תקוות סוריה. הכורדים נותנים פייט לדאעש
הכורדים מסמלים איסלאם מתון המצוי ביחסים טובים עם המערב, ומהווים כיום את התקווה האחרונה שמתוך הריסות סוריה תצמח מדינה שפויה, לא מחוז שיעי של איראן וחיזבאללה ולא מדינת טרור סונית בחסות אל-קאעידה
פירוק מסגרת הסכמי "סייקס פיקו" (1916) במזרח התיכון אינו מועיל רק ל"מדינה האיסלאמית" (דאעש) אלא גם לכורדים, שלא זכו עדיין להקים מדינה עצמאית. דאעש מצליח להסיג את צבאות עיראק וסוריה ומגלה חולשה בזירה הכורדית. מהי הסיבה לכך? האם הכורדים הם התרופה לסרטן הדאעשי?
לוחמת כורדית בכפר עין עיסא (צפון סוריה) שהיה בידי דאעאש עד לפני כמה ימים אמר בראיון לרשת "אל-ערבייה": "אנחנו כוח שנועד להגן על העם, מבחינתנו איננו מבדילים בין כורדים לערבים".
הצבא החילוני בפיקודם של קצינים שערקו מצבא סוריה ופעלו בתיאום מסוים עם נציגי האופוזיציה באנקרה, היה אמור להפוך את סוריה למקום טוב יותר - למדינה אזרחית חילונית, שבראשה שלטון שבו מיוצגים באופן צודק כל חלקי האוכלוסייה. אין ספק כי המהפכה בסוריה התגלגלה ככדור שלג והפכה למשבר שאינו רצוי לשום צד, ממאבק עממי למאבק חמוש, ממחאת צעירים חילונית למחאה איסלאמית סונית דתית, ממלחמת אזרחים ל"פתנה" - מאבק סוני שיעי.
הכורדים - אוטונומיה בזכות חוסר היציבות
כיום האלטרנטיבה למשטרו המדכא של בשאר אסד גרועה בהרבה - שלטון מטורפים המעוותים את האיסלאם ומבצעים באוכלוסייה פשעים וטבח. התוצאה העגומה היא שב-20 האחוזים מסוריה במערב שבהם שולט אסד נמצאים כיום כ-70 אחוזים מן האוכלוסייה.
מספר ההרוגים עד עתה מוערך בכ-210 אלף, כ-3.7 מיליון פליטים ברחו מסוריה מתוך 18 מיליון אזרחיה.
הכורדים, כ-30 מיליון במספר, חיים בארבע מדינות - טורקיה, איראן, סוריה ועיראק, דבר שתמיד הקשה על סיכוייהם להקים מדינה עצמאית. עם זאת, נפילתו של משטר סדאם חוסיין בעיראק לפני עשור והתערערות משטר אסד בתקופה הנוכחית העניקה להם הזדמנות היסטורית לקיים אוטונומיה בצפון עיראק ובצפון סוריה. תהליך זה מאיים על טורקיה ואיראן, שגם בהן הכורדים מעוניינים להשיג אוטונומיה בתוך שטחי המדינה. הופעתה של "המדינה האיסלאמית" אמנם איימה על הכורדים, אולם גם העניקה להם הזדמנות חדשה. לכורדים שליטה על נפט, אולם אין להם גישה לים, מה שכופה עליהם להתחשב באינטרסים של טורקיה. כניסת הכורדים לפרלמנט כתוצאה מהבחירות האחרונות בטורקיה יכולה לסייע למצבם של הכורדים במדינות השכנות.
הממשלה העיראקית מתנגדת כמובן לעסקות הנפט בין הכורדים לבין טורקיה בטענה כי הנפט אינו שייך רק לכורדים, אך ללא הועיל. ככלל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ניהל יחסים תקינים עם הכורדים, וגל הפיגועים של המחתרת הכורדית (ה-PKK) פסק. אולם לא מעט גורמים חושדים כי ממשל ארדואן מסייע לדאעש על מנת להחליש את הכורדים. טענה זו מתבססת על ההאשמה כי רוב מתנדבי הארגון חצו את הגבול ל"מדינה האיסלאמית" דרך טורקיה וכי מדינה זו קונה נפט זול מארגון הטרור.
הופעת דאעש איימה על קיומם של הכורדים אך גם איחדה וחיזקה אותם. לנוכח הזוועות שביצעו פעילי דאעש, התגייסו צעירים כורדים רבים, גברים ונשים, למיליציות החמושות והאיום סייע לקרב את המנהיגים היריבים ממשפחות ברזאני וטלבאני. עד לשנה שעברה, נמנעו ארצות הברית ואירופה מחימוש הכורדים בעיראק בשל התנגדות ממשלת עיראק לכך. אולם תבוסות הצבא העיראקי, מנפילת מוסול בידי דאעש ועד לנפילת נשק אמריקני לידי הארגון, שכנעו את המערב כי יש לספק נשק ישירות לכורדים.
