סנפורד: "מקווה לרדת מ-45 שניות עוד השנה"

השבוע, באצטדיון היפה בבאקו, דונלד סנפורד השתתף באחת הריצות היותר משמעותיות שלו, אליה הגיע אחרי שהחלים מפציעה. "לפני הריצה בבאקו לא ידעתי בדיוק מה מצבי. היה חשוב לי לדעת איך ארגיש לקראת המשך העונה. רצתי די טוב, ולפני שראיתי את השעון הרגשתי שקבעתי בערך 46.8 שניות".

בפועל הזמן שנרשם לסנפורד בריצה ל-400 מטרים היה טוב בהרבה – 45.75 שניות.

דונלד סנפורד בפעולה(צילום: Gettyimages)

מי שעקב אחרי הריצה שלך, הבחין שאתה נמצא בכושר טוב. נראית בריצה כמי שיכול עם יריב שמושך אותך, להשיג תוצאה שהיא הקריטוריון לאליפות העולם, 45.50 שניות.

"מאוד הופתעתי מהזמן. הוא היה הרבה יותר טוב משחשבתי. זה נותן לי בטחון לקראת ההמשך, ולפני הריצה שלי באליפות ישראל בשבוע הבא (1-2 ביולי, אצטדיון הדר יוסף, א.פ.)".

באליפות תהיה בכושר מיטבי?

"האמת שאני עוד לא מרגיש כשיר ב-100 אחוז, אבל בהחלט יכול לרוץ. אני אפילו חושב על זמן הרבה יותר טוב. כדי שאהיה פנוי כולי ל-400, ויתרתי הפעם על ה-200 מ' (אשתקד הוכתר כאלוף ישראל ב-200, בשיא אישי שלו 21.30 שניות, א.פ.).

(צילום: AP)

על איזה זמן, למשל אתה חושב?

"45.1, 45.2, זמנים של יכולת השיא שלי עד עכשיו. יהיה יפה מאוד אם אשיג את המינימום לאליפות העולם דווקא בריצה באליפות ישראל. מעבר לעובדה שזו התחרות הבאה מבחינה כרונולוגית, אני מאוד אוהב את האווירה באליפויות ישראל בהדר-יוסף. הקהל מעודד ונותן לי חמימות. זו אחת התחרויות החשובות שלי העונה. מקווה שהרבה צופים יבואו הפעם, כי יש לנו לא מעט אתלטים טובים".

המדליה באליפות אירופה בציריך בשנה שעברה, קידמה אותך מבחינה מנטאלית?

"בוודאי, אם אתה זוכה במדליה באליפות אירופה, אתה מקבל ביטחון שתוכל לעשות דברים שלא עשית, שעוד לא הגעת לשיא. אתה מבין שיש עוד מרחבי שיפור גדולים לפניך".

(צילום: Gettyimages)

בשנה שעברה סיפרת שהאימונים בקבוצת הריצה של טרבור גרין בניו-יורק, עם ללונדה גורדון מטרנידד-טובגו (מדליסט הארד באולימפיאדת לונדון, א.פ.), שיפרו את יכולותיך. אחרי האימונים שם העונה אתה מרגיש עוד יותר חזק?

"להוציא את הפציעה שעברתי, אז כן. גם אני וגם טרבור גרין יודעים מה חסר לי ועד כמה אני צריך עוד להשתפר. הוא העיר לי על הליקויים, גם איגור בלון שמאמן אותי בארץ, נותן את הדעה שלו. בסופו של דבר, אני זה שצריך לעשות את ההתקדמות כדי להיות בצמרת, ובשביל זה אני מתאמן קשה".

בניגוד לראיונות קודמים, הפעם חצי מהדברים של דונלד נאמרים בעברית. מהחיוך על פניו והברק בעיניים, ניתן ללמוד עד כמה טוב החיבור בינו לישראל שאליה הגיע בזכות נישואיו לדניאל דקל בקבוץ עין-שמר. "אני קיבוצניק", הוא חוזר ומדגיש מה שכבר אמר אשתקד.

עם כל הכבוד להישג שלך בציריך, בעולם ישנה התקדמות עצומה בריצת ה-400 מ'. הקטארי עבדאללה חארון בן ה-18 ירד מה-44.7, דילן בורלי, האח השלישי ברביעית השליחים המשפחתית של בלגיה הוכתר לסגן אלוף אירופה באולמות. זה מדאיג אותך?

