"רימון" של הדתיים: סיפורי התורה ברוק כבד
חמי רודנר ורונה קינן נכנסו לאולפן עם נבחרת של בוגרי ישיבות ואולפנות. מה יצא? תלמידי "מזמור", בית הספר הגבוה למוזיקה בגבעת וושינגטון, מציגים את עבודות הגמר שלהם במופע קונספט מיוחד - בהדרכת שני היוצרים ובניהולם האומנותי. רודנר: "הם מזכירים לי את חנוך לוין". בכורה ב-ynet
מה קורה כשמשדכים יחד את חמי רודנר, רונה קינן ונבחרת של מוזיקאים צעירים, מוכשרים ורעבים – כולם בוגרי ישיבות ואולפנות? זה בדיוק מה שקרה לתלמידי בית הספר "מזמור", או אם תרצו - "ה'רימון' של הדתיים". את התוצרים - כמו סיפורי התורה ברוק כבד - תוכלו לראות מחר (יום ג') במופע קונספט מיוחד של בוגרי המחזור הרביעי. ynet מגיש לכם ממנו טעימה ראשונה בהשמעת בכורה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
את שיר הנושא של המופע, "מבול עכשיו", כתב שריאל אהרונוביץ', בוגר ישיבת ההסדר "כרם ביבנה", והוא גם המלחין – יחד עם אופיר זקס. המטרה: להציג את סיפור המבול, נח והתיבה במלוא הרלוונטיות ו"בגובה האוזניים", כהגדרתם.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
• מחאת משגיחי הכשרות: "היבחנו 5 שעות ברצף - או שתפוטרו"
• נייעס: כך ייראו חיינו אחרי ביאת המשיח
• הגיעו לבגרות: השמיניסטיות שלא מוותרות על 5 יחידות בגמרא
יוצריו מתארים את השיר כ"רוק בועט המשווה בין תקופת המבול התנ"כית לבין המבול היומיומי השוטף את חיינו – הדינמיות של האדם במשחק החיים שלא נגמר, מרוץ הזמן, רדיפה אחר מאוויים שונים והשאיפה המתמדת להגיע אל המנוחה בסוף השבוע".
ההמשך אופטימי ונינוח יותר, ובו מגיעים אהרונוביץ' וזקס סוף-סוף אל המנוחה ואל הנחלה. כך הפזמון: "בשבת נכנס לתיבה / אין מה לומר / שבת את מלכה / גם כשאת כאן / אני אותך הוזה / ואת עוברת מעלי כהוא זה".
שיר נוסף, "יונה" (מילים: נעמה קופלד, לחן: אביגדור גביש) מספר על אנשי דור המבול שלא היו להם "כרטיסי כניסה" לתיבת נח, והם ממתינים ליונה שתסמן להם כי תם המבול והעולם חזר להיות מקום בטוח. היוצרים הסבירו כי גם בימינו "ישנו מבול של רצונות ורגשות שמכה בנו כל יום והלב מחפש את ה'יונה לבנת הכנף' שתבשר על שלום ושלווה".
המילים: "יש מבול ואני לא יונה / כף רגלי אינה מוצאת מנוח / או כתף להניח את ראשי / מבול על סף דלתי / ואלוהים סגר את הצוהר בעדי... יש מבול ואני לא יונה / בבל מתהפכת עלי / באלפי צורות וצבע / כשכולם עולים אל הסיפון /עם תלושי זכאות לאושר / אני עומד ברציף /מעלי גואים המים".
"יש מבול ואני לא יונה / שולח את עצמי שוב ושוב /לבדוק הקלו המים / מייחל עוד / מסרב להיכנע / להניף מטפחת לבנה / יש מבול ואני לא יונה".
האירוע השנתי המרכזי של "מזמור", שייערך באודיטוריום של קמפוס בית הספר, ב"גבעת וושינגטון", ובסיומו יחולקו הדיפלומות לבוגרים, יפתח במופע "כחכות רחל" המיועד לנשים בלבד, ובמסגרתו עוסקות תלמידות "מזמור", בהנחיית רונה קינן, בקשר שבין רחל אמנו, רחל אשת רבי עקיבא ורחל המשוררת.
המופע מורכב מלחנים וטקסטים מקוריים של הבוגרות, שנכתבו בהשראת טקסטים מן המקורות ודימויים ויזואליים הקשורים בחייהן של כל אחת מהן.
להפקה גויסו גם משתתפי קורס הכתיבה היוצרת של הרב מרדכי ורדי. כן ישולבו במופע יצירות וידאו-ארט של תלמידי "פרדס", בית הספר הגבוה לאמנות בגבעת ושינגטון, שנוצרו בהשראת השירים החדשים ויקרנו על מסך ענק. מדובר בשיתוף פעולה אמנותי ייחודי בין תחומי אמנויות שונים, המקיימים ביניהם דיאלוג של השראה ופרשנות, במופע אור-קולי המחבר מוזיקה ותמונה, טקסט ווידאו.
בונוס: שיר של חמי
"מופע הקונספט של מזמור נולד כרעיון של רונה", פרגן חמי רודנר, "אני זוכר את הרגע במשרד הישן, שנכנסתי במקרה ושמעתי את רונה מעלה בפני מנהלי בית הספר, איציק וייס ודניאל זמיר, את הרעיון שבזכותם הרעיון הפך לקורס - והצטרפתי כמורה של הבנים".
על היצירות של תלמידיו אמר: "השירים הם אישיים אך גם יש בהם ביקורת פוליטית-חברתית כמעט 'חנוך לוינית'. אני מאד מתרגש ואפילו מצאתי את עצמי כותב שיר למופע".
רונה קינן הוסיפה: "המופע 'כחכות רחל' הוא פרי עבודה של שנה, בה התבקשו התלמידות לבחור נושא המדבר אל ליבן ולעבוד סביבו כאנסמבל, בו כל אחת תורמת את חלקה. לאור עבודת תחקיר מעמיקה על כל אחת מן הדמויות, כתיבת טקסטים, הלחנתם וסינונם, נולד המופע הייחודי. התוצאה היא עבודה מעמיקה, אמיצה ושובת לב של תלמידות מן המגזר הדתי, המיועדת לנשים בלבד".
לפנייה לכתב/ת 
