להקת נושאי המגבעת: מוציאים את "הקסטה" ללא אישורנו

סכסוך בין חברי להקת נושאי המגבעת לשעבר לדין בראון, בעלי חנות התקליטים "בי סייד" בתל אביב, אודות הזכויות לשימוש ביצירתם והוצאתה בפורמט ויניל של הקסטה הראשונה של הלהקה, שקיבלה עם השנים מעמד קאלט.   

"לפני מספר ימים נודע לנו, שחנות תקליטים בשם בי סייד, מרחוב נחלת בנימין בתל אביב, מפרסמת שהיא עומדת להוציא לאור תקליט ויניל של הקסטה הראשונה של נושאי המגבעת. עד לאותו רגע לא שמענו על המקום או על היוזמה", כתבו חברי הלהקה בהודעה בעמוד הפייסבוק שלהם.

נושאי המגבעת. תקליט מאחורי גבם(צילום: מוטי רוזיצקי)

"יצרנו איתם קשר ובחור בשם דין בראון, הבעלים, סיפר לנו שחתם על חוזה עם מוטי שהרבני, מנהל נושאי המגבעת לשעבר, שמעניק לו את הזכות להדפיס את האלבום. הוא טען שלא ידע שהדבר נעשה בלא ידיעתינו ואישורינו, אבל התקשה להסביר למה לא טרח אפילו ליצור איתנו קשר ומדוע לא חשב שזה מוזר, להוציא מחדש יצירה של מוזיקאים, מבלי לערב אותם בהחלטות האמנותיות הכרוכות בהוצאה (עטיפה, מאסטרינג). עדיין, הוא הקפיד להציג את עצמו את עצמו כמי שגדל על המוזיקה של הלהקה, ודיבר על הפרויקט במושגים של חלום שהתגשם. היה קשה להסביר לו שהוא מגשים את חלומו על גבם ובניגוד לרצונם של האנשים שאחראים להיווצרו; שהוא פועל באופן שעומד בניגוד לקודים של הגינות בסיסית בין אנשים, לא כל שכן אם אכן מדובר באנשים שיצירתם שהשפיעה על חייו.

"הבהרנו לדין בראון שהוא עומד להוציא לאור מוזיקה שאינה שייכת לו, בניגוד לרצוננו", נכתב בהצהרת הלהקה. "הוא הביע רצון להיפגש איתנו ולנסות ליישר את ההדורים. הסכמנו ובאופן טבעי הנחנו שמשתמע מכך, שהוא מקפיא כל פעולה בפרויקט עד לפגישה. למחרת יצאה מטעמו הודעה רשמית על הריליס".  

"למען האמת אני לא ידעתי שהם לא מעורבים. כשהם התקשרו אליי המכירה כבר התנהלה", מגיב דין להאשמות כלפיו בפוסט שפרסמו חברי ההרכב. "אין כזה דבר 'נושאי המגבעת'. אין להקה, היא התפרקה לפני 20 שנה. יש את אוהד, ישי, תמיר אבל הם אנשים, הם לא נושאי המגבעת. כלומר הגוף היחידי שניתן לפנות אליו זה מי שמנהל אותם, היחידי שמחזיק בזכויות הוצאה לאור, מחזיק במאסטרינג. ואליו פנינו וחתמנו איתו חוזה. המאסטרינג בידי, הם שלי, אנ יכול לעשות בהם כרצוני".

אתה יכול להבין את התסכול שלהם על כך שלא היו מעורבים בפרויקט.

"דיברתי עם ישי (אדר, חבר הלהקה. ע.פ) הוא באמת בחור מקסים. הוא היה מאוד כועס והצדקתי את הכעס שלו. גם הבנתי שזה איזשהו כעס לא פתור בינם לבין מנהל הלהקה, משהו שלא ידעתי לפני כן. ועכשיו לצערי אני באמצע. זה החלום שלי לשתף איתם פעולה. אבל הפוסט שלהם מעלה שאלה מעניינת. האם לאומנים יש שליטה על החומרים שלהם מהרגע שהם חתמו על חוזה תקליטים וזו השאלה. יש פה את הצד של האומנים, באמת לכתוב שיר מתךהנשמה זה תהליך קשה. לעומת זאת, בא א' הולך לחברת תקליטים שמכניסה אותו לאולפן ומשקיעה בו את ה-100 אלף שקל לעשו תקליט. החומרים שייכים לו".

"אין לנו את הממון הנדרש כדי להיאבק בנתיב החוקי. צריך גם להודות בכנות: בצעירותינו חתמנו בפזיזות על הרבה מסמכים רעים, שנישלו אותנו באופנים שונים ומשונים מזכויות כאלה ואחרות במוזיקה שיצרנו או ברווחים ממנה", הוסיפו החברים בהצהרה. "מידת חוקיותו של המקרה הנ״ל אינה ברורה לחלוטין: יתכן שהוא כשר אבל מסריח, יתכן גם שאינו כשר. לברר את חוקיותו בבית משפט ייקח הרבה זמן ויעלה הרבה כסף. מה שכן חד משמעי הוא זה:הריליס הזה נעשה בלא אישורינו ובלא ידיעתינו. לא היינו מעורבים באף אחד משלבי הייצור וההפקה. האספקטים האמנותיים של הריליס - המסטרינג והעטיפה - לא עברו את אישורינו ויש יסוד סביר להניח שלא היינו מאשרים את שניהם לו נתבקשנו לעשות זאת... יש יסוד סביר להניח שלא נראה מהריליס הזה גרוש; שהרווחים יתחלקו בין דין בראון ומוטי שהרבני (כך היה עם דיסק הקטעים הנדירים וחלק הקסטה ששהרבני הוציא ב-1996; שהרבני מעולם לא העביר לנו את חלקנו מהרווחים)".

