טרק ישראלי: טיול במכתש הקטן
נופים מרהיבים, אופק רווי כוכבים, דרכים פתלתלות מקושטות בצמחי בר וקוצים, עופות דורסים בשמים בהירים ושקט ושלווה שקשה למצוא במקום אחר. טיול במכתש הקטן
שנים רבות אחרי שפספסנו את הטיול המסורתי של חיילים משוחררים בגלל אילוצים שונים, החלטנו, חברי ילדותי ואני, לפצות על כך בטיול לאזור המכתשים בדרום. שם, בעיניים עצומות, הובלנו על ידי המדריך עד לקצה הצוק ורק אז הורה לנו לפקוח את העיניים. המראה שנגלה לפנינו היה מושלם.
מאז אותו טיול עברו לא מעט שנים, אבל המראה הקסום נותר כזיכרון צרוב במוחי. החלטתי לארוז את חברי הקבועים לטיולים, איציק ומיקי, ויצאנו לעבר המכתשים.
בשעה 01:00 בלילה יצאנו מביתו של איציק, כיוונו את הוויז דרומה והתחלנו בנסיעה. לפנות בוקר עצרנו בדימונה להתרעננות, סמוך ל"מסעדה של דביר", שהיתה סוג של ציון דרך לכל אלו שירדו דרומה לאילת ועצרו לארוחה טובה או סתם לכוס קפה. כעת, היא עמדה סגורה ונטושה.
בשעת בוקר מוקדמת הגענו לחניון הלילה של המכתש הקטן. הכול היה חשוך מסביב ולא הצלחנו להבחין בכלום, אפילו לא בשביל המוביל למצפור. חששנו מעט, שכן הצעידה מהחניון למצפור ארוכה ועלולה להיות לא נעימה בשעות הלילה. חזרנו לעבר הצומת שמוביל למצפור אחר, הצופה על מעלה עקרבים ועל הדרך הישנה לאילת.
במצפור צילמנו את האופק רווי הכוכבים, וחיכינו שהשחר יעלה. טיפסנו על הר גבוה יותר, וחיכינו לשמש שתעלה. הערפל שמסביב הקשה עלינו לראות את הזריחה, אך נוף המדבר המדהים כיפר על תחושת הפספוס ופינק אותנו בתמונות נוף פנורמיות מדהימות.
לאחר מספר צילומים על ההר, חזרנו שוב לחניון הלילה של המכתש הקטן וחיממנו קפה, שבניגוד לחששותיי יצא לא רע בכלל. לאחר מנוחה קצרה, העמסנו על גבינו את תיקי הצילום ובקבוק מים גדול, ויצאנו לכיוון מצפור המכתש הקטן. בדרך צילמנו לא מעט נוף מדברי של סלעים, צמחי מדבר וסימוני שבילים.
צילמנו את השמש שניצבה מולנו, ממש מעל פתחו של המכתש, כשברקע מימיו של ים המלח מחזירים אלינו את אור השמש כמראה ענקית. לפתע עלו בשמי המכתש עופות דורסים, שתוך כדי מעופם הביטו על הקרקע וחיפשו את טרפם.
השמש היוקדת מנעה מאיתנו להמשיך בטיול במדבר, והחלטנו לנסוע לכיוון באר שבע דרך המכתש הגדול והעיר ירוחם בדרך מרהיבה ביופיה. הנופים המדבריים והבתוליים הותירו בנו את חותמם, ועשו לנו חשק לעוד. לפחות עד הפעם הבאה.