לאן נעלמו פיני והקמע? / פלג בחמישי

המתאייד

מכבי התרסקה, גרשון נעלם

22 בפברואר, ירושלים. מכבי ת"א זוכה בגביע המדינה, ופאנל פרשנים מראיין את גיא גודס על במה מאולתרת שהותקנה על הפרקט. לפתע, בשידור חי, מגיח מאחור אדם מדושן עונג, נצמד לגבו של המאמן ומסיר מצווארו שרשרת. הוא מציג למצלמה את המדליון המוזהב, טופח על שכמו של גודס ואומר בטון של קלפטע: "גונב גביעים להפועל ירושלים, זה יפה?". החבר'ה צוחקים, וסיבוב הדאווין מסתיים בטפיחה על שכמם של השדר והפרשן.

(איור: אופיר בגון)

כן, למרות שלא הוזמן, פיני חולצה צהובה לא נתן לרגע התהילה לעבור מבלי שכולם יידעו שגם הוא שותף. וכמובן גם האמונה הטפלה שלו - מטבע שהגיע מהרבי מלובביץ'. הוא אפילו הצהיר: "הקמע שוב הוכיח שהוא מגיע למשחקים גדולים!".

• לטורים נוספים של עמיר פלג
  

9 באפריל, ברלין. מכבי מנצחת את אלבה ועולה להצלבה ביורוליג. עם הבאזר לסיום, רץ לתוך המגרש עוזר המאמן, מתחבק עם כל מה שזז ומודיע: "הגיע לנו לעלות, הכל בידי שמיים, הקמע חזר שנית!".

פיני והחברים על הספסל(צילום: ראובן שוורץ)

17 ביוני, ת"א. מכבי מפסידה פעם שלישית ברציפות להפועל אילת ומודחת בחצי גמר הפלייאוף. גודס ניצב מול המצלמות ומסביר בלי לטייח את הכישלון, אלא שהפעם לא צץ מאחוריו שום ליצן שביקש את הקמע שלו בחזרה. פתאום אפילו מטבע של "מלך המשיח" לא שווה גרוש. האיש שמצהיר שהכל בידי שמיים, נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

ככה זה כשמפסידים. גם כתבי החצר של הרבי ממכבי - אלה שכינו את מינויו "הברקת העונה!" - שכחו לשאול את הגורו על אחריותו לכישלון, ולברר מה חלקו של התליון בתאונת השרשרת. הם גם לא ביקשו הסברים מהבן השחצן של דייויד פדרמן, שהתגאה לא מזמן (אחרי ניצחון כמובן), כי הוא זה שהגה את "הברקת העונה".

גיא גודס(צילום: עוז מועלם)

וגם ארז אדלשטיין התייחס כמובן לסנסציה בחצי הגמר. "הביקורת היחידה שלי על גיא הייתה שהוא הסכים שיכתיבו לו דברים", אמר המאמן הלאומי והפרשן החלבי, אפרופו הזרים שהוחתמו בקבוצה. להנחתה העיקרית - זאת שבהצלחות עושה רוח ובכישלונות קולות של שטיח - פרשננו לא התייחס. בכל זאת, בואו לא נשכח שגרשון מונה לא מכבר ליועץ המקצועי של הנבחרות, וששניהם צריכים עוד לעבוד ביחד.

אין לי מושג מה פיני מתכנן לקראת אליפות אירופה בספטמבר, והאם הוא ידחוף מטבע של הרבי לכיסו של ארז, אבל במקרה של כישלון למאמן הנבחרת אין מה לדאוג. כמו שהוא שמר עכשיו על עוזר־מאמן מכבי, כשפיני יהיה פרשן, הוא יחזיר לו באותו מטבע.

גרשון וארז אדלשטיין(צילום: עוז מועלם)

הבלוף

את מי מעניין היורו עד 21

זוכרים איזה פסטיבל היה פה בדיוק לפני שנתיים, כשאירחנו את היורו עד גיל 21? אפילו ראש הממשלה ערך לנבחרתנו קבלת פנים בלשכתו. "אני מתרגש יחד עם כל אזרחי ישראל", אמר להם בנימין נתניהו. "הגאווה גדולה, יש פה קודם כל הישג של מדינת ישראל".

קבלת הפנים לנבחרת הצעירה(צילום: משה מילנר, לע"מ)

בטקס חגיגי שנערך שנה (!) לפני היורו הכריז יו"ר ההתאחדות אבי לוזון: "בעוד שנה נעמוד במרכז במת הכדורגל האירופי, אנחנו גאים לארח את הטורניר השני בחשיבותו באירופה". את הבלוף הזה אימצה כמובן שרת התרבות והספורט דאז. "לראשונה בהיסטוריה ישראל מארחת טורניר בסדר גודל כזה, הנחשב לטורניר הנבחרות השני בחשיבותו באירופה", דיקלמה לימור לבנת מה שהאכילו אותה.

גם שני "שגרירינו המיוחדים" במפעל, אלי אוחנה ואבי נימני, התקשו להסתיר את התרגשותם, ומנהל הטורניר רונן הרשקו התפייט במובן הפילוסופי־גלובלי: "כולנו תקווה שלאחר הטורניר יבינו מה הכדורגל יכול לתת מעבר למשחק עצמו".

בוריס קליימן ביורו הצעירות(צילום: אורן אהרוני)

ממש לפני בעיטת הפתיחה, ביוני 2013, נזכר המחותן הראשי איך הכל התחיל ב־2010. "היום שבו זכינו באירוח היה מרגש", סיפר אבי לוזון. "זה הרגיש בערך כמו לידת בן בכור

, ועכשיו אני מחכה לחגוג לו יום הולדת 3". את המתנה קיבל דווקא בן דודו של הילד, שהועלה לדרגת מאמן נבחרת.

ולמה נזכרתי פתאום באירוע המכונן שהציב אותנו "במרכז במת הכדורגל האירופי"? כי בימים אלה נערך אותו טורניר בדיוק בצ'כיה, אך בישראל - כמה מוזר - איש אינו מתרגש. התקשורת בקושי מדווחת (אם בכלל) על תוצאותיו של האירוע בעל סדר הגודל העצום, והטורניר השני בחשיבותו באירופה הפך לדבר הכי זניח בעולם. עד כדי כך, שאפילו לוזון לא חוגג לו יומולדת 5.

הטור המלא היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"