דני פרנקו: "ירושלים יכולה להצליח ביורוליג"
ההתרסקות באירופה ("הניצחונות בליגה טישטשו אותנו"), חוסר היציבות ("בירושלים לא יודעים לקבל הפסדים") והפיניש החלומי ("היום אני מאמן טוב יותר"). דני פרנקו מתרגל לתואר אלוף ומוכן לאתגר הבא
דני פרנקו לא ישכח את העונה הזו. עליות וירידות, התרסקות באירופה, התמודדות עם אגו של שחקנים – וטונות של לחץ וציפיות. אבל הסוף של התסריט היה חלומי עבור מאמן הפועל ירושלים.
פרנקו בן ה-41 הצליח לשבור את תקרת הזכוכית, כשהצליח להביא אליפות לבירה אחרי שנים של אכזבות. על הדרך הוא רשם ציון דרך, כשהפך למאמן השני בתולדות הליגה אחרי פיני גרשון שזוכה באליפות וגביע עם שתי קבוצות שונות שאינן מכבי ת"א.
אחרי שפיזז בחגיגות בכיכר ספרא, התפנה האלוף הטרי לספר בראיון ל"ידיעות אחרונות" על התחושות שליוו אותו מהרגע שבו קיבל את התפקיד המאתגר ועד שגזר רשתות.
איך ההרגשה להיות אלוף?
"מתיש פיזית. יש נפילת מתח אחרי חודש מאוד אינטנסיבי. השחקנים באו לקחת אליפות ממכבי ת"א, וכשהתברר שאילת היא היריבה, חששתי מנפילת מתח, מחוסר דריכות, משאננות. הייתי צריך להסביר לשחקנים שהיום אילת היא הקבוצה שנמצאת בכושר הכי טוב בליגה".
אתה הצלחת במקום שרבים לפניך כשלו בו. מה זה עשה לך?
"רציתי לעבור את החוויה הזאת. אני יודע שהמקום הזה לא היה סימפטי עבור מאמנים. משהו בתוכי היה משוכנע שצריך לנסות לעשות את זה בדרך שאני מאמין בה. זו הייתה הזדמנות ללכת למועדון גדול. הייתי שלם עם הדרך שלי והיא הצליחה".
היו קצת חששות? בכל זאת, מועדון עם ציפיות ולחץ.
"לא היה לי ממה לחשוש. הגעתי אחרי עונות טובות כמאמן. הייתה לי משימה לקחת על עצמי, ומאותו הרגע נהייתי מכור למשימה. אתה עוטף את עצמך באנשים שיכולים לעזור לך, ובגלל זה היה חשוב לי שמתן חרוש ואורי קוקיה יהיו איתי. באתי כדי להיות אותו דני פרנקו שפנו אליו, לא בשביל להיות מישהו אחר. אני דורש מעצמי לא מעט, אולי לפעמים קצת מגזים".
היו עליות וירידות. יש רגע במהלך העונה שאמרת לעצמך "למה אני צריך את זה"?
"ממש לא. פשוט נזכרתי למה באתי, כדי להתמודד בתוך הסיטואציה הזאת. בקבוצה כמו ירושלים התקשורת מאוד משפיעה, ואז צריך כל יום לעשות בקרת נזקים. מקום כמו ירושלים לא יודע לקבל הפסדים, אבל הוא צריך ללמוד לקבל את זה אם יש דרך. אני שמח שעבדתי עם הנהלה שיודעת לתת אורך רוח. היום אני מאמן הרבה יותר טוב ממה שהייתי בתחילת העונה".
התחלתם את העונה במוקדמות היורוליג ובסופו של דבר התרסקתם ביורוקאפ.
"הגיעו לא מעט שחקנים שלקח זמן לחבר אותם, וגם הניצחונות בליגה קצת טישטשו וזה נתן לנו פתח לחשוב שאנחנו בסדר. זה נבע מאיך שהכנו את הקבוצה לעונה. זרים לא רצו להגיע בקיץ בגלל המצב הביטחוני. אם היה לנו מספיק זמן, אין לי ספק שהיינו עולים לפחות לשלב הבא. אני לא חושב שהיינו שווים יותר מזה, כי הסגל שלנו לא היה יותר טוב משל הקבוצות האחרות".
ביקשת להחליף שחקנים?
״לא. בכל קבוצה שבה הייתי לא ראיתי בהחלפת שחקנים פתרון. השינוי של דרווין קיצ'ן נכפה עלינו. ברגע שהיה ספק לכך שהוא יהיה כשיר לחצי־גמר הגביע, היינו חייבים לעשות משהו. באותה תקופה גם בר טימור היה פצוע, וזה עלה לנו בלא מעט הפסדים. בסיטואציה הנוכחית יכול להיות שהיה נכון להנחית פה שחקן אחר, אבל ברגע שיש חוסר ודאות לגבי פציעה של שחקן אתה לא רץ להחליף אותו. אז הפסדנו כמה משחקים בדצמבר, מבחינתי זה לא היה אסון גדול".
