"אני כל הזמן חוששת שבן זוגי בוגד בי"
התחושה שאולי בן הזוג לא נאמן לנו כל הזמן או חלילה עלול למעוד, היא תחושה שעשויה ללוות את בני הזוג או את אחד מהם במשך תקופות ארוכות של הזוגיות, ואולי אף לכל אורך החיים הזוגיים. איך מתמודדים עם המצוקה ואיך לא לתת למחשבות השווא לנהל אתכם? ייעוץ זוגי
"עדיף להתמודד עם הגרוע ביותר אם אכן יקרה, מאשר לפחד ממנו כל החיים". האם זה נכון גם בזוגיות?
הרבה מאוד זוגות, ואולי מרביתם, עומדים או יעמדו בשלב זה או אחר של הזוגיות שלהם מול השאלה האם לתת לבן הזוג לנסוע לבד לחו"ל עם חברים? האם זה בסדר שהיא יוצאת עד השעות הקטנות של הלילה עם חברות? האם נסיעת העבודה שלו היא רק למטרות עבודה? ומה קורה במשרד הקטן בו שעות רבות היא נמצאת לבד עם הבוס השרמנטי?
איך מתמודדים עם המצוקה?
התחושה שאולי בן הזוג לא נאמן לנו כל הזמן או חלילה עלול למעוד, גם אם לא התכוון לכך בסביבה הלא נכונה ובזמן שלא הייתם עם האצבע על הדופק, היא תחושה שעשויה ללוות את בני הזוג או את אחד מהם, במשך תקופות ארוכות של הזוגיות, ואולי אף לכל אורך החיים הזוגיים.
עוד בנושא:
מה ההבדל בין אישה בוגדת לגבר בוגד?
לעדי יש בעיה עם האופן בו חברתו מתלבשת
אין ספק שאם היו אירועים מקדימים חלילה אז בהחלט יש סיבה לדאגה שמא הדבר יחזור שוב, אך במקרים רבים מעולם לא היו כל סימנים לבגידה ובטח שלא היה כל מקרה קונקרטי כזה, ועדיין אחד מבני הזוג או שניהם מוצאים עצמם עסוקים תכופות בתהיות ומחשבות על הנורא מכל מבחינתם - בגידה!
אז מה עושים עם התחושות הללו? האם כדאי למנוע מבן הזוג "הזדמנויות" להיות לבד או עם חברים בלי בנות הזוג? האם כדאי לעקוב? האם כדאי לעשות כל מה שאפשר על מנת למנוע בגידה של בן הזוג?
ובכן, עצם השאלה, אם היא אכן מעסיקה אתכם, מעידה על בעיה בסיסית בתפיסת העולם שלכם. אך לפני כן אפריד בין שני מקרים, אם כי בסופו של דבר ההמלצה שלי בשניהם היא דומה. המקרה הראשון הוא כאשר ישנה היסטוריה של בגידה או כמעט בגידה בתוך הזוגיות. במקרה כזה או שבני הזוג נפרדו או שהחליטו להמשיך יחד למרות המשבר.
אך מה לעשות שחוט, אחרי שנקרע - קשה להחזירו למצבו הקודם, ותמיד יישאר שם קשר שיזכיר את מה שהיה. בן הזוג הנבגד עשוי לחוות חששות מפני הישנות הבגידה ויהיה קשה להאשימו בכך שהוא ימנע מבן הזוג הבוגד נסיעות, טיולים, או סגנון עבודה בו יש הזדמנויות רבות ל"נפילה". אך גם במקרה כזה הייתי ממליצה לאמץ את המשפט איתו פתחתי "עדיף להתמודד עם הגרוע ביותר אם יקרה, מאשר לפחד ממנו כל החיים" – כלומר, עדיף להסיר כל חששות ולאפשר לבן הזוג לקחת אחריות על מעשיו, ואם שוב תהיה בגידה נתמודד איתה. הרי פחד יומיומי עשוי להתפתח לחרדה של ממש ולמועקה ועונש לכל החיים.
אז כן, יהיו שיגידו ובצדק - אם היתה היסטוריה של בגידה הרי חשוב שבן הזוג יעזור לבן הזוג להישמר מפני "נפילה" שעשויה להביא לפירוק המשפחה, ולכך כמובן השפעות הרסניות גם על הילדים, אם הם נמצאים בתמונה. וזה נכון. אך במסגרת ההחלטה של בני הזוג לחיות יחד למרות המשבר חייבת להיות תוך החלטה והסכמה של בן הזוג הבוגד להיות אחראי למעשיו ולשים לעצמו "גדרות" על מנת שלא יגיע שוב לאותם מצבים.
