חתונה בלי שנדליר
חתונה היא לא האירוע החשוב ביותר בחיים. הלידה של הילד הראשון וגם ההשבעה שלו לצה"ל, מרגשים בהרבה. תשקיעו פחות, תשמחו יותר
ראוי להקדים ולהבהיר, חז"ל לא עודדו הפקרות חברתית ולא פטרו אנשים ועכברים מאחריות למעשיהם. המשל על העכבר והחור, דורש מאיתנו להסתכל על אירועים מזווית ראייה רחבה, כדי לזהות מפגעים ציבוריים ולהתמודד איתם בהתאם.
במשך שנים רבות חתונה ישראלית הייתה האירוע שבמסגרתו מביאים לבני הזוג מכשיר סיפולוקס להכנת סודה (או המחאה בנקאית על סכום דומה), ובתמורה צריכים להכריע אם לאכול רבע עוף או בורקס ברוטב פטריות מקופסת שימורים.
ברבות השנים, צפייה של יותר מדי אמריקנים וישראלים בסרטים וסדרות טלוויזיה, גרמו לנו לחשוב שחתונה היא אירוע שנועד להרשים את החברים לעבודה של הורי החתן והכלה, ובמקביל לגרום לקנאה עזה של בני המשפחה וחבריהם של הזוג הצעיר.
למען האמת, אני מגיע לנושא בידיים נקיות. לפני 22 שנים, כאשר נערה נאה וחכמה נעתרה לחיזוריי, סיכמנו כי בשל העובדה שאנחנו צאצאים למשפחות מרובות ילדים ומעוטות משאבים, נתחתן בצורה הצנועה ביותר שאפשר. המשימה הוכתרה בהצלחה עד כדי ביזיון - התחתנו בבית כנסת מכוער למראה. הקייטרינג כלל מנות מגעילות שכל אחת מהן עלתה 10 דולר בלבד. היה גם זמר מזרחי שניסה לשיר כמו חרדי-אשכנזי וצלם חתונות שהיה חבר לשירות הצבאי. לא היו כמובן בר אקטיבי, זיקוקים או מכונת עשן, למעט מכונית שפלטה המון עשן, שהייתה בבעלות חבר של המשפחה שהסכים לקחת את הזוג הצעיר לביתו השכור.
כדי להתאושש מהחתונה, לקחתי את אשתי לירח דבש בבית החייל בטבריה, משום שזו המתנה שמקבלים חיילים בשירות סדיר. וכן, ירח דבש בבית החייל בטבריה זה גרוע בדיוק כמו שאתם יכולים לתאר.
בשורה התחתונה, זו הייתה אחת החתונות הצנועות והמביכות ביותר שהתרחשו בשנת 1993, אבל היתרון הגדול של האירוע, נבע מכך שההורים ובני הזוג שהיו מעורבים באסון הוויזואלי והקולינרי הזה לא נקלעו למשבר כספי. למען האמת, בכסף המועט שכן קיבלנו בחתונה (רוב המתנות היו כלים לבית, כולל חמישה קרשים לחיתוך חלות), השתמשנו כעבור כמה שנים כבסיס לקניית דירה צנועה מאוד - בקריות, קומה רביעית, בלי מעלית ובלי צנרת תקינה.
זה הרגע שבו אני פונה לזוגות שעומדים להתחתן ונשבע להם בשם הקדושים בני כל הדתות - חתונה היא לא האירוע החשוב ביותר בחיים שלכם. לדוגמה, הלידה של הילד הראשון, כמו גם ההשבעה שלו לצה"ל, מרגשים בהרבה.
אף אחד גם לא יזכור מה אכלו בחתונה שלכם, אלא אם האוכל יהיה מקולקל. הכלה לא צריכה שמלה בעיצוב מיוחד ובטח שלא צריכה יותר משמלה מכוערת אחת.
אתם גם לא צריכים אלכוהול כדי לשמוח, לא צריכים די.ג'יי מפורסם כדי לרקוד ואתם בטח לא צריכים להיקלע לחובות "כי זה אירוע של פעם בחיים", פשוט מפני שסטטיסטית יש סיכוי של יותר מ-30 אחוז שתתגרשו. נקודה למחשבה - השקעה כספית מוגזמת בחתונה, רק תאיץ משבר כלכלי שיגדיל את האפשרות שתתגרשו.
בשורה התחתונה, הגיע הזמן שזוגות מאורסים יעדיפו להשקיע בחיים שלהם במקום בחתונה. בוודאי שאף זוג לא היה רוצה שבחתונה שלו תקרוס נברשת ענקית ותהרוג מישהו. מצד אחר, אני כמובן לא טוען שצריך להגזים בקמצנות, וכפי שכתב הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול "רבים הם הגברים הצוברים כסף עבור בעליהן העתידיים של נשותיהם".
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il