משפחה אומנה
משפחה אומנת הינה משפחה המשמשת בית חלופי לילדים שמסיבות שונות אינם יכולים להמשיך ולגדול אצל הוריהם הביולוגים
משפחה אומנת הינה משפחה המשמשת בית חלופי לילדים שמסיבות שונות אינם יכולים להמשיך ולגדול אצל הוריהם הביולוגים. המשפחה האומנת מהווה עבורם בית לכל דבר ודואגת לספק עבורם את צורכיהם הפיזיים וכמובן מעניקה להם תחושת שייכות חום ואהבה. משפחה אומנת הינה משפחה מתנדבת שמרצונה פותחת את הלב ואת הבית ומעניקה לילד בטחון ויכולת לחוות חוויה מיטיבה של בית ומשפחה.
לסידורי האומנה שני מאפיינים עיקריים: זמניות וקשר עם הורים ביולוגים. השמת ילד במשפחה אומנת הינה זמנית ומשמעותה שהילד נמצא בסידור אומנה עד אשר הוריו ישתקמו וימצאו כמתאימים לגדלו. לאורך תקופת הימצאותו של הילד במשפחה אומנת נשמר הקשר בין הילד לבין משפחתו הביולוגית. בהתאם לנסיבות הספציפיות ומתוך הבנה לצורכי הילד נקבעת תכנית ביקורים וקשר מותאמת לכל ילד עם משפחתו הביולוגית. יש מקרים בהם הקשר יתקיים במרכזי קשר ויש מקרים בהם יתקיים קשר פתוח יותר בין הילד למשפחתו. סידורי אומנה רבים מלווים בתחושת חוסר וודאות בנוגע למשך הסידור. ומשפחות האומנה מסגלות את הדרכים להתמודד עם מורכבות זו תוך ניסיון ליצור עבור הילד סביבה בטוחה ורגועה ככל שניתן.
ההחלטה על הוצאת ילד מחיק הוריו נעשית ע"י מחלקות הרווחה , עו"ס לחוק הנוער ובתי המשפט לנוער. מרבית הוצאות ילדים מן הבית הינם מתוקף צו של בית משפט אך יש גם מקרים בהם ההורים מכירים בקשיהם ובמגבלותיהם ומתוך הבנה לצורכי ילדיהם מביעים הסכמה להעברת ילדם למשפחה אומנת. הקשר בין הילד למשפחתו ,על אף העובדה כי הם נמצאו כבלתי כשירים לגדלו, משמעותית מאוד לבניית זהותו האישית . לא תמיד קל לגשר על הפערים בין משפחת המוצא למשפחה האומנת אך ההבנה היא כי בתוך עולמו הפנימי של הילד נמצאים ייצוגים של שני העולמות ועל המבוגרים האחראיים מוטלת המשימה לסייע לו במניעת הפיצול ובבניית סיפור שלם אחד שיאפשר לו רוגע ויכולת לגדול ולהתפתח ככל הילדים.
עפ"י רוב ילדי האומנה מועברים למשפחות אומנה בגילאים צעירים, לרוב עד גיל 10. רובם מגיעים למשפחות האומנה אחרי שהוצאו בחירום למשפחות קלט או מסגרות חירום ושם עפ"י הערכת מצבם ומצב משפחתם הוחלט עם התאמתם למשפחה אומנת. בהתאם לגיל הילד ולמצבו נקבעת תוכנית מעברו למשפחה האומנת. ילדי האומנה הינם ילדים ככל הילדים אך הוצאתם מן הבית ומציאות חייהם קודם ההוצאה משפיעות על מצבם הרגשי. אופני ביטויי הפגיעה הרגשית משתנה מילד לילד וקשה לנבא באיזה אופן יבטא הילד את פגיעותו הרגשית. יש שיבטאו בהתנהגות מוחצנת: אלימות, חוצפה אגרסיביות ועוד ויש שינהגו באופן מופנם ,יהיו ילדים מרצים שקטים וממושמעים. הנחת המוצא שעצם הפרידה ממשפחת מוצאם יוצרת חווית פגיעות קשה שנדרש זמן ותהליך הדרגתי על מנת להשתקם ממנה ולהצליח לתת אמון בסביבתם.
משפחה המעוניינות לשמש משפחה אומנת אומנה עוברת הליך בחינה ומיון על מנת להעריך את התאמתה למשימת האומנה . ההבנה היא שמשימת האומנה הינה משימה מורכבת הדורשת יכולת התמודדות , גמישות , יציבות וזמינות מירבית. בהליך הבדיקה נעשית חשיבה גם לגיל הילד המתאים למשפחה. מתוך הבנה כי סידורי אומנה הינם סידורים זמניים נודעת חשיבות רבה במיוחד להתאמות על רקע דתי, עדתי ותרבותי.
לאחר שנמצאה המשפחה כמתאימה היא עוברת קורס הכנה לקבלת ילד האומנה. במהלך הקורס לומדת המשפחה להכיר את הנעשה בעולמו הפנימי של הילד ומקבלת כלים להתמודדות עם אתגרי האומנה ומורכבותה. משפחות האומנה מקבלות ליווי והדרכה של עו"ס מנחת האומנה המגיעה אליהם לביקורי בית לצורך הדרכה וליווי. בנוסף ,משפחות האומנה מקבלות תשלום חודשי עבור צורכי הילד ותוכנית טיפולית כוללת בהתאם לצרכיו.
קושי מיוחד קיים במציאת משפחות אומנה לזוגות אחים, לילדים ממוצא אתיופי ולילדים בעלי צרכים מיוחדים. מקרים אלו דורשים ממשפחות האומנה התאמות ומוכנות למורכבות נוספת על משימת האומנה .
חגית שר-אבי
מנהלת סניף מכון סאמיט – ב"ש
www.summit.org.il