ואז הגיעה השאלה - "אמא, איפה אבא שלי?"
כשבנה של רומי גילת הודיע לה השבוע שהוא לא רוצה להיות "אבא של שבת" בגן כי אין לו אבא, היא הבינה שהגיע הרגע שצריך לתת לו תשובות מפורטות ומורכבות יותר על הבחירות שעשתה בחייה
כתבות חדשות בערוץ הורים:
אחת ולתמיד: האם קוקו מונע הדבקה בכינים?
רוצים לדעת איך היה לילד בגן? ספרו איך היה לכם בעבודה
סרטוני הילדים ההורסים של השבוע
החלפנו מבטים נבוכים והתחלנו לצחוק. ביני לבין עצמי חשבתי שהיה יכול להיות נחמד אם הוא היה בוחר מישהו אחר ולא את המשוגע של השכונה, אבל גם הרגשתי מבולבלת. הגענו לרגע שהוא כבר מדבר, שואל וסקרן, וזה הרגע שאני צריכה לתת תשובות מפורטות ומורכבות יותר.
יש רק אמא
כשהתחיל לדבר ולהעלות את נושא "אבא" הסברתי לו שיש לו רק אמא, תשובה שמדגישה בעיניי את החיובי. זה לא שאין אבא, פשוט יש רק אמא. מאוחר יותר הוספתי שעוד מעט תצטרף למשפחה שלנו אחות קטנה ונהיה משפחה של אמא ושני ילדים. כאוצר המילים שלו, כך ההסבר שלי.
האמת? נשמע לי מאוד הגיוני. מצד שני, הילד נמצא בקונפליקט. שמח עד הגג מן המעמד הצפוי ביום שישי אך יחד עם זאת חש אי נוחות לייצג משהו שאינו חלק מחייו. הצעתי לו הצעת פשרה להיות סבא של שבת, סבא שלו שהוא כל כך אוהב. ואכן זה העלה חיוך על שפתיו והוא התרצה. וכשהגיע יום שישי, הלך בגאווה לגן והכריז שהיום הוא סבא של שבת.
לא נכנעות לשעון הביולוגי
שרשרת האירועים הזו גרמה לי להרהר רבות באופן בו אני צריכה לשתף את ילדיי בבחירה שעשיתי ולכן החלטתי שאני צריכה להרחיב את מעגל הקשרים עם נשים שעשו בחירה דומה לשלי, להביא ילדים לבד, מתרומת זרע.נשים ששחררו את חלום הזוגיות לעת עתה ובחרו להתמקד במימוש חלום ההורות לפני שיהיה מאוחר מדי. התחלתי לחפש אמהות נוספות המתמודדות עם שאלות מסוג זה, וכמובן שהפייסבוק, ממנו נמנעתי שנים רבות, הפך להיות כלי יקר ערך עבורי במציאת תשובות אפשרויות.
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
מצאתי בפייסבוק קבוצות רבות בנושא של תרומת זרע, הורות יחידנית, ונשים רבות במצבי. בחיפושיי אחר תשובות, נחשפתי לנשים שכבר לא מסתפקות רק במימוש חלום ההורות, אלא ממשות חלום של משפחה, נשים שבחרו להביא יותר מילד אחד מתוך רצון להיות יחידה משפחתית ומלוכדת של אמא ושני ילדים (וברות המזל גם שלושה ילדים).
מגוון רב של נשים מאוכלוסיות שונות, שכירות, עצמאיות, גאות וסטרייטיות, מוכיחות שזה לגמרי אפשרי. וזה אפשרי, לא כי המדינה מרעיפה עלינו היחידניות שלל הטבות, זה אפשרי כי אותם נשים עובדות קשה למחייתן ולפרנסת משפחתן, מתוך אמונה גדולה בבחירה ובדרך. הפייסבוק חשף בפני קהילה חיה ותוססת של נשים שחוגגות את עצמאותן מבלי להיכנע לשעון ביולוגי או ללחץ חברתי של מציאת בנזוג לצורך הקמת משפחה.
משפחה ייחודית
כשמתגבשת קהילה כזו, התשובה לשאלה "איפה אבא שלי?" כבר הופכת קלה הרבה יותר. פתאום יש קבוצת שווים שניתן להתייחס אליה, והתשובה "יש לך רק אמא", הופכת לגיטימית ומובנת יותר ונותנת לנו עוד זמן כדי לגדול לתוך המציאות של המשפחה הייחודית שלנו.
החשיבות בעיניי, של השתייכות לקהילה שחווה מציאות דומה, היא היכולת לשים במרכז את ההיבטים החיוביים. באתם לעולם כי רציתי אתכם מאוד, כבר לא יכולתי לחכות.
והנה לא רק אני אלא גם אמא של.. ואמא של.. ואמא של.. ילדים כמוכם, שיש להם רק אמא. אמהות שאוהבות אתכם בלי סוף ומודות בכל יום על הזכות שנפלה בחלקן להצליח לגדל אתכם בהרבה אהבה ותמיכה.
ונכון, עוד אין לי את התשובה המדויקת בעניין העדר אב ובנזוג מחיינו, אבל מקווה שהמפגש עם ילדים כמוכם, יותיר לי עוד קצת זמן לברור את מילותיי בצורה מדויקת לתיאור סיפור הולדתכם. ועד שייכתב ויסופר לכם אולי אמצא בנזוג שימלא את מקומו של העדר אב ביולוגי.
לפנייה לכתב/ת 
