פסיכיאטרית של ביטוח לאומי לקורבן אונס: "איך אחת שהותקפה מתלבשת ככה חשוף?"
ר' עברה בחייה שני מקרי אונס. כשהגיעה לוועדה של ביטוח לאומי בגין פוסט-טראומה שאלה אותה פסיכיאטרית: "איך את מתלבשת כמו שאת מתלבשת?" ביטוח לאומי טוען: "הבדיקה מקצועית". ח"כ רוזין: "שוב הקורבן אשם"
"בביטוח הלאומי נאנסתי פעם נוספת", כך טוענת היום (ה') ר', אם חד-הורית לשישה, שהגיעה לוועדה של הביטוח הלאומי כדי לקבוע אחוזי נכות בגין תסמונת פוסט-טראומתית שפיתחה בעקבות היותה קורבן לשני מקרי אונס - אחד בילדותה ואחד בבגרותה. לטענתה, הפסיכיאטרית של הוועדה העירה לה בבוטות על "לבוש חושפני". בחוות הדעת הרשמית שעליה חתומה הפסיכיאטרית נכתב: "נראית כפי גילה, לבוש חושפני, אפקט עם גווני דיכאון".
ר' הוכרה החודש בביטוח הלאומי כנכת נפש בעקבות תקיפות מיניות קשות שעברה בצעירותה ובבגרותה. הוועדה הרפואית שאבחנה אותה קבעה לה 36% נכות הן בגין הפוסט-טראומה והן בגין מחלת האפילפסיה שממנה היא סובלת.
על המפגש עם הוועדה והפסיכיאטרית היא סיפרה ל-ynet: "במהלך הפגישה היא אמרה לי: 'איך את מתלבשת כמו שאת מתלבשת... איך תסבירי כאחת שלטענתה הותקפה ולא פעם אחת, הולכת בצורה חשופה שכזאת'. הגעתי לוועדה מאשפוז בבית החולים בגלל האפילפסיה, אז הייתי מעורערת גם ככה. הדברים שלה היממו אותי והרגשתי מושפלת".
במכתב ששלחה לח"כ מיכל רוזין תיארה ר' את האופן שבו נהגו בה נציגי הביטוח הלאומי: "כשנכנסתי הייתה אווירה קרה מאוד בחדר. הפסיכיאטרית שאלה אותי מה יש לי, ועניתי שאני מרגישה לא טוב, מלאת חרדות ודמיונות. אמרתי שאני חוששת ללכת לבד בלילה, חוששת להיכנס למעלית ולחדרי מדרגות ושאני יושבת בבית ולא עונה לדפיקות.
"בהמשך היא שאלה אותי: 'את טוענת שהותקפת בילדות'. עניתי שכן. היא אמרה 'ורגע, אף אחד לא ידע מזה?'. אמרתי שלא. אז היא המשיכה: 'רגע, ואת טוענת שלפני ארבע שנים הותקפת שוב וגם אז בעצם אף אחד לא ידע? איך תסבירי את זה שבעצם אף אחד מלבדך לא שמע ולא ידע ולא סיפרת?'. ניסיתי להסביר שהתביישתי ופחדתי".
לטענתה של ר', הפסיכיאטרית שאלה אותה גם אם מאז היה גבר בחייה, ובהמשך כאמור העירה לה על לבושה וסימנה לעבר המכנסיים ומחשוף החולצה. לדברי ר' היא השיבה: "שום קוד לבוש אינו מצדיק אונס. כשהותקפתי בפעם הראשונה הייתי ילדה, וזה לא ממש משנה מה לבשתי. בפעם השנייה שנאנסתי הייתי אישה חרדית עם כיסוי ראש, חולצה סגורה שחונקת את הגרון וחצאית שמטאטאת את הרצפה, ובכל זאת זה לא מנע מהתוקף לאנוס אותי. אז איך הלבוש שלי קשור?". לדברי ר', האבחון שעברה בוועדה הביא אותה לעמדת התגוננות: "הוצפתי רגשות אשם כי הותקפתי בלי סוף. לא ברור לי איך פסיכיאטרית מחזיקה בדעות קדומות ואיך לא ברור לה שלא משנה מה אישה לובשת. ובכלל, מה ההגדרה בעיניה לחושפני?"
בעקבות פניית ynet ביקש שר הרווחה חיים כץ לבדוק את הדברים ומסר: "המקרה המתואר הוא חמור ביותר ואינו מתקבל על הדעת. תפקיד חברי הוועדה הוא לקבוע אחוזי נכות ולא להעניק ביקורות אופנה. לא ייתכן שאלו אשר אמונים על סיוע יהפכו לתוקפים, ואסור שמקרה כזה יחזור על עצמו. כחלק מהרפורמות שאני מתכנן בוועדות הרפואיות אבחן את נושא ההכשרה לחברי הוועדה".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שהייתה זאת שפנתה לשר כץ, דורשת בחינה מחודשת של החלטת הוועדה לגבי ר'. "מדובר פה בעוד מקרה של האשמת הקרבן", היא אומרת. "לוועדות רפואיות יש אחריות כבדה בסיוע לנפגעות ונפגעים. לא יעלה על הדעת שדווקא במקומות כאלה תתרחש פגיעה חוזרת בדמות שאלות שיפוטיות ומאשימות. בדיוק כדי למנוע מקרים מכוערים כאלה הגשתי בכנסת הקודמת הצעת חוק שתחייב אנשי מקצוע בתחום הרווחה, הבריאות והחינוך לעבור הכשרות לזיהוי וטיפול במקרים של אלימות מינית".
לפנייה לכתב/ת 
