פרה היי-טק: קולר לווייני יעזור לבוקרים
כ-30 פרות מעדר הבקר לבשר של קיבוץ כפר סאלד עונדות החל מהשבוע קולר, ועליו מעבד האוסף מידע על בן הבקר, משדר אותו ללוויין - ומשם למחשב ולסלולרי של הבוקר. המידע כולל את מצבו הבריאותי של הבקר, ואת רמת האנרגיה שהוא צורך ומנצל
טכנולוגיה לוויינית לעזרת הבוקרים: כ-30 פרות מעדר הבקר לבשר של קיבוץ כפר סאלד עונדות החל מאתמול (ג') קולר ועליו מעבד האוסף מידע על בן הבקר, משדר אותו ללוויין - ומשם למחשב ולמכשיר הטלפון הסלולרי של הבוקר. המידע כולל את מצבו הבריאותי של הבקר, ואת רמת האנרגיה שהוא צורך ומנצל, כך שיוכל לתכנן את העברת העדר לאזורי מרעה אחרים - והטיפול בו.
את הקולר פיתחה חברת "מוו-ניטור", שמושבה ברעננה. בשנה החולפת נערכו ניסויים על פרה אחת, והיום עלו המפתחים מדרגה וענדו קולרים לעשרות פרות בעדר. לדברי המפתח, אריה ברוש, חוקר בקר, מטרת המכשיר הוא לאפשר לבוקר לזהות שינויים בריאותיים ועונתיים בבקר במהירות רבה יותר מאשר באמצעים בלתי טכנולוגיים. "היחידה המרכזית היא המעבד, שמפענח מה עושה הפרה בכל רגע – הולכת, רועה או נחה. הפיענוח של הנתונים נותן לחקלאי אינדיקציה על איכות המרעה ומאזן האנרגיה של בעלי החיים – שבא לידי ביטוי בעלייה או בירידה במשקל.
"המעבד יכול לזהות גם ייחומים, ולזהות אם הפרה התעברה או לא. בצורה לא טכנולוגית מדובר בתהליך של קרוב לארבעה חודשים – התייחמות, לפעמים יש צורך בתקופת התייחמות נוספת והתעברות – ואילו כאן בתוך 45 יום לערך יש כבר תשובות ברורות אם הייתה התעברות ומה היקף ההתעברות בעדר, מה שנותן לחקלאי אינדיקציה על מצב קבוצת הפרים. זה שלב שבו עדיין ניתן לשנות ולתקן, להעביר את הפרה לקבוצה אחרת או להחליף את הפרים", מסביר ברוש.
פאנלים סולריים שמספקים חשמל רב
המעבד נמצא בחלקו העליון של הקולר ומשני צידיו יחידות הכוח - פאנלים סולריים שמספקים לו חשמל רב מהדרוש. במצב כזה, יכול המתקן לעבוד גם שבוע ללא טעינה מחדש באור שמש. משקולת בצדו התחתון של הקולר מבטיחה שלא יהיה חופשי ויגרום לחיכוכים בצוואר הבהמה. "הכוונה היא שהיא לא תרגיש מצוקה כתוצאה מענידת הקולר. שיהיה מבחינתה כמו שעון יד", אמר היום מנכ"ל מוו-ניטור, סיני גולדברג.
"הפיתוח דרש מאיתנו שני אתגרים גדולים. האחד שהקולר יעמוד בכל מה שהפרות עושות בניסיון להוריד אותו - והן עושות הרבה ובפקחות. האתגר השני היה הצורך בשידור שאינו תלוי באמצעים חיצוניים כמו אנטנות סלולריות. כך הוא יכול לפעול הן בפאמפס בארגנטינה, בערבות באוסטרליה או ברמת הגולן. השידור מועבר ללוויין ומשם אלינו".
הוא העריך כי בתום שלב הפיתוח יגיע מחירו של הקולר לכ-180 דולר, כאשר רק כ-20 אחוז מהבקר יישא את הקולר על מנת לתת לחקלאי אינדיקציה מלאה על בריאות העדר. העברת המידע ועיבודו באמצעות מחשבי החברה, תעלה 10 דולר נוספים לחודש לכל קולר.
"אנחנו כל הזמן מחפשים אמצעים טכנולוגיים שיעזרו לנהל את ממשק העדר", מסביר ניר בס, מנהל עדר הבשר לבקר בכפר סאלד, את יתרונות המערכת החדשה. "המטרה היא שיהיה לנו פיקוח מרחוק - ובאמצעותו נדע להגיע לשטח כמה שיותר מהר, ולתת את הפתרונות. זה יחסוך את הפיקוח באמצעות הבוקרים עצמם, וייתן לנו אפשרות להגיב במהירות לאירועים חריגים – כמו טריפה בעדר", אמר.
לפנייה לכתב/ת 
