50% מעולות אתיופיה עובדות בניקיון ומטבח
מחקר של מרכז טאוב מצא כי השכלתם הממוצעת של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה יותר משל שאר האוכלוסייה היהודית, ומצבם בשוק התעסוקה טוב פחות מבחינת תחומי העיסוק והשכר. החוקרים: חרף שיפור במצבם של צעירי הקהילה לעומת דור העולים - הדרך לצמצום הפערים עדין ארוכה
כ-50% מהנשים וכ-17% מהגברים בקרב המועסקים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל לאחר גיל 12 עוסקים בעבודות ניקיון ומטבח, זאת לעומת כ-3.5% מהנשים והגברים היהודים שאינם ממוצא אתיופי. כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. המחקר בחן את מאפייני התעסוקה וההשכלה בקרב יוצאי אתיופיה בישראל.
- המספרים שמאחורי מצוקת עולי אתיופיה
גננת: "אמרו לי בפנים - לא רוצים אתיופים"
עימותים במחאת יוצאי אתיופיה בלב ת"א
המחקר מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 1998-2013, אך החוקרים מעריכים כי מאז לא נרשם שינוי משמעותי בתמונת המצב. המחקר אמנם מצביע על שיפור בנתוני ההשכלה והתעסוקה של צעירים ישראלים ממוצא אתיופי לעומת הדור המבוגר של העולים, אך הדרך לצמצום הפערים בין כלל יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית, קובעים החוקרים, עוד ארוכה.
משכילים פחות ומרוויחים פחות
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2013 הסתכמה ההכנסה ברוטו של משק בית של יוצאי אתיופיה ב-11,453 שקלים בחודש – כ-35% פחות מההכנסה הממוצעת בכלל האוכלוסייה, העומדת על 17,711 שקלים למשק בית. לדברי עורכי המחקר, הדס פוקס וגלעד, פער זה עשוי להיות מוסבר בממצאים שעלו מן המחקר ולפיהם השכלתם הממוצעת של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה יותר משל שאר האוכלוסייה היהודית, ומצבם בשוק התעסוקה טוב פחות הן מבחינת משלחי היד שיוצאי אתיופיה מועסקים בהם והן מבחינת השכר.
פערי ההשכלה בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית מצטמצמים, אך רחוקים מלהיעלם. פוקס וברנד בחנו את ההשכלה של האוכלוסייה ממוצא אתיופי לעומת שאר האוכלוסייה היהודית ומצאו פערים עמוקים בהשכלה התיכונית והאקדמית. שיעור בעלי תעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל או עלו בגיל מוקדם הגיע ל-53%, בהשוואה ל-75% בקרב יהודים שאינם ממוצא אתיופי.
עוד מצאו החוקרים, כי הפערים בהשכלה ניכרים גם בבחינת שיעור האקדמאים. בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל עומד שיעור בעלי התואר האקדמי על כ-20% – כמחצית מהשיעור בקרב יתר האוכלוסייה היהודית (40%). שיעור המשכילים בקרב ילידי אתיופיה שעלו לישראל אחרי גיל 12 עומד על כ-6% בלבד, ובתוך קבוצה זו מרבית בעלי התואר הם עולים שהגיעו לישראל בגילי 18–13.
ממצא מעודד יותר הוא השיפור שחל בנתוני ההשכלה התיכונית של הדור הצעיר, שהתחנך בישראל לעומת דור ההורים. שיעור מסיימי התיכון בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שעלו לישראל בגיל מבוגר עומד על 36% בלבד, ולעומת זאת שיעורם בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל הוא כ-90% – שיעור דומה ליתר האוכלוסייה היהודית.
שיעורי תעסוקה גבוהים אך שכר נמוך
המחקר העלה כי חלה עלייה משמעותית בשיעורי התעסוקה של נשים אתיופיות, אך רובן מועסקות במקצועות בשכר נמוך. שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בגילאי העבודה העיקריים (54–25) עלה באופן ניכר בעשור, ובשנים 2011–2009 התייצב על כ-72% – נתון נמוך רק במעט משיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה אתיופית, העומד על כ-79%.
