יהודים בפריז: "מסתירים את הכיפה. פרו-ישראלי? הסוף שלך"

חיילים ליד בית כנסת יהודי בפריז בשבת(צילום: רועי ינובסקי)

הצעירים היהודים שפגשנו היום מחוץ לבית הכנסת סיפרו כי בתחילת התפילה היו במקום לא פחות מעשרה חיילים חמושים. זה המצב גם במוסדות חינוך יהודיים. עליית האיסלאם הקיצוני בצרפת ואירועי הטרור שהאחרון בהם התרחש אתמול בדרום המדינה, מציבים סימן שאלה גדול סביב עתיד הקהילה היהודית הגדולה בצרפת, המונה כחצי מיליון איש. היהודים שפגשנו מציגים תמונה לא פשוטה: הם נזהרים יותר בהפגנת יהדותם כלפי חוץ וחוששים מתופעות אנטישמיות וטרור. חלקם סבורים שהגירה לישראל או לארצות הברית היא הפתרון. אחרים סבורים שזה יהיה רק פרס לטרור.

בן חורין. "עלייה דרמטית בפונים לתוכנית 'מסע'"

בחודשים יולי-אוגוסט השנה צפוים לעלות לארץ 2,500 עולים צרפתים, שיא של כל הזמנים ב"עליית הקיץ" המתאפיינת בעליית משפחות. לשם השוואה, בשנה שעברה באותה תקופה הייתה כמות העולים קטנה בחצי.

היום (יום א') צפוי להתקיים בפריז יריד של lastcall (קריאה אחרונה) של פרויקט "מסע", המיועד לצעירים יהודים-צרפתים המעוניינים להשתתף בתוכניות כבר השנה, וב"מסע" מדווחים על התעניינות שיא. מנכ"לית הפרויקט, לירן אבישר בן חורין: "אנו עדים בשנה האחרונה לעלייה דרמטית במספר המגיעים לתוכניות 'מסע' מצרפת. מדובר בהיקפים שלא הכרנו בשנים קודמות. ניכר כי יותר ויותר צעירים יהודיים שואלים את עצמם שאלות לגבי עתידם ומחליטים לחוות שנה של חיים בישראל. אין ספק שהמתקפות האנטישמיות בטולוז וב'היפר כשר' ערערו את היציבות שחשה הקהילה היהודית בצרפת. יותר ויותר צעירים בוחנים אלטרנטיבות. ישראל נמצאת בתחרות מול מדינות רבות שחפצות במוחות מבריקים ובצעירים מוכשרים, ולכן 'מסע' כל הזמן משכללת את החוויות וההתנסויות שהיא מציעה לצעירים יהודים השוקלים להגר מאירופה".

"אם אתה פרו-ישראלי – זה הסוף שלך"

סולל סבח (21), סטודנט יהודי שמתגורר בפריז, אמר ל-ynet כי מלבד כמה אזורים בטוחים במרכז פריז, שאותם הוא הגדיר "בועה", יש לא מעט מקומות שבהם לא מומלץ יותר ללכת עם כיפה: "יש אזורים בפריז ומחוץ לעיר שבהם אתה לא יכול להראות שאתה יהודי. אם תיכנס למטרו עם כיפה, תהיה לך בעיה. בשבילנו זה תמיד היה ככה. בשביל ההורים שלנו, אולי לא". יעקב בן סעיד (25), יהודי שמתגורר בפריז ועובד בתחום ניהול מלונאות, טוען כי האזורים שבהם ניתן ללכת עם כיפה הולכים ומצטמצמים. "אני לא מסכים להגדרה של 'בועה' – זו 'מיני בועה'. 500 מטר מאיפה שאנחנו עומדים עכשיו לא הייתי הולך עם כיפה. גם ב-2 בלילה אני לא אלבש כיפה, ואני לא אגיד לכולם שאני יהודי".

מימין: סולל סבח, יעקב בן סעיד ונתן סבח. "לא צריך לפחד"(צילום: רועי ינובסקי)

סבח מוסיף כי אירועי הטרור בטולוז ובפריז היו נקודת מפנה: "תמיד היה קשה, אבל עכשיו רואים את זה בכל יום. הדברים השתנו - טולוז, היפר כשר, שארלי הבדו - ותראה מה קרה אתמול (גרנובל). מה נעשה עוד שנה אם יקרה משהו כמו בהיפר כשר? חברים אומרים שכאשר הם הולכים לסופרמרקט כשר כדי לקנות משהו ורואים מישהו חשוד, הם לא נכנסים פנימה. יש יהודים שבכלל מפחדים ללכת למקומות כשרים".