"לא חשבתי שיהיה אחרת. תמיד מופיעים כישרונות חדשים. כדי להיות בחצי הגמר באליפות העולם בבייג'ינג, יצטרכו ריצה שלא תהיה איטית מ-45.3. בשביל להגיע לגמר, תהיה חובה לרדת מ-45 ש'. טרבור גרין אמר 44.8 או 44.9, גם אני חושב כמוהו".

(צילום: ראובן שוורץ)

לא פשוט.

"שום דבר לא פשוט, אבל זאת הסיבה שאני מחפש כל הזמן דרכים להשתפר (בעונה שעברה למד לפתוח את הריצה בצורה אגרסיבית, ולא לשמור את כל הכוחות ולהיקלע לפיגור, הכול לפי האסטרטגיה שטווה לו גרין, א.פ.). המטרה שלי היא לרדת עד סוף השנה מ-45 שניות כדי להגיע לריו במצב שבו אתחרה על מקום הכי גבוה שאפשר. אני חושב על 44.9 שניות".

אריק קוקס, ראש המשלחת לבאקו, הסביר השבוע ש"דונלד הוא רץ שמתעלה באירועים גדולים". גם יו"ר האיגוד לשעבר, פרופ' אורי גולדבורט, מדגיש כל הזמן שדונלד יודע להגיע לשיאו בתחרויות החשובות. בעצם, כמעט כולנו חושבים כך. אלא שהאיש שיצטרך להוכיח גם לקראת ריו את מה שאחרים חושבים, הוא דונלד סנפורד עצמו. אין ספק כי אליפות ישראל אמורה להיות עבורו ציון-דרך חשוב העונה. ריצת ה-400 מ' אמורה להיות מעניינת במיוחד.

(צילום: אורן אהרוני)

אליפות ישראל בפתח: שאלות ותשובות עם האתלטים הישראלים

דימה קרויטר, האם התוצאה שלך בבאקו, 2.20 מ', היא ציון דרך עבורך?

"בהחלט. היא נותנת ביטחון. בבאקו היה חסר לי מאוד המאמן שלי טולי שפרן. הייתי צריך אותו כדי לתקן לי שגיאות. אני מאמין שאתו הייתי מוסיף עוד כמה סנטימטרים. כמה? אולי שניים".

לא ברור אם צור ליברמן וניקי פאלי ישתתפו (ניקי פאלי אמר שיחליט רק סמוך לאליפות, א.פ.) , אבל האוקראיני דמיטרי יאקובנקו בעל שיא אישי של 2.30 מ', יגיע כדי להתחרות אתך.

"ברור שההגעה של יאקובנקו תחייב אותי. ארצה מאוד לתת לו פייט. יכול שאשפר בעוד כמה סנטימטרים חשובים שיעזרו בהמשך העונה".

דימה קרויטר. התוצאה בבאקו נתנה לו ביטחון(צילום: אורן אהרוני)

חנה קנייזבה-מיננקו, יחד עם הכושר הטוב שבו את נמצאת העונה (מדורגת 5 בעולם בקפיצה משולשת, 14.61, מ', שיא ישראלי), מחכים שתוסיפי עוד 20 סנטימטר לכיוון ה-14.80, תוצאה שתחזק אותך בצמרת.

"קודם כל, אני כבר בצמרת. דבר שני, אני מרגישה מסוגלת לקפוץ הרבה יותר רחוק. זה צריך כבר לקרות באחד הימים".

מרגריטה דורוז'ון תהיה אחד מהשמות הבולטים באליפות ישראל השנה. מטילת הכידון המדורגת שמינית בעולם השנה, זכתה לתשבוחות ביורו ספורט ובאתר ההתאחדות הבינלאומית אחרי שניצחה במפגש ליגת היהלום באוסלו ובתחרות גולדן ספייק היוקרתית בברטיסלאבה.

חנה קנייזבה-מיננקו. מסוגלת לקפוץ רחוק יותר(צילום: אורן אהרוני)

מרגריטה, יכולה לספר את הסוד שלך? איך הצלחת בשנה אחת בישראל לשפר ב-2 וחצי מטר את התוצאה שלך מאוקראינה?

"תנאים טובים, אימונים טובים והרגשה טובה".

הבלארוסית טסיאנה חלובדוביץ' שתתחרה באליפות ישראל וקבעה 61 מ' העונה, עלולה לסכן את ניצחונך?

