רק תרגיל: 390 אלף טון של נפט גולמי דלפו לים התיכון
אנשי המשרד להגנת הסביבה יחד עם גופים נוספים ערכו תרגיל המדמה כתם נפט בים התיכון. במשרד הודו שישראל לא מוכנה לתרחיש אימים כזה: "עדיין חסרים לנו כלי שיט, ציוד וכוח אדם להתמודד בצורה טובה יותר עם שפך בקנה מידה כזה. זה אירוע קטסטרופלי"
היום (ג') התקיים תרגיל לאומי רחב היקף לטיפול בזיהום כתם נפט בים התיכון. התרחיש מדמה זיהום ים וחופים לכל אורכו של החוף הישראלי. את התרגיל יזמה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, ובתיאום עם עשרות גופים בהם מפעלים, רשויות מקומיות וגורמים בינלאומיים.
התרגיל נפתח בהודעה ראשונית על כתם חשוד כחומר מזהם העושה את דרכו לכיוון החופים הדרומיים באשדוד. אז האם אנחנו מוכנים לאסון כזה? התשובה לא ממש מעודדת אחרי התרגיל שבו התרחיש היה דליפת 390 אלף טון נפט גולמי למי הים התיכון.
רני עמיר, ראש אגף ים והחופים במשרד להגנת הסביבה, אמר כי מדובר בתרגיל הגדול ביותר שערכה ישראל אי פעם בים. "המטרה שלו היא להתמודד עם דליפת נפט גולמי שמגיעה אלינו מכיוון דרום כתוצאה מטביעה של מיכלית נפט", אמר, "אנחנו חייבים להוציא כמה שיותר נפט מהים ולשאוב אותו לפני שהוא מגיע לחופים. את הנפט שיגיע לחופים עלינו לנקות ולהסיר במהירות האפשרית. הנפט הוא חומר מסוכן, רעיל לסביבה ולאקולוגיה הימית וגם מסוכן לציבור".
עמיר הוסיף כי האפשרות שתרחיש כזה יקרה היא גבוהה. "העובדה שזה לא קרה עד היום היא אך ורק מזל", אמר, "תוכנית העבודה שלנו מביאה בחשבון כי אירוע כזה יכול לקרות בכל רגע נכון".
כדי להתמודד עם תרחיש האימים, למדינת ישראל יש תוכנית לאומית אותה תרגלו היום. התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) היא מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים השונים הפועלים בתגובה לאירוע של שפיכת שמן, שעלול לגרום לזיהום הסביבה הימית לאורך חופי מדינת ישראל בים התיכון ובמפרץ אילת. תוכנית זו היא חלק מהתארגנות אזורית לטיפול משותף ולסיוע הדדי בעת אירועי חירום של זיהומים גדולים. עמיר הודה כי ישראל ערוכה חלקית לתרחיש כזה: "עדיין חסרים לנו כלי שיט, ציוד וכוח אדם להתמודד בצורה טובה יותר עם שפך בקנה מידה כזה. זה אירוע קטסטרופלי".
במסגרת התרגיל ביצעו הכוחות טיסות סיור לקבלת תמונת מצב, טיסות ריסוס לפיזור כתמי נפט ואף הוצאה של כלי שיט עם ציוד ייעודי לחסימת הנפט ושאיבתו ועוד.
יגאל בן ארי, מרכז תחום ים ברשות הטבע והגנים, סיפר כי "הרשות פרסה עשרות פקחים מגן לאומי אשקלון, דרך שמורת ניצנים, גן לאומי פלמחים ועד גן לאומי קיסריה, שתרגלו יחד עם עובדי הגנים טיפול באירוע זיהום ים בשמן, שמירה על ערכי טבע מוגנים, טיפול במבקרים ופינוי הזיהום במקרה קיצון. נמל קיסריה נחסם ע"י חסם ימי מיוחד שדימה חסימה של הזיהום ועצירתו".
"מדובר על זיהום חמור למערכת הימית, פגיעה בבעלי חיים מפלנקטון ועד יונקים ימיים וצבי ים ועופות במים", הסבירה ד"ר רות יהל, אקולוגית ימית ברשות.
לדבריה, "ביבשה, כשמשהו זורם על הקרקע זה יכול להיספג בקרקע ולזהם, אבל אפשר לשלוט על כיוון התנועה. כתם כמו בעברונה, אם יש אתר חשוב, ניתן להסיט את הזיהום. השליטה היא יותר גדולה. אפשר לטפל בקרקעית. לחפור, לחסום ערוצים. בים אנחנו לחלוטין תלויים בכוחות הטבע שהם גלים וזרמים. יכול להיות שפני המים יילכו לכיוון החוף ואילו הזרם העמוק יילך לכיוון שני".
לפנייה לכתב/ת 