"נשארים, אבל מתכוננים לעזיבה"

לדברי הצעירים היהודים בצרפת שפגשנו היום מחוץ לבתי הכנסת, הקהילה היהודית חלוקה בעמדתה לגבי הפתרון. לרבים יש חברים שעזבו את צרפת והחליטו לעלות לארץ, אך הם לא בטוחים שזה הפתרון. "הם (החברים שעלו לארץ) אומרים שהם מפחדים ורוצים ללכת", אומר יעקב. "הם חושבים שצרפת לא עושה שום דבר וקשה להיות יהודי בצרפת. אם הם מרגישים לא טוב בצרפת אני מבין, אבל אני חושב שזה לא הפתרון. הפתרון זה להישאר כאן. אנחנו לא יכולים לעזוב את פריז בגלל שהיא לא בטוחה. אנחנו צריכים להסתובב ברחוב עם הכיפה ולהראות שאנחנו כאן. אנחנו לא יכולים לתת לאנשים שלא רוצים אותנו כאן לנצח. אם אנחנו רוצים להילחם אז צריכים לא לפחד, ללכת החוצה עם הכיפה ולהראות שאנחנו יהודים".

יעקב בן סעיד מעוניין להישאר בצרפת, אך הוא לא מסתיר שהוא מתכונן לתרחישים לא טובים: "אין לי הרגשה טובה לגבי העתיד, אני מקווה לטוב אבל לא יודע. אנחנו צריכים להישאר אבל במקביל להתכונן ליום שבו נצטרך לעזוב. זה מה שאני עושה, חי את החיים אבל מכין את עצמי ליום שבו אצטרך לעזוב. זו הסיבה שקונים דירות בארץ".

ניכר כי מה שמכעיס את הצעירים היהודים הוא שהצרפתים לא מבינים את המצב הקשה שאליו נקלעו יהודי צרפת. "מעניין אותם מה שקרה בשרלי הבדו, ולא מה שקרה בהיפר כשר", מסביר סבח. "הם לא אומרים שההיפר כשר היה נגד יהודים והם התייחסו אל זה כמשהו הרבה יותר קטן מהאירוע שהיה בשרלי הבדו". יעקב סעיד מצטרף לדבריו ומוסיף: "הם לא מבינים אותנו. לא מכירים את הסיפור של ישראל, לא מכירים את הסיפור של העם היהודי. הם רואים בטלוויזיה את התמונות של המלחמות עם הפלסטינים בעזה ולא מתעמקים יותר מדי. הם צריכים ללמוד את הסכסוך, חברים צרפתים שחשבו ככה נסעו לארץ וחזרו אחרת רק אחרי חמישה ימים. הם רצו להיות יהודים וחזרו עם כיפה על הראש".

בנוסף, הם טוענים כי למרות השיפור המסיבי בסידורי הביטחון סביב מוסדות יהודיים, הם חשים כי הרשויות בצרפת לא יודעות באמת להתמודד עם האיומים הביטחוניים. "מצד אחד, כשהגענו הבוקר לבית הכנסת ראיתי יותר חיילים מאי פעם, לפני שעה היו כאן אולי עשרה חיילים. בפעם הראשונה אני רואה כל כך הרבה חיילים וכוחות משטרה מול בתי כנסת".

עם זאת הוא אומר: "בישראל אתה מרגיש ששומרים עליך. לפעמים קורה משהו כזה ואתה יודע שיגיעו משטרה ומגן דוד אדום. בהיפר כשר זה נמשך חמש שעות ואף אחד לא ידע מה לעשות. הייתי בארץ בזמן צוק איתן, זה היה יותר נורא ממה שקרה בינואר (היפר כשר), ירו טילים, אבל ידעת ששומרים עליך. נכון, בצרפת אתה רואה חיילים אבל הנה נגמרה התפילה והם עזבו. אם יש פיגוע הם לא יגיבו כמו בישראל. בפריז ובצרפת יש הרגשה שאתה יכול לעשות משהו והמשטרה והממשלה לא יגידו לך כלום".

קשיי קליטה

על רקע דברי הצעירים היהודים שמספרים על עלייה גדולה בהתעניינות של חבריהם לעלות לארץ, הם מדגישים כי מדובר בתהליך לא פשוט. הם מספרים כי בירורים שערכו העלו כי ישנם תארים ותעודות מקצועיות שאינם תקפים בארץ, וללא השלמות כאלו ואחרות עלול להיות ערפל כבד סביב עתידם הכלכלי בישראל. "קשה מאוד למצוא עבודה טובה ובאמת להיכנס לחברה הישראלית. חברים שעלו אומרים שלא מצאו עבודה בארץ", אומר סולל בן סעיד. "רוב העולים למדו מקצועות טובים מאוד ובצרפת הם יכולים למצוא עבודות טובות יותר, אבל מוכנים להוריד את רמת החיים כדי לחיות בתל אביב או בעיר אחרת בישראל. גם אלה שעלו לארץ לא עזבו לחלוטין את צרפת, הם חוזרים לפה לכמה חודשים מדי פעם ויש כאלה שאולי יחזרו. מוקדם להגיד אם העולים הרבים שהגיעו לארץ (בעקבות האירועים האחרונים) יחזרו או לא, צריך לחכות שנה-שנתיים".