עלייה זו מאפיינת גברים ונשים כאחד, אולם בקרב הנשים היא משמעותית במיוחד: כ-35% בלבד מיוצאות אתיופיה היו מועסקות בשנים 2000–1998, לעומת קרוב ל-65% בשנים 2011–2009.
השיפור בנתוני התעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי מתבטא גם בהיקף המשרה: בשנים האחרונות נרשמה ירידה מהירה בשיעור המועסקים במשרות חלקיות בקרב אוכלוסייה זו, במקביל לעלייה בשיעור התעסוקה. כלומר, חל גידול הן בשיעורי התעסוקה והן בהיקפי המשרה, מעבודה במשרה חלקית למשרה מלאה.
אולם לצד העלייה בשיעורי המועסקים, בקרב בני 35–30 (קבוצת גיל שנבחרה מטעמי אמינות המדגם של האוכלוסייה הנבדקת - ע.א.) התברר, כי רק כ-9% מהאוכלוסייה האתיופית שעלתה לישראל בגיל מבוגר מועסקים במשלח יד ברמת מיומנות גבוהה, לעומת 39% ביתר האוכלוסייה היהודית, כולל משרות ניהול.
החוקרים מציינים כי, בדומה למאפייני ההשכלה, מאפייני התעסוקה של יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל טובים יותר בהשוואה לאלו שעלו בגיל מבוגר, אך עדיין קיימים פערים בינם ובין יתר האוכלוסייה היהודית. בתוך כך, כ-21% מבני העדה שהתחנכו בישראל ממוקמים ברובד העליון של שוק העבודה, לעומת כ-40% משאר האוכלוסייה היהודית, וכ-60% מהם מועסקים במשרות במיומנות נמוכה או כעובדים בלתי מקצועיים, לעומת 41% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית.
עוד עולה כאמור, כי שיעור גבוה יחסית מיוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר מועסקים כעובדי ניקיון ומטבח, אולם החוקרים מציינים כי ממצא זה ייחודי לעובדים שעלו כשהיו בני 13 ויותר; בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל, שיעור המועסקים במשרות ניקיון דומה לכלל האוכלוסייה, 3.9%. בבדיקה מקיפה יותר שערכו החוקרים נמצא שהסיכוי לעסוק בניקיון תלוי מאוד בשנות הוותק בארץ ובגיל העלייה לישראל. ככל שהוותק בארץ נמוך יותר וגיל העלייה גבוה יותר (עד גיל 20), כך ההסתברות לעסוק בניקיון גבוהה יותר.
אקדמאים מרוויחים פחות
כדי לבחון האם קיימת אפליה המקשה על השתלבות הישראלים ממוצא אתיופי בשוק העבודה, בחנו החוקרים את מאפייני התעסוקה בקרב בעלי השכלה אקדמית בלבד. הם מצאו כי בקבוצה זו ישראלים ממוצא אתיופי אינם נבדלים באופן מהותי מיתר האוכלוסייה, למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי. כלומר, אקדמאים ממוצא אתיופי ככלל, אכן משתלבים במשלחי יד הדורשים השכלה גבוהה.
עם זאת, בחינת שכרם של אקדמאים ממוצא אתיופי מראה כי חרף השתלבותם ברובד העליון של שוק העבודה, הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים בקטגוריה זו. פערים אלו, אומרים פוקס וברנד, נובעים כנראה מהתמקדות בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית.
כך למשל רבים מהאקדמאים ממוצא אתיופי המשתייכים לקטגוריית "משלחי יד במיומנות גבוהה" עוסקים במקצועות הרווחה וההוראה, שבהם השכר נמוך יחסית. ממצא זה, מציינים החוקרים, מרמז על נגישות נמוכה לתחומי לימוד ותעסוקה הנחשבים יוקרתיים, המובילים לשכר גבוה.
לפנייה לכתב/ת 
