פרפור פרוזדורים: טכנולוגיה חדשנית שתשפר לכם את איכות החיים
פרפור פרוזדורים זאת הפרעת קצב אשר מזוהה עם גיל מבוגר, אך היא קיימת גם בקרב אנשים צעירים. לפרפור פרוזדורים השלכות רבות וללא טיפול מתאים עלולים להיווצר נזקים בלתי הפיכים. החדשות הטובות? קיים טיפול חדשני ויעיל
פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר, הפוגעת בכ-30 מיליון בני אדם בעולם. בישראל מוערך מספרם של הלוקים בהפרעה בכ-80 אלף מטופלים.
פרפור פרוזדורים מוגדר כקצב מהיר ובלתי סדיר של המדורים העליונים בלב (כ-400 פעימות לדקה במקום 60-100 פעימות בקצב לב רגיל). הפרעת קצב זו גורמת לירידה ביעילות העבודה של הלב ועלולה לגרום להופעת תופעות שונות, לדוגמה עייפות, קשיי נשימה, דפיקות לב. במקרים מסוימים היא יכולה לגרום לאי-ספיקה לבבית.
שכיחותה של הפרעת הקצב עולה עם הגיל אך גם אנשים צעירים עלולים ללקות בה, למרות שמדובר במקרים חריגים יחסית.
קראו עוד על לב וטכנולוגיה :
במקום ניתוח לב פתוח: השתלת מסתם אאורטלי בצנתור
מפרצת אבי העורקים: האבחון שיציל אותך
התקף לב: האם הוא קטלני יותר עבור נשים?
כיצד פרפור פרוזדורים משפיע על הגוף?
קצב הלב משתנה בהתאם לצרכים הפיזיולוגיים של הגוף, כך שבמצב מנוחה הוא איטי יותר ובמצב של פעילות מאומצת, מהיר יותר.כדי ששריר הלב יתכווץ, יש צורך בגירוי חשמלי. האזור בלב שאחראי על הקצב, נמצא במדור הימני העליון, ומשם הפעילות החשמלית מובלת לכל חלקי הלב.
בהפרעת קצב לב מסוג פרפור פרוזדורים, במקום קצב הלב הטבעי מופיעה בתאי השריר של המדורים העליונים פעילות חשמלית מהירה מאוד ולא סדירה. כתוצאה מכך, הדופק נעשה מהיר ולא סדיר.
הפרוזדורים כמעט ולא מתכווצים ויעילותם של חדרי הלב, המפמפמים דם לגוף, יורדת - דבר שבמצבים מסויימים עלול לפגוע בתפוקת הלב. יתרה מזאת, עקב אי התכווצות הפרוזדורים, זרימת הדם דרכם מופחתת, ועלול להיווצר קריש אשר יכול להישלח לרקמות רגישות, בעיקר למוח.
פרפור פרוזדורים נחשבת להפרעת קצב "שפירה", אולם ישנן תופעות, שעלולות להתפתח כסיבוך של הפרעת הקצב הזו, החשובה שבהן היא הקשר שבין פרפור פרוזדורים לאירועים מוחיים (בנוכחות גורמי סיכון מסוימים).
תופעה נוספת היא התפתחות אי ספיקת לב בקרב חלק מהאנשים הסובלים מההפרעה, העלולה לגרום לאשפוזים חוזרים ונשנים ולהרגשה כללית רעה. המודעות לקשר זה הולכת ועולה גם בקרב רופאים וגם בקרב הציבור הרחב, לאור מאמצים של איגודים רפואיים שונים, כולל האיגוד לקרדיולוגיה בישראל.
בנוסף לכך, בספרות מצטבר מידע על כך שיכול להיות גם קשר בין פרפור פרוזדורים לבין תחלואה לבבית ואף השפעה על תוחלת החיים. בכל מקרה, לפי מחקרים קליניים, יש קשר מוכח בין פרפור פרוזדורים ואיכות החיים.
מהם התסמינים המצביעים על פרפור פרוזדורים?
חשוב להבין כי מדובר בקשת רחבה מאוד של סימפטומים. יש אנשים שכלל לא מרגישים שהם חווים פרפור פרוזדורים, וישנם כאלו שמדווחים על תחושות כמו דפיקות לב מהירות ולא סדירות, חולשה, עייפות, קוצר נשימה ועוד.
