טמפו, המס והשפעה שלילית של שתיית בירה

חברת המשקאות ביקשה החזר מס קנייה על סחורה שמכרה אך לא קיבלה עבורה תמורה. המחוזי הסכים איתה, אבל המכס ערער לעליון. מה הוחלט?

עו"ד ורו"ח ליאור שחטרפורסם: 28.06.15 , 08:28

בית המשפט העליון תמך במכס במסגרת הליך משפטי שניהל נגד חברת המשקאות "טמפו": השופטים הפכו את החלטת המחוזי וקבעו שטמפו לא זכאית להחזר מס קנייה על בירה, אף שלא תמיד קיבלה תשלום על הסחורה. בין הנימוקים שבהם השתמש העליון היו ההשפעה השלילית של בירה על הצרכנים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

החוק קובע שישנם מצרכים שנדרש לשלם בעבורם מס קנייה למדינה. רשימת המצרכים הזו נקבעת על ידי שר האוצר והיא כוללת גם מיסוי על בירה. טמפו, העוסקת בין השאר בייצור ושיווק של בירה, שילמה מס קנייה על כל הבירה שייצרה ושנמכרה בשנות המס 2005-2001, אך בשלב מסוים ביקשה לקזז מהשומה שנקבעה לה את מס הקנייה ששילמה עבור בירה שלא קיבלה בעבורה תמורה, וסבורה שהפכה חוב אבוד כיוון שלא תוכל לגבות אותה.

מס במחלוקת

בוטל אישום על עבירת מס: 'המדינה מתעמרת'

עו"ד גדעון קוסטא

בעלי חברה הואשם בקבלת חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים, אולם ההליך התארך בגלל רשלנות של רשות המסים. בית המשפט שם לכך סוף

בוטל אישום על עבירת מס: 'המדינה מתעמרת'

אגף המכס והמע"מ סירב לקיזוז, מכיוון שלשיטתו החוק קובע את חיוב מס הקנייה על מוצרים שנמכרו ואין משמעות לשאלה אם התקבלה בעבורם תמורה או לא.

טמפו ערערה על ההחלטה בבית המשפט המחוזי ובדיונים הוגשו חוות דעת של מומחי מס מטעם כל צד. המומחה מטעם המכס טען שהמטרה שלשמה מוטל המס היא לפצות את המדינה על הנזקים שנגרמים לחברה כתוצאה מצריכת מוצרים שליליים כמו בירה.

לעומתו טען המומחה מטעם טמפו שהאפשרות לקיזוז הפסדים היא אבן יסוד במשטר המס בישראל, ויש להחיל מנגנון זה גם בחוק מס קנייה. בנוגע לתכלית החוק הוא טען שהכרה בחובות אבודים וקיזוז מס הקנייה ששילמו לא תוביל להוזלת מחיר המצרכים השליליים, כך שלא תגרום לצריכה מוגברת של בירה. כמו כן, הפסד ההכנסות מהחזר המס הוא בשווי מיליוני שקלים בודדים המהווים אחוז זניח מהכנסות המדינה, ומאידך משמעותיים לטמפו.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענות טמפו, והמכס ערער לבית המשפט העליון בטענה שנפלה שגיאה בפסק הדין.

בירה: השפעה חברתית שלילית

שופטת העליון אסתר חיות קיבלה את הערעור וקבעה שמסירת טובין תוך הסכמה לקבל את התמורה עבורם בעתיד מהווה מכירה לפי החוק, וזה כולל גם מצב שבו לא שולמה עבורו תמורה. מכאן שאי קבלת התמורה אינה מצדיקה החזר של מס הקנייה. בפסק הדין היא ציינה שאין חולק שבירה נכללת בצו שר האוצר, וכן שלבירה השפעה שלילית על החברה.

בנסיבות הללו קיבלה השופטת את חוות דעתו של המומחה מטעם המכס וקבעה שאין זה בלתי סביר שטמפו תישא בנטל הנזקים שנגרמים מהתוצרת שלה, הבירה, בכך שלא תקבל החזר מס קנייה.

משכך נפסק שטמפו תשלם למכס הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות בסך של 50 אלף שקל. השופט נעם סולברג הצטרף לדעתה של השופטת חיות.

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין סבר שהתייחסות השופטת לתכלית החוק מבחינה חברתית איננה השיקול שעל פיו פעל המחוקק בחוק זה, כי מס הקנייה אמנם חל על אלכוהול וסיגריות הנחשבים שליליים, אך חל גם על טלפונים סלולריים, אביזרי רכב ומוצרי אלקטרוניקה. עם זאת הועא הצטרף לדעתה של השופטת חיות הנוגעת לקבלת הערעור והקביעה שנעשתה מכירה גם ללא תמורה.