה עלויות הקשורות ברכישה ממונפת.
הפסדי הכנסות מהקלות מס
הדו"ח עצמו עוסק השנה בעיקר ברפורמות הנדרשות במדיניות ההשקעות הזרות הישירות בעולם. כותבי הדו"ח קוראים ליישום רגולציה מקיפה ומתואמת ברמה העולמית שתכלול נהלים ליישוב סכסוכים עסקיים. במיוחד מתמקד הדו"ח בצורך לפתור את בעיית תכנוני המס האגרסיביים של חברות רב לאומיות גדולות הפוגעים בהכנסות המדינות המארחות.
יש לציין כי הפער בין שיעורי המס האפקטיביים שמשלמות חברות ענק לבין שיעורי המס שמשלמות חברות מקומיות מעסיק בשנים האחרונות את הציבור הרחב ואת הממשלות. גם הקלות המס להן זוכות החברות הגדולות, והאחריות החברתית תאגידית של חברות רב לאומיות מגיעות לא פעם לדיונים.
מחברי הדו"ח אף ניסו לאמוד לראשונה את אובדן ההכנסות במדינות המארחות כתוצאה מהתחמקות מתשלום מסים ע"י תכנוני מס "יצירתיים" (אם כי עדיין במסגרת החוק) ושימוש במקלטי מס שונים. לפי החישובים, הפסדי ההכנסות של המדינות המתפתחות שנבעו מתכנוני מס אגרסיביים, בשנת 2012, נאמדים ב-100 מיליארד דולר.
לדבריהם, גם מדינות מפותחות נפגעות משמעותית מתכנוני מס אגרסיביים ע"י חברות ענק רב לאומיות. כך הם מביאים לדוגמה שבחקירה של ועדה בסנאט האמריקני ב-2012 נמצא כי חברת מיקרוסופט הצליחה בשנים 2009-11 להימנע ממס על רווח שהסתכם ביותר מ-20 מיליארד דולר.
כן נמצא שכ-40% מהחברות הכלולות במדד "פורצ'יו'ן 500" - 500 החברות המובילות בארה"ב על פי מגזין "פורצ'יון" ואשר דיווחו על רווחים חיוביים בכל שנה, בתקופה 2008-12, שילמו מס חברות שלילי או אפסי, לפחות בשנה אחת בתקופה שנבדקה. 26 מבין החברות שנמצאות במדד בפורצ'יון-500 הכוללת גם את בואינג וג'נרל אלקטריק, לא שילמו מס חברות אף לא באחת מחמש השנים 2008-12.
גם בישראל, מדגיש הדו"ח, קובעי ההחלטות בנושא המדיניות הציבורית ודעת הקהל מתמקדים לאחרונה בנושא מציאת פתרון מידתי לבעיית עידוד השקעות המבטיח צמיחה וחדשנות מחד, ושעורי מיסוי הולמים והוגנים מאידך. כאשר נושא ההטבות הניכרות והקלות המס המשמעותיות מהן נהנות מספר מועט של חברות ענק בישראל (כדוגמת טבע, אינטל, צ'קפוינט וכיל) נמצא במוקד הדיון הציבורי.
זאת בנוסף לחילוקי הדעות החריפים על שיעור ההטבות שיוענקו ליזמים בתחום הגז שנמצא בחופי ישראל והחלק היחסי מערכו שיוקצה לממשלה ולציבור.