מכאן שבן הזוג הבוגד הוא זה שצריך לקחת אחריות על החיים הזוגיים, על המשפחה ועל ההשלכות של מעשיו. אין סיבה שבן הזוג הנבגד יהיה זה שייטול על כתפיו את מלא נטל האחריות ! בן הזוג הנבגד - כדאי לו שיעשה מה שצריך כדי שיוכל להמשיך לחיות חיים ללא פחדים וחששות מפני מה שעשוי להתרחש, זהו עונש שאף אדם, על לא עוול בכפיו, צריך לחוות בחייו.
אי אפשר למנוע את הבגידה הבאה
חשוב שתבינו שאי אפשר למנוע מהבוגד לבגוד שוב אם ירצה בכך. כל המעקבים, ההגבלות והאיסורים שלכם אולי יקטינו את מינון הבגידות, אם קיימות, אך לא ימנעו אותם הרמטית! ואם בחרתם לחיות עם בן זוג בוגדני, וזו בהחלט אפשרות, גם זו בחירה שאפשר לחיות איתה (נשמע מוזר? זו עובדה!) עם אימוץ דפוסי החשיבה הנכונים, בלי לחשוש ולפחד כל יום מהיכן הוא או היא נמצאים ומה הם עושים.
המקרה השני הוא כאשר אין כלל היסטוריה של בגידות, אך יש לכם תחושה כל הזמן שמשהו עשוי להתרחש כאשר הוא יוצא עד מאוחר עם חברים או כאשר היא טסה לסוף שבוע עם חברות לאנטליה. במקרה כזה שאלו עצמכם את השאלות הבאות:
- האם יש היסטוריה של בגידות במשפחה או בקרב חברים הקרובים?
- האם שמעתם לאחרונה סיפור או סיפורים על בגידות מחברים או אפילו באמצעי התקשורת?
- האם חוויתם בעצמכם בגידה בעבר?
אם התשובה לאחת מהשאלות הללו היא כן, אז סיכוי טוב שאתם פשוט שבויים בתוך בועה, בתוך נרטיב זוגי, לפיו בני זוג עשויים לבגוד אם תינתן להם ההזדמנות לכך. ולכך יש לפחות שתי השלכות חשובות על החיים שלכם: א. מי שמואשם פעם בשבוע שהוא גונב - עשוי לגנוב באמת. "אם אני גם ככה אשם אז שתהיה סיבה לכך", בבחינת אמונה המגשימה עצמה.
ב. אתם עשויים לסבול מחרדות משונות הקשורות לבן הזוג. גם אם לא תעזו מפורשות להודות שאתם חוששים שבן הזוג בוגד, החשש עשוי לעבור טרנספורמציה ותמצאו עצמכם מונעים מבן הזוג דברים מוזרים מאוד. חוסר האמון, בן אם יש לו הצדקה ובן אם לא, אם לא מדברים עליו ואם לא ברור לשני בני הזוג מהיכן הוא נובע (כלומר אם הפחד מהבגידה הוא נסתר ונמצא מתחת לפני השטח בלבד) אזי הוא עשוי לדרדר את הזוגיות לתהומות שלא תרצו להגיע אליהם.
לכן גם במקרה הזה עדיף להתמודד עם הגרוע ביותר אם יקרה מאשר לחשוש ממנו כל החיים ! איך עושים זאת? לקרא את המשפט ולהסכים איתו בדרך כלל לא מספיק. דרושה עבודה מנטאלית להפנמתו ויישומו, אך ההתחלה היא ברצון להגשים אותו בחייכם.
ולפני סיום, הסתייגות אחת קטנה על מנת להשלים את התמונה וכדי שהיא תהיה ברורה - בהחלט סביר שגם בין בני זוג שהזוגיות שלהם טובה מאוד, חיובית ומצמיחה, שיש ביניהם אמון, נאמנות, תמיכה, ידידות, שיתופיות ואהבה, עדיין יש מידה מסוימת של חשש מפני בגידה. איך תדעו האם המקרה שלכם שייך לקטגוריה מועדפת זו? אם רק לעיתים רחוקות אתם חוששים מבגידה של בן הזוג, ואם תוך זמן קצר אתם מצליחים ליישב את הנושא עם חיוך ונשיקה !
בהצלחה !
מיכל בלאושטיין היא מטפלת זוגית, מרצה ומעבירה סדנאות בנושא זוגיות ומשפחה.
לפנייה לכתב/ת 