הצבא המנצח
האיום על קיומם של הכורדים בסוריה בעיקר באזור קובאני וגל הפליטים הכורדים שברחו לטורקיה, שכנעו את ממשלת טורקיה כי יש לאפשר ל"פשמרגה", הצבא הכורדי בעיראק, להעביר כוחות דרך שטחה על מנת לסייע לאחיהם בסוריה. ה"פשמרגה" מצויד בנשק חדיש מאירופה, אימונים ותמיכה מודיעינית מארצות הברית ומהווה חלק מהקואליציה האמריקנית נגד דאעש. במסגרת זו זוכה הצבא לגיבוי מן האוויר של מטוסי הקואליציה במלחמתו נגד דאעש.
בניגוד למפלות המבישות של צבאות עיראק וסוריה, ה"פשמרגה" (בכורדית: "המתמודדים עם המוות") הוכיחו בשנה האחרונה כי הם הצבא היחיד שמסוגל לנצח בקרבות מול דאעש. בלוחמה בשטח נתנו הלוחמים הכורדים ביטוי לכל מה שנחוץ על מנת להשיג ניצחון (וחסר כיום בצבאות הערביים) - סולידריות ונאמנות, משמעת צבאית, אומץ לב, נחישות ומסירות למטרה. שחיטת הכורדים היזידים בסנג'אר, ההוצאות להורג המחרידות של מתנגדי דאעש רק חידדו את הנחישות והמוטיבציה של הכורדים להילחם על חייהם ועל עצמאותם בעתיד.
הכורדים כבשו בעיראק בשנה שעברה את כירכוכ העשירה בנפט, והמשיכו להתקדם דרומה לשטח שליטתו של דאעש במחוז נינווה. בסוריה הצליחו הכוחות הכורדים לכבוש את קובאני אחרי לוחמה ממושכת.
התפתחויות דרמטיות
בחודש האחרון חלה פריצת דרך משמעותית בלוחמה של הכורדים נגד "המדינה האיסלאמית" בסוריה. הם כבשו מידי דאעש את תל אל-אביד, ואליהם והצטרפו לוחמים מ"צבא סוריה החופשי". כיבוש אזור זה מהווה תפנית חשובה במלחמה נגד דאעש. תל אל-אביד מחבר מצד אחד בין שני מחוזות כורדיים ומצד שני חוסם את גישת הארגון לגבול הטורקי. מעבר זה היווה עורק ראשי למעבר מתנדבים לארגון מהעולם כולו.
בימים האחרונים הדרים הצבא הכורדי בגיבוי לוחמי אופוזיציה ערביים מתונים וכבש את עין עיסא והם קרובים כ-56 קילומטרים מהעיר אל-רקה, בירת דאעש בסוריה. פעולה זו נערכה בתיאום מלא עם הקואליציה האמריקנית שהפציצה את דאעש מן האוויר. דאעש מראה סימני מצוקה במחוז אל-רקה והחל לבצע מעצרים נרחבים של מי שנחשד בהשתייכות ל"צבא סוריה החופשי".
המערכה הבאה - הקרב על אל-רקה - תשפיע ללא ספק על סוריה כולה. אם תאבד "המדינה האיסלאמית" את בירתה בסוריה, הדבר יפגע במוטיבציה של הארגון וייתן מוטיבציה מחודשת לכל מתנגדיו בכל רחבי המדינה.
הכורדים הם מוסלמים סונים המסמלים איסלאם מתון המצוי ביחסים טובים עם המערב. המפלגה הגדולה ביותר בעיראק היא הדמוקרטית. הכורדים שיתפו פעולה בעבר עם כוחות שונים בלחימה בטרור. בעבר קיימה ההנהגה הכורדית קשרים טובים עם ישראל. ב-2006 אף הצהיר מסעוד ברזאני (נשיא כורדיסטן העיראקית) שאינו רואה כל בעיה בקיום קשרים עם ישראל. בתמונות הלוחמים בולטות הנשים הכורדיות הצעירות המעוררות השראה ומסמלות תקווה לעתיד טוב יותר, לצדק ולשוויון בשטחים שהם עתידים לכבוש. ככך שיגדל כוחם, יצטרפו אליהם יותר כוחות אופוזיציה מתונים, שרידי "צבא סוריה החופשי". הכורדים מהווים כיום את התקווה האחרונה שמתוך הריסות סוריה תצמח מדינה שפויה, לא מחוז שיעי של איראן וחיזבאללה ולא מדינת טרור סונית בחסות פלגי אל-קאעידה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