נושאי המגבעת בהקלטות(צילום: ערן בנדהיים)

"התמלוגים כבר שולמו", אומר דין. "אי אפשר בלי זה. עכשיו, בהסכם שנחתם ביני לבין 'נושאי המגבעת' שמיוצגים על ידי מוטי, חצי מהרווחים הולכים אליהם, שיחולקו בצורה שווה בין החברים. זה ההסכם, הם לא טרחו לברר את זה אפילו. יש הודעה מתוזמנת, יש תאריך,לצערי הוא התקשר יום לפני. אמרתי להם במילים האלה - ניפגש ונראה איך עושים לימונדה מהלימון הזה. אני בצד שלכם, אתם תקבלו כל מה שאתם רוצים".

כרגע יש נתק ביניכם?

"לצערי. אני רוצה להפגש איתם, אני מנסה להשיג אותם מיום שישי. הם פשוט בסוג של 'שברנו את הכלים ולא משחקים'. אני לא יכול לתקשר עם ישי בטלפתיה. אני מאוד רוצה שהם יהיו מעורבים. העטיפה לא טובה להם? בואו נחליף! מה הבעיה להחליף עטיפה? שמעתם את הקלטה, לא שמעתם! הורדנו את זה מהמאסטר שחיפשתם, עם מאסטרינג נורמלי. אני קורא לאוהד ישי אלון ותמיר בואו נשתף פעולה, אנחנו איתכם. אני פה בשבילכם, מה שתרצו יקרה".

"קודם כל - אנחנו גילינו את זה במפתיע. אנחנו לא ידענו שכל הדבר הזה קורה יכול להיות שהיינו מגלים את כבר לאחר שזה היה על המדפים", אומר חבר ההרכב ישי אדר. "זאת אומרת, הוא לא באמת מזמין אותנו כדי שנהיה חלק מזה. אנחנו מתקשרים אליו, המומים ופגועים מאוד מעצם עזות המצח של לעשות כזה דבר, לא משנה אם יש לו זכות חוקית או לא, מבלי להתייעץ וליידע את הלהקה. להדפיס אלבום בלי מאסטרינג שמקובל על הלהקה זה דבר שלא יעלה על הדעת. לא בטוח בכלל שיש לו זכות חוקית לעשות את זה, הדבר נמצא כרגע בבירור בפדרציה הישראלית לתקליטים. אם הוא היה מתקשר בתחילתו של התהליך ומספר לנו על כך זה היה משהו אחר. הוא דיבר איתנו מאוד חלושות בטלפון ואמר 'אוי אני בהלם', אבל כמה שעות אחרי שאנחנו אומרים לו 'טוב, בסדר בוא נראה מה אפשר לעשות, הוא כבר יוצא בפוסט בפייסבוק שהתחילה המכירה המוקדמת. אז איך בדיוק אנחנו שותפים כאן?".

(צילום: אלון סלע וערן בנדהיים)

הוא טוען שהמכירה המוקדמת כבר תוכננה, והפוסט שמודיע עליה תוזמן מראש יום לפני.

"אוי, ממש רובוט שתזמנו אותו וכבר אי אפשר לעצור. כמו לחיצה על הכפתור האדום במלחמה הקרה. רובוט אוטמטי,ממש טיימר ששמו לו ספירה לאחור וכבר אי אפשר לעצור. בחייך, זה צחוק מעבודה".

טענתו שהוא נתקע בסכסוך ביניכם לבין שהרבני ללא ידיעתו, נכונה?

"בוא נתחיל בשאהל הבסיסית - מי מוציא אלבום של להקה, מתהדר בשמה ומצהיר על החומר שלו כחלום הפרטי שלו מבלי לדבר עם הלהקה? מי עושה כזה דבר ב-2015? שמענו סיפורים איומים ונוראיים על החברים של נטאשה ואיה כורם, אלה דברים שממשיכים לקרות מול חברות תקליטים. אבל בן אדם שיש לו חנות לויניל, שזה כאילו מן סמל נוסטלגי רומנטי של הימים ההם במוזיקה? מי שמע על דבר כזה?".

היה ביניכם קשר לפני?

"לא, מי יודע מיהו בכלל, אין לי מושג מיהו. אני קורא לכל מי שאוהב ואהב את החומרים של נושאי מגבעת להדיר רגליו מהריליס הזה. אנחנו לא חתומים עליו, בשום צורה, אין לנו שום מעורבות בדבר הזה. כתבתי לו שנבוא ונפגוש אותו בשמחה ונבחן חלופות. אבל אז ראינו את הפוסט שהוא פרסם על המכירה המוקדמת ועל החלום שלו שמתגשם ובזה מבחינתנו העניין נגמר. איזה חלום? למי אכפת מהחלום שלך? יש פה עניין עקרוני מוסרי, הוא עובר עבירה מוסרית חריפה".

תגובתו של מוטי שהרבני לדברים טרם נתקבלה.