קדחת הטיפוס: אלכס חזנוב מטפס לצמרת

• לכל הכתבות של "מחוץ לרדאר"
  

בכיתה בחיפה בה למד אלכס חזנוב (20), הבעיה הזו הייתה נפתרת בקלי קלות. חבריו של חזנוב תמיד ידעו להזעיק אותו בכל פעם שנזקקו לחלץ את הכדור מפסגה גבוהה במיוחד. חזנוב היה נענה בשמחה, עבורו אלו היו ככל הנראה הרגעים הטובים ביותר במשחק.

אלכס חזנוב. "הטיפוס זה כמו סם מבחינתי"(צילום: אלי גורדון וניב קורן)

חזנוב הוא מכור לטיפוס. עוד כשהיה ילד נהג לטפס על השולחן בביתו, כיום אם יטייל בטבע ויראה סלע מאתגר, הוא לא יחשוב פעמיים וינסה לטפס עליו. "טיפוס זה כמו סם מבחינתי", הוא מעיד על עצמו, "אני כל היום מדבר על טיפוס, צופה בטיפוס, חושב על טיפוס ומטפס".

את ההתמכרות המיוחדת הזו תיעל חזנוב לעיסוק ספורטיבי, ועוד תחרותי. חזנוב הוא כיום המטפס הספורטיבי הבכיר של ישראל. הוא סיים פעמיים במקום השני בגביע אירופה לנוער, תחרות הטיפוס הנחשבת ביותר ביבשת לצעירים, ודורג שלישי בעולם בגילאי נוער. בעוד חודשיים הוא ישתתף לראשונה באליפות העולם לבוגרים שתיערך במינכן, ועוד היום (שבת) יתמודד בחיפה על תואר אלוף ישראל.

כדי להבין את האתגרים עמם חזנוב מתמודד מדי יום ביומו, דרוש מעט רקע על ענף הטיפוס הספורטיבי ולהבין מה מבדיל בין מטפסים תחרותיים למטפסי הרים למשל.

צפו באלכס חזנוב בטיפוס בולדרינג בטבע

ענף הטיפוס הספורטיבי מחולק למספר תתי-ענפים. ישנו הטיפוס הקלאסי שנערך על קיר טיפוס ובו המטפס מחובר לחבל ועולה לגובה של 17-25 מטר.

המקצוע בו מתחרה חזנוב נקרא בולדרינג. בגרסת הטבע שלו (OUTDOOR), מדובר בטיפוס על סלעים קטנים יחסית (עד חמישה מטרים). בגרסת האולם, הנפוצה בתחרויות, מציבים דגם מלאכותי של אותם סלעים מהטבע, עליו צריכים הספורטאים לטפס. מכיוון שמדובר בטיפוס לגובה נמוך יחסית הוא מאוד קצר ואינטנסיבי - אפשר לומר שזהו הספרינט של ענף הטיפוס.

בתחרות בולדרינג המטפס צריך לעבור ארבעה מסלולים כשלכל מסלול מוקצבות לו ארבע דקות. עם זאת, הזמן הוא הדבר הפחות חשוב בתחרות. העיקר הוא

לצלוח את המסלולים עם כמה שפחות נפילות בדרך.

חזנוב. הדבר החשוב - לצלוח את המסלולים עם מעט נפילות(צילום: סטודיו זוז)

V8? הכירו את V16

למרות שמדובר בענף הדורש כוח פיזי רב, את חזנוב לא תתפסו מרים משקולות בחדר כושר. קיר הטיפוס הוא חדר כושר בפני עצמו. "אימון משקולות ינפח אותי, ואז אהיה כבד מדי בשביל לטפס", הוא מסביר, "אני בעיקר עובד על להעלות את עצמי למעלה, כוח באצבעות, הרבה תרגילי מתח".

גובה הוא נתון לא קריטי במיוחד עבור מטפס, יש יתרונות למטפסים גבוהים ולנמוכים. מה שכן עקרוני הוא המשקל. מטפסים חייבים להיות רזים מאוד. "התזונה שלי היא מאוד ספציפית", אומר חזנוב, "מצד אחד אני רוצה לבנות שריר ולשקם את הגוף, מצד שני אני לא יכול להרשות לעצמי להיות גדול מדי עם עודף שומן או אפילו עודף שריר. אני אוכל יחסית מעט, ואם כבר יצא לי לאכול הרבה, אצטרף לפצות על זה בהמון אירובי".

וכמו בכל ענף ספורט תחרותי ואתגרי, ישנה כמובן גם התמודדות מנטאלית לא פשוטה בדרך לפסגה. מי שאמון על התמיכה הנפשית הוא מאמנו של חזנוב, שמעון ברי, שבנוסף להיותו מומחה טיפוס הוא גם פסיכולוג בהכשרתו. "הוא יודע להרים את המוראל שלי כשאני למטה", מספר חזנוב על מאמנו, "פעם לא הייתי מתחרה טוב, הייתי נלחץ, עושה שטויות ומפשל. יחד עם שמעון, בעבודה שנמשכה שנים, למדנו להגיע למצב שאני מאוד מרוכז. כיום העבודה שלי בתחרויות טובה יותר מבאימונים".