מדובר בתגובות מאוד אינדיבידואליות אולם חשוב לאבחן את הפרעת הקצב כמה שיותר. ככל שהטיפול נעשה בשלבים מוקדמים של הפרעת הקצב, סיכויי הצלחתו גבוהים יותר וניתן למנוע נזקים לטווח ארוך .
פרפור פרוזדורים יכול להתרחש באופנים שונים: בדרך כלל זה מתחיל בהתקפים נדירים למדי, הנמשכים לפרקי זמן קצרים (פרפור פרוזדורים התקפי) ועם הזמן הארועים מתרחשים לעתים קרובות יותר ונמשכים לפרקי זמן ממושכים (פרפור פרסיסטנטי), עד להפיכתו להפרעת קצב תמידית (פרפור פרמננטי) שמתקיים בצורה רציפה.
איך מאבחנים פרפור פרוזדורים?
הרופא יכול לזהות את פרפור הפרוזדורים באקראי, גם כאשר תבקרו אצלו מסיבות אחרות לגמרי. ישנן סיבות מגוונות, הגורמות לפרפור פרוזדורים ביניהן, גיל מבוגר, מחלות ריאה כרוניות, מחלות במסתמי הלב, לחץ דם גבוה, אי-ספיקת לב, סוכרת, מחלת לב איסכמית, יתר פעילות של בלוטת התריס, דום נשימה בשינה או צריכת אלכוהול מוגזמת. אולם ישנם גם חולים הסובלים מפרפור פרוזדורים בלבד ללא אף אחד מהגורמים המוזכרים, מצב המכונה Lone atrial fibrillation.
אבחנה של פרפור פרוזדורים מבוססת קודם כל על תלונות החולה. התופעות הקשורות להפרעת קצב הזאת עלולות להיות דפיקות לב, חולשה, עייפות במאמץ. ישנם גם חולים המתלוננים על קוצר נשימה או מיחושים בחזה. לעתים רחוקות פרפור פרוזדורים יכול לגרום לעילפון או טרום-עילפון.
במידה שמופיעים סימפטומים כאלה, בדרך כלל יש צורך בבירור שיכול לכלול בנוסף לבדיקה אצל רופא, גם בדיקות כגון א.ק.ג, אקו לב, הולטר לב (א.ק.ג למשך 24-48 שעות) או בדיקות אחרות.
מה הטיפול היעיל?
הגישה הטיפולית לפרפור פרוזדורים, תלויה בהרבה מרכיבים ונקבעת באופן אישי לכל חולה. באופן כללי קיימים מספר סוגי טיפולים הניתנים לפרפור פרוזדורים:
תרופות נוגדות קרישה, הנקראות בפי המטופלים "מדללי דם": תרופות אלה מונעות היווצרות קרישי דם ובכך מונעות אירועים מוחיים כתוצאה מהפרפור.
בקרת הקצב: ישנן גם תרופות שמשפיעות ישירות על הפרעת הקצב ומנסות להחזיר ולשמור על קצב תקין ("קצב סינוס"). בקרת הקצב כוללת תרופות אנטי−אריטמטיות, שמטרתן לשמור על קצב לב סדיר. הבעיה בתרופות אלה היא תופעות הלוואי שלהן וכן יעילותן המוגבלת. מחקרים הראו כי אחרי שנה, רק 20 אחוזים מהחולים הנמצאים תחת טיפול תרופתי כזה שמרו על קצב סינוס לב תקין (קצב סינוס).
בקרת הדופק: בחלק מהחולים נבחר טיפול תרופתי המיועד רק להאטת קצב הלב, ללא ניסיון להחזיר קצב סינוס.
היפוך קצב חשמלי: במהלך כזה, מרדימים את המטופל, ונותנים לחולה מכת חשמל ללב, דרך חיבורו לדפיברילטור חיצוני. מדובר בתהליך דומה מאוד ל"ריסטרט" של מחשב, כדי להחזיר את קצב הלב לקצב התקין - קצב סינוס.
