תחרות בין הבנקים? "זה לא מה שיעזור לצרכן"

האם באמת תחרות בין הבנקים תביא בשורה לציבור הלקוחות? לדברי ד"ר אסף אילת, הכלכלן הראשי ברשות להגבלים עסקיים, מדובר במהלך שלא צפוי להניב תוצאות.

"המערכת הבנקאית היא מערכת עדינה. מערכת שמסוכן לזעזע אותה. המצב הנוכחי הוא שיש תחרות על סלים. בנק מציע מספר שירותים, כגון עו"ש, שירותי תשלום, אשראי והשקעות. רוב האנשים צורכים את הדברים האלה כסל. למה כשאני רוצה לקחת הלוואה אני לוקח את זה מהבנק? כי זה הכי נוח לי או שאני פשוט רגיל כבר".

אילת, שדיבר בכנס של קבוצת "גיזה, זינגר אבן" בנושא רפורמות לקידום התחרות במערכת הבנקאית שהתקיים אמש (ה') באוניברסיטת ת"א, ציין כי תחרות על "סלים" לא מסייעת ללקוחות ויש להפריד את השירותים הבנקאיים ולאפשר תחרות על כל שירות בנפרד על ידי עידוד שחקנים חדשים וקיימים, המספקים את השירותים השונים.

"היו הרבה הצעות להגברת התחרות בין הבנקים, מהכנסת בנק זר ועד אגודות אשראי, בנק אינטרנטי ועוד, אבל אני לא בטוח שמשם תגיע התחרות. היא תגיע מכל מיני שחקנים שמציעים שירותים. אך צריך תנאי מגרש שווים לשחקנים שונים העוסקים באותה פעילות".

לדברי אילת כדי שזה יקרה, צריך לטפל בארבעה חסמים: התאמת רגולציה לכל שירות, תשתית לקישוריות תפעולית – כלומר יכולת טכנולוגית וסנכרון בין השחקנים, גישה למידע – כולל גישה למאגרים כגון נתוני אשראי על לקוחות והעדפה מתקנת לשחקנים קטנים. "המצב כיום שגוף שרוצה לעסוק בפיקדונות, חלים עליו כללים של בנק. רגולציה צריכה להיות לפי סוג הפעילות ולא לפי סוג השחקן".

אילת התייחס בהקשר זה לוועדה שמונתה לאחרונה לבחינת הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים וציין כי "מי שרוצה להוביל מהלך כזה ולאפשר שחקן חדש שיתחרה על שירותי אשראי, נתקל בדיוק בבעיות שהצגנו - מי יפקח על הגוף החדש, מי מנפיק רישיונות, חיבור לקישוריות, צורך בשיתוף נתוני אשראי והעדפה מתקנת לשחקנים חדשים". לדבריו, אם יטפלו בבעיות הללו, ניתן יהיה לקדם תחרות בצורה טובה יותר.

לא מרוצים מההיענות לסלים

מוקדם יותר בכנס, אמר בהקשר זה, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין כי למרות פעילות הוועדה בנושא, הוא לא רואה ערך בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים "הרי כל העברת הכספים תמשיך להיעשות דרך הבנקים. אדם ירצה לדעת כמה כסף נשאר לו הוא יצטרך להתחבר לחשבון הבנק שלו, להעביר כספים ועוד, אז מה הרווחנו".

הכנס עסק גם בהשלכות של הקמת מאגר נתוני אשראי המרכז מידע אודות לקוחות ומאפשר לגופים הפיננסים להעריך בייתר קלות את רמת הסיכון של הלקוח ובהתאם להציע הלוואה בריבית נמוכה יותר. 

יואל בן אור, מרכז הוועדה העוסקת בנושא במועצה הלאומית לכלכלה, אמר בכנס כי להקמת מאגר כזה יש יתרונות רבים, אך הוועדה אינה מתעלמת גם מהחסרונות ומנסה לתת להן מענה. בין הייתר באפשרות של לקוח לבקש שלא יעשה שימוש במידע וכן באפשרות להגיש ערעור על ההערכה שנקבעה לגביו. 

לדברי בן אור, מהניסיון הקיים בחו"ל, יש יתרונות גם בשקלול מידע לא רק מגופים פיננסיים (בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכדומה), אלא גם מחברות תשתית (כגון חברת חשמל), מצב שיאפשר ליותר אנשים להשיג אשראי ובתנאים טובים יותר.

סגנית המפקח על הבנקים ומנהלת אגף יחסי בנק לקוח בבנק ישראל, עודדה פרץ התייחסה לתוכנית סל העמלות שחויבו הבנקים להציע ללקוחותיהם החל מאפריל שנה שעברה וציינה " אנחנו לא מרוצים מההיענות של הציבור לתוכנית המסלולים. חשבנו לשנות כך שברירת המחדל לכל לקוח תהיה המסלול הבסיסי בעלות של 10 שקלים, אבל יש כאלה שלא משלמים בכלל כך שזה ירע את תנאיהם".

פרץ הוסיפה כי לפני מספר ימים פרסם הפיקוח מכתב לבנקים הדורש מהם להציג ללקוח הפותח חשבון בנק את תוכנית המסלולים ואת האפשרות להצטרף אליהם, הוראה שתיכנס לתוקף החל מ-1 באוקטובר.