קץ הילדות: ילדי אוקראינה מניפים נשק
כמו יותר מדי מלחמות, גם הסכסוך במזרח אוקראינה שואב לתוכו ילדים קטנים מדי. בני 14 מעבירים את חופשת הקיץ בתרגילי סדר, ובנות 19 עוזבות את הלימודים ויוצאות לשדה הקרב. זהו סיפורם
הוא רק בן 14 אבל הוא כבר יודע איך לתפעל רובה קלצ'ניקוב. דניס הוא ילד-חייל בהתהוות - והוא משתוקק להצטרף למורדים הפרו-רוסים שנלחמים נגד צבא אוקראינה במזרח המדינה. "אם הייתי מבוגר, הייתי לוחם", אומר הילד הכחוש בעיר שסועת קרבות בלב השטח שנמצא בשליטת המורדים. "אני רוצה לראות מלחמה, ללמוד איך לירות, לראות את הטנקים" הוא אומר בנימה של התרגשות, ושני מורדים בגירים מהנהנים לצדו.
סוכנות הילדים של האו"ם אמרה בינואר כי אין לה הוכחה לכך שקטינים משתתפים במלחמה במזרח אוקראינה, המלחמה הקטלנית ביותר והטעונה ביותר דיפלומטית באירופה מאז המלחמה הקרה. יוניצ"ף מעריכה שכ-250 אלף ילדים מנוצלים במלחמות ביותר מ-20 מדינות ברחבי העולם, רבות מהן באפריקה. אבל ממשלת אוקראינה היושבת בקייב וזוכה לתמיכת המערב מאשימה את המורדים כי הם מאמנים צבא קטן של ילדים-חיילים בבתי ספר הנמצאים תחת שליטתם.
כ-20 ילדים בגילאים 14-19 עדיין משתתפים בסדנאות הכשרה בעיר חטציזק, שם גרו כ-60 אלף בני אדם לפני תחילת המלחמה ומנוסתם של פליטים לאזורים בטוחים יותר. הם נמצאים שם כמה שבועות אחרי תחילת חופשת הקיץ. חלקם, כמו דניס, לומדים תרגילי סדר בסיסיים. הוריו מודאגים באופן מובן אחרי שנתקעו בקרבות, שהביאו כבר למותם של 6,500 איש במזרח אוקראינה ולא נראה שנמצאים בדרך לסיום, 15 חודשים אחרי תחילתם. "הם לא מדברים איתי על מלחמה, אני שונא את זה", אומר דניס, "הם אפילו לא רואים חדשות".
אחרים, כמו אלינה בת ה-17, משתתפים בשיעורי עזרה ראשונה שמעבירים מפקדי המורדים. "אנחנו עדיין ילדים ולא מוכנים ללכת לחזית", היא אומרת, "אבל אם משהו יקרה - אוכל לעזור".
הסדנאות הצבאיות בחרציזק המיועדות לילדים מאורגנות על ידי "דונבאס הפטריוטית" - השם המקומי של אזור הסמוך לנהר הדון שבתוכו נמצאת גם "הרפובליקה העממית של לוהנסק ודונייצק" - המדינה העצמאית שעליה הכריזו המורדים ושלא זכתה להכרה מצד אף מדינה אחרת בעולם. הבוס של "דונבאס הפטריוטית", יורי צופקה בן ה-53, אומר שהוא רק רוצה להשיב את המסורת הסובייטית הישנה של לימוד כישורים צבאיים בבתי הספר.
"החלטנו לחזור למה שהיה לנו בברית המועצות", הוא אומר, "נלמד אותם גם לחפור שוחות, לעבד את השטח". צופקה אומר כי עוד ועוד בתי ספר ברחבי האזור הנתון להשפעה רוסית מפעילים "מועדונים" צבאיים שכאלה ושיש בערים הסמוכות לבדן יש עוד ארבעה כאלה לפחות.
עם זאת, לא כולם מסתפקים במתן הכשרה בסיסית בלבד. בחלק מהם התלמידים מצטרפים בפועל למורדים הפועלים בחרציזק שמוצבים לא הרחק מדונייצק. התאומות אניה וקטיה רגילות לנעול נעלי צבא ונראה שהן נינוחות מאוד כשהן מספרות איך בגיל צעיר כמו גיל 19 הן קיבלו החלטה משנת-חיים והחליטו לפרוש מהמכללה שבה למדו ולהצטרף למיליציה
מקומית. "למדנו וגרנו בדונייצק כשהמלחמה החלה", מספרת קטיה, "והחלטנו להצטרף למורדים כשגילינו שילדים נהרגו".
לפי סוכנות הילדים של האו"ם יוניצ"ף, לפחות 68 ילדים נהרגו ו-180 נפצעו מאז תחילת המלחמה במרס 2014. המלחמה הותירה גם צלקות קשות בתושבים, בין שהם ממוצא רוסי או אוקראיני, שחיו עד אז בסך הכול לא רע זה עם זה. "בהתחלה אמא לא הרשתה לנו ללכת למלחמה", מודה אניה - אבל אחר כך אותה אמא החלה ללכת עם בנותיה לטפל במורדים שנפצעו בחזית. "לפני המלחמה פחדתי מדם - מהריח שלו", אומרת קטיה, "אבל עכשיו אני כבר לא מפחדת".
לפנייה לכתב/ת 