"היא אתלטית ידועה מאוד שבעונה שעברה הטילה ליותר מ-63 מ'. הכול יכול לקרות".

אולגה לנסקי, את יותר קרובה לשיא של אמך אירינה ב-200 מ' (23.15 ש') או לשיא של אסתר רוט ב-100 מ' (11.45 ש')?

"לפי התחרות בבאקו שהייתה מצוינת עבורי בשתי הריצות, ב-200 מ' אני יותר קרובה. אולי עדיין לא לשיא של אמא, אבל לקריטוריון לאליפות העולם, 23.20. אנסה להשיג אותו באליפות ישראל".

אולגה לנסקי. רוצה להיות כמו אמא(צילום: גטי אימגס)

יחד עם לנסקי תתחרה גם אנה קוקושקינה הרוסייה, רצה מצטיינת ב-100 מ' ו-200 מ' (קבעה 11.32 שניות עם רוח לא חוקית). "תהיה תחרות חזקה", אומרת לנסקי, "יש גם הרבה ישראליות שהשתפרו".

אמרי פרסיאדו, בשנה שעברה הפתעת ב-100 מ' עם 10.50. העונה עדיין לא הולך לך ב-100 (10.57) וקצב ההתקדמות נעצר לעומת ה-200 מ' ששם אתה משתפר (קבע השנה 21.30 שניות). מה קורה?

"אני מרגיש שעוד לא נתתי את הריצות שלי. אני מקווה שאליפות ישראל, אירוע מיוחד, תעזור לי לעשות את זה".

הקופצת לגובה, מעין שחף, מה צפוי?

"סבלתי מפציעה בפנים כתוצאה מתקלה באימון. עדיין לא התחבר לי. מקווה לעשות 1.90, לפחות להשוות את תוצאת העונה שלי".

מעיין שחף מנתרת(צילום: גטי אימגס)

הרצה למרחקים ארוכים, מאור טיורי, ברכות על השיא הלאומי הראשון שלך ב-5,000 ושני שיאים אישיים ב-1,500 ו-3,000. זו שנה מיוחדת עבורך?

"החלטתי העונה להקדיש את עצמי לספורט והצטרפתי לקבוצת ריצה בארה"ב. המאמן שלי עבד אתי על דברים אחרים בהשוואה למה שהורגלתי, ועל הסיבולת. יש כבר תוצאות, ואני מקווה להמשיך בהתקדמות.

הלהיט התורן: ספרינטים לנשים

השיא הלאומי לנשים ב-4X100 מ' החזיק מעמד 15 שנה עד שרביעיית השליחות בבאקו (דקלה גולדנטל, אולגה לנסקי, דיאנה וייסמן ויפעת זליקוביץ') שברה אותו עם זמן נהדר של 45.23 שניות. יש לציין כי השיא התקבל בטבעיות נוכח השיפור העצום בריצות הספרינט לנשים בארץ.

לא זכורה עונה בה ארבע רצות ירדו מ-12 שניות ב-100 מ', ושלוש מ-25 שניות ב-200 מ', ועוד לא דיברנו על האחרות שהיו קרובות. חלק מהרצות הן שמות חדשים לחובבי הענף. בפעם הראשונה אחרי תקופה ארוכה, צפויים מאבקים של ממש על הגעה לגמר ב-100 ו-200 מ' לנשים.

אולגה לנסקי. שוב תגנוב את ההצגה?(צילום: אורן אהרוני)

אולגה לנסקי מובילה כמובן את שתי הריצות. ב-100 הדירוג העונתי הוא כזה: 1. לנסקי 11.59. 2 דיאנה וייסמן 11.92. 3.יפעת זליקוביץ' 11.98 4. ריטה פוגרלוב 11.99. 5. גל קדמון 12.30 (ויקטוריה צ'יסום, הממתינה לאזרחות, קבעה 12.04).

ב-200: 1. לנסקי - 23.40 (התוצאה השנייה בהיסטוריה), 2.וייסמן - 24.52, ריטה פוגרלוב - 24.54 , אלכסנדרה לוקשין - 25.46 דקלה גולדנטל 25.75 (ויקטוריה צ'יסום 24.94).

גם בין הגברים צפויים רעשים על המסלול בקרבות בין פרסיאדו, אביב דיין המתקדם, אמיר חמידולין, ועמית כהן שהרכיבו את רביעית המנצחים בריצת השליחים 4X100 מ' בבאקו, 40.25. אולי גם עומרי הרוש וערן סיבוני.