אבלציה (צריבה): במהלך שנים של מחקר וטיפול בפרפור פרוזדורים נמצא כי פרפור הפרוזדורים מתחיל ברוב המקרים, מפעילות חשמלית המתחילה בוורידים שמחזירים דם מהריאות לעלייה השמאלית של הלב (ורידי הריאות). פותחו טכניקות פולשניות שונות לבצע אבלציה (פגיעה מבוקרת) של הרקמה שבין אותם ורידים המגיעים מהריאות לבין העלייה השמאלית. התערבות זו מונעת מאותה פעילות חשמלית בוורידים הריאתיים מלהיכנס לתוך העלייה השמאלית ולהתחיל את הפרפור. בטיפול כזה קיימת הצלחה של כ-80 אחוזים.
שיטות האבלציה החדשניות
השיטה הראשונה לצריבה, אשר פותחה לפני 15 שנה, התבססה על אבלציה נקודתית במהלכה מוכנס קטטר לוורידי ריאה ומתבצעת אבלציה בשימוש של אנרגיה בתדירות רדיו (בעברית פשוטה "צריבה") באותם מוקדים, המייצרים את הפעילות החשמלית שגורמת להפרעות הקצב. עם השנים השיטות השתנו.
השיטה המקובלת כיום, היא צריבה מסביב לוורידים. שיטה זו היא גם בטוחה וגם יעילה יותר. במהלכה קטטר צורב נקודתית סביב וורידי הריאה, נקודה אחר נקודה, כך שנוצר קו בידוד חשמלי סביב וורידי הריאה.
בשנים האחרונות פותחו שיטות בהן מתבצעת אבלציה באזור כולו סביב וורידי הריאה, במקום אבלציה נקודתית. המובילות היום הו שיטת שימוש בקטטר בצורת מעגל עם אותה אנרגיה בתדירות רדיו וכן שיטה אחרת, של צריבה באמצעות קירור, במהלכה קטטר שבקצהו בלון מנופח, מוכנס לפתח הוריד. הבלון אוטם את הוריד תוך כדי מגע עם כל הרקמה שסביבו ואז מזרימים חנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 40 − 60 מעלות צלזיוס וכך גורמים בו זמנית לאבלציה של כל הרקמה סביב וורידי הריאה.
הצנתר המשמש בשיטת הקירור נקרא CRYO" ARCTIC FRONT ADVANCE" והוא מיוצר על ידי חברת מדטרוניק. לטכניקה זו יתרון משמעותי בקיצור והקלה בהשגת מטרת הפעולה: בידודם החשמלי של ארבעת הוורידים הריאתיים. הפעולה יכולה להתבצע גם ללא הרדמה כללית ואינה כרוכה באי נוחות משמעותית לחולה. יתרונות אלה מהווים הקלה משמעותית הן על המטופל והן על המבצע.
מדובר בטיפול פשוט וקצר יותר לביצוע מאבלציה נקודה אחר נקודה, בטכניקת גלי רדיו. יתכן ויש בשיטה זו פחות סיבוכים, ושהיא יותר נוחה למטופל. מחקרים השוואתיים מתנהלים כדי לתת תשובה סופית לשאלות אלה.
מטופלים שעברו צריבה באמצעות צנתר מסוג CRYO, הדגימו הפחתה משמעותית בתסמינים, ירידה בשימוש בתרופות ושיפור ניכר בהרגשתם כולל בכושר הגופני ובאיכות החיים. הרחבת השימוש בשיטה זו יכולה להקטין במידה משמעותית את סבלם של המטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים עקשני לטיפול.
למי מתאימה אבלציה?
מטופלים מיועדים לאבלציה הם אלה הסובלים מפרפור פרוזדורים התקפי (PAROXYSMAL AF) או מתמשך לטווח קצר (EARLY PERSISTANT AF), אשר טיפול תרופתי מיטבי לא שיפר את מצבם.
צפו בהדגמה של האבלציה באמצעות קירור:
הכתבה נכתבה בשיתוף:
ד"ר ולדימיר חלמייזר, מנהל היחידה לאקטרופיזיולוגיה במרכז הרפואי ברזילי.
ד"ר אהרון מדינה, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק.
ד"ר רון סלע, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבים, במרכז הרפואי לגליל (בי"ח נהריה).
ד"ר גרגורי גולובצ'ינר, מנהל שירות אבלציה של הפרעות בקצב לב, במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין.
ד"ר משה סויסה, מנהל היחידה לאלקרופיזיולוגיה במרכז הרפואי קפלן.
לפנייה לכתב/ת 