חזנוב בפעולה בטבע(צילום: לאון חזנוב)

כאמור, כשחזנוב איננו מטפס באולם, הוא אוהב לצאת לטבע ולאתגר את עצמו במסלולי טיפוס שונים. המסלולים בטבע מחולקים על-פי דרגות קושי כשהדרגה הגבוהה ביותר היא V16. לפני שנתיים במהלך טיול בשווייץ, הפך חזנוב למטפס הישראלי הראשון הצולח מסלול בדרגת V14. שמו של המסלול המדובר הוא "הסיפור שאינו נגמר", וכשמו כן הוא.

"זה היה מסלול מאוד ארוך שצריך לטפס אותו הפוך, המקומות לאחיזה היו מאוד קטנים, לפעמים אפילו בגודל של סנטימטר בודד. היו מקומות שהייתי צריך לטפס עם אצבע אחת בלבד. לקח לי שבוע לעשות את המסלול עם נפילות, אבל בטיפוס רק כשאתה עושה את המסלול בלי נפילות זה באמת נחשב, וזה כבר לקח לי שבועיים", הוא משחזר, "ברגע שהגעתי למעלה שחררתי צעקה מטורפת ששמעו בכל היער. הרגשתי שזו קפיצת מדרגה גם מבחינתי וגם מבחינת הטיפוס בארץ".

אלכס חזנוב בפעולה באולם

בניגוד להנחה הרווחת, חזנוב מבהיר כי לא מדובר בענף מסוכן כלל וכלל. "בטיפוס על קיר אתה מחובר לחבל ומאובטח, בבולדרינג אתה נופל על מזרן מאוד עבה ובטוח. הדבר היחיד שקצת מסוכן הוא בולדרינג בטבע, שם יש סכנה לפספס את המזרן, אבל אם יש מספיק מזרונים, אז הכול בסדר".

חזנוב. מקווה להיות בטוקיו(צילום: סטודיו זוז)

בקרוב באולימפיאדה?

כדי לממן את פעילותו הספורטיבית הלא זולה, חזנוב נהנה מתוקף היותו ספורטאי לא-אולימפי מצטיין, מתמיכה של התאחדות "אילת", הגוף האמון על הענפים הלא אולימפיים. עם זאת, ייתכן שבקרוב מאוד מעמדו של ענף הטיפוס ישתנה מן הקצה אל הקצה.

בחודש אוגוסט הקרוב, הוועד האולימפי הבינלאומי יבחר את הענפים שייכנסו לתוכנית האולימפית באולימפיאדת טוקיו 2020. הטיפוס הספורטיבי נכלל ברשימה מצומצמת של שמונה ענפים, מהם ייבחרו הענפים האולימפיים החדשים. יפן נחשבת למעצמה בענף הטיפוס עם 950 אלף מטפסים רשומים. הנתון הזה מעניק לטיפוס רוח גבית, שכן הוועד האולימפי הבהיר כי תהיה עדיפות לענפים הפופולאריים במדינה המארחת. "אם הוא אכן ייכנס אני חושב שלישראל יהיה סיכוי גבוה לשלוח לטוקיו מתמודדים מאוד חזקים", אומר חזנוב, "אני אישית אהיה אז בן 25, זה בדיוק הגיל בו רוב המטפסים מגיעים לשיא".

חזנוב על הפודיום. מתמודד מול החבר הכי טוב(צילום: יאיר גרפינקל)

טרנד הטיפוס הולך וצובר תאוצה בארץ. מטפסים חובבים רבים גודשים את קירות הטיפוס שנפתחים במקומות שונים ברחבי המדינה, אך כאן גם נעוצה בעיה מסוימת עבור המטפסים הספורטיביים.

"ברוב קירות הטיפוס בארץ רוצים שהקהל הרחב יגיע ולכן המסלולים הם גם פחות קשים, ולי בתור מטפס תחרותי הם לא מתאימים. דווקא במקום בו אני מתאמן בחיפה יש לי תנאים טובים, החוסר העיקרי שם הוא בכמות הספורטאים התחרותיים. אני מתאמן בעיקר לבד וזה עושה את זה ליותר קשה".

הערב, כשייאבק על תואר אלוף ישראל, היריב העיקרי שלו צפוי להיות יפתח קושניר, בנו של השחקן אבי קושניר. "הוא המתחרה הכי חזק שלי מאז שאני בן 10 וגם החבר הכי טוב שלי", מגלה חזנוב, "זה יוצר הרבה בעיות מנטאליות בזמן התחרות. אם אני רואה שהוא הולך לנצח אותי אני רוצה שהוא ייפול, אבל מצד שני אני חושב על כך שהוא החבר הכי טוב שלי, שאני אוהב אותו ושהלוואי שיילך לו הכי טוב שאפשר. המחשבות האלה קצת משגעות אותי, אבל למדתי לבודד בזמן תחרות את החברות והיריבות בינינו ולהתמקד בעיקר בעצמי. בכל מקרה אחרי התחרות נתחבק על הפודיום".