החתמתם את דיון תומפסון על חשבון ג'וזף ג'ונס, שמאז כמעט ולא נרשם בטופס.
"זה לא היה עניין של יכולת. לדיון הייתה תקופת התאקלמות לא פשוטה. היה שלב שחשבתי להלביש את ג'וזף בחזרה. בכל קבוצה אחרת בליגה הוא היה משמיד את הרחבה, אבל זו לא עוד קבוצה, זו ירושלים.
דיון יותר אתלטי על המגרש וזה יותר מתאים למה שאני מאמין בו".
עם ברייסי רייט היו לא מעט עליות וירידות העונה.
״לפעמים זה נראה לא טוב ויש כאלה שהרימו גבה, אבל בפלייאוף לא היה לי ספק שאני הולך איתו. לא יודע אם האישיו היה על החמישייה, אבל זה כן הפריע לו כי הוא שחקן מוביל ודומיננטי. הסברתי לו שהקבוצה נבנתה בלי רכז ישראלי מוביל, אז יש בעיה לשחק איתו ועם דונטה סמית' בעמדות הטבעיות שלהם, וברייסי נפגע מזה. לא יכולתי לבחור בינו לבין דונטה, כי לא היה עוד סמול פורוורד שיחליף אותו. ברייסי הוא מקצוען. היכולת שלו לא תשתנה אם הוא יעלה בחמישייה או יבוא מהספסל. הקבוצה נבנתה בצורה לא מושלמת, והיינו צריכים לתקן אותם תוך כדי".
מה אתה חושב על יותם הלפרין של העונה?
״בשני המשחקים האחרונים הוא השתלט על הקבוצה – ברמת הגישה והמנהיגות. הכישרון שלו אף פעם לא היה רק לעשות נקודות, אלא להפוך את השחקנים שלידו לטובים יותר. במשחקים האחרונים הוא סתם פיות להמון אנשים. בחצי השני של העונה יותם עשה קפיצה מאוד משמעותית".
הפרסומים לפיהם ירושלים רוצה להחתים את גל מקל לא פגעו בהלפרין?
"אני מאוד אשמח וגם יותם, שניסה לשכנע את גל לבוא במהלך העונה. זה לא יפגע בו, אנחנו נמצא את הדרך להפיק מכולם את המקסימום. קבוצה שרוצה להשיג תארים צריכה שיהיה לה גם גיבוי בישראלים".
"אני וליאור אליהו זו אהבה ממבט ראשון"
היה חיבור מאוד טוב בינך לבין ליאור אליהו.
״אני מאוהב בו. כל מה שהוא נגע בו השנה הפך לזהב. זה היה עונג גדול, הוא מאה אחוז טהור. הוא לא מרמה ולא מהנדס אותך, יש בו תמימות כובשת שגורמת גם לך להיות איתו הכי אמיתי. ליאור הביא מעצמו המון מחויבות גם בצד ההגנתי. זו אהבה ממבט ראשון".
בוא נדבר על דונטה סמית', גם איתו היו לא מעט בעיות.
"לדונטה יש קטע שמהר מאוד כולם מזדנבים אחריו, כולם מתים עליו ברמה החברתית. יש לו את הדרך שלו. את העונה שעברה הוא התחיל בצורה קשה, כי לא רצה להיות בחיפה. אחרי שעשה את הסוויץ׳ כולם למדו לקבל אותו כמו שהוא. בעונה שעברה היו לי איתו הרבה תאקלים, העונה הרבה פחות. למדתי להפיק ממנו את מה שאני רוצה לטובת הקבוצה. הבנאדם ווינר, מנהיג ויש לו דרישות מהשחקנים סביבו. לפעמים האו קצת מגזים".
והייתה תקרית האצבע המשולשת לקהל.
"דיברתי עם דונטה אחרי המקרה. היה בו תסכול מסוים. הוא אמר לי 'לא נתקלתי בחיים במצב שהקהל שלי שורק לי בוז, אני לא יודע לאכול את זה'".
חששת שיעזיבו אותו?
"גם זה היה על השולחן. אי אפשר לפגוע בקהל שלך בצורה כזאת. מצד שני הכי קל היה להעיף את הכוכב של הקבוצה ולחשוב שזה יפתור את המשבר".
הדיבורים על היורוליג לא מפחידים אותך?
"אני מאוד מקווה שנהיה שם. זה לא מפחיד אותי. לא צריך לעשות מהיורוליג יותר ממה שזה באמת. ירושלים יכולה להתברג שם לאורך זמן וגם להצליח. זו לא תהיה אפיזודה חולפת".
הבעלים אורי אלון והמנכ״ל גיא הראל כבר הצהירו שאתה נשאר.
"חלק גדול מהצלחת הקבוצה הוא בזכות גיא. למדתי להכיר יותר טוב גם את אייל חומסקי ואורי. בנינו מטבחון שידע לנווט את הספינה הזאת למקומות טובים. אאמן את ירושלים כל עוד הם ירצו אותי, טוב לי פה".
לפנייה לכתב/ת 
