על הכוונת של נסראללה. מפקד הסטי"לים נפרד
מבצעים סודיים אלפי ק"מ מישראל, חשש מקריסתו של חיל הים הסורי, ובעיקר איום מוחשי מכיוון חיזבאללה. אל"מ אייל הראל מסיים את תפקידו ומסכם כהונה עמוסה בחיל הכי מתפתח בצה"ל: "בים קשה יותר מבגולני". צפו בתרגיל שייטת הסטי"לים בפיקודו
הנופים הלא כל כך פסטורליים של חופי המזרח התיכון היו חלק משגרת חייהם המבצעית של המפקד היוצא של שייטת ספינות הטילים בחיל הים, אלוף-משנה אייל הראל, ושל לוחמיו בשלוש השנים האחרונות. אחרי תשע שנים כמפקד במרחב הימי הפך הראל לאחד הקצינים המעטים בצה"ל שראה מקרוב כיצד משנה המזרח התיכון את צורתו. בשנים האחרונות הוא לקח חלק במבצעים חשאיים ומרוחקים, שעד ההפיכות בטוניסיה ובמצרים היו נחלתה של האחות הקטנה והיוקרתית, שייטת 13.
"היום מעבר עם ספינה בתעלת סואץ מכריח אותנו ליותר ממחשבה אחת או שתיים. יש הרבה ציים זרים שמסתובבים לנו בין הרגליים, וכל תנועה לא נכונה במבצעים הרחוקים עלולה להתפרש לא נכון ולהביא להידרדרות", הוא מסביר בראיון ל-ynet לרגל סיום תפקידו. "היקף הפעילות המבצעית שלנו עלה בעשרות אחוזים אף שהיקף הכוחות ירד עם סגירת הסטי"לים אח"י ניצחון ועצמאות. ועוד לא דיברנו על המשימה שנוספה לנו: להגן על המים הכלכליים, שטח ימי שגדול פי 12 משטח ישראל ומאוים על ידי נסראללה בטיל חוף ים מהמתקדמים בעולם – היאחונט".
הראל נשמר בלשונו מלהרחיב את הדיבור על עשרות מבצעי ה"מב"ם" (המערכה שבין המלחמות) שעליהם פיקד בשנתיים האחרונות בלב ים, מאות ואלפי קילומטרים מגבולות ישראל. בניגוד לצוללות הבלתי נראות או ללוחמי הקומנדו שפושטים על היעד בשקט, ניתן בהחלט לקבל בהרמת גבה את ההחלטה להפקיד משימות רגישות ורחוקות בידי ספינות צה"ליות גדולות ובולטות, שלא קשה לזהות מרחוק.
אל"מ הראל: "הגענו עם שני סטי"לים 1,600 מייל מישראל במבצע לסיכול ספינת הנשק מאיראן KLOS C מבלי שאף אחד לא ראה אותנו, ולא ירדנו מהשמיים. זו אמנות החשאיות. תהליך סדור של הפעלת הכוחות בצורה חשאית, מבלי שאף פעולה שלנו תדליק את הצד השני, גם כשבדרך אנחנו נתקלים בגאות. ובכל זאת מצליחים 'לדקור' את ה-KLOS C שסביבה עשרות אוניות סוחר אחרות שנראות תמימות בדיוק כמוה".
בנוגע להחלטה לחשוף את המבצע בתקשורת בעוד הלוחמים נמצאים עדיין מול מדינות אויב, אמר הראל: "זה לא היה חוסר אחריות אלא מעשה נכון מבצעית. לא סיכנו את החיילים בעצם הפרסום – ההיפך הוא הנכון".
רק מפקד בכיר בחיל הים כמו הראל יודע כמה ספינות נשק לסודן או ללבנון עושות כעת את דרכן כדי לחמש את חיזבאללה או חמאס, אבל לעתים, גם אחרי היציאה למבצע, המידור לא פוסח גם עליו. "יש חשיבות עליונה לחשאיות ויש מבצעים שבמקרה הטוב רק אני יודע עליהם פרטים, ולא משנה אם זו משימת שיבוש, סיכול או איסוף מודיעין. כשאתה מסתכל על ציר הרשע, הכולל את חמאס, חיזבאללה ואיראן, הדרך המרכזית שלהם להעביר אמל"ח היא דרך הים", הוא אומר. "הצד השני נמצא במרוץ נגד הזמן כדי להתחמש ולהתחזק לקראת הסיבוב הבא".
בעוגת המשימות הרחוקות מגבולות המדינה מתחלקים בעיקר חילות האוויר והים, ובשנים האחרונות יותר ויותר פרוסות עברו לחיל הים. הראל מודע לכך: "אני רואה את חיל האוויר באימונים והם עושים עבודה מדהימה, אבל רק חיל הים יכול למצוא מחט בערימה של שחט".
"אם היאחונט יפעל – אוי ואבוי"
המחט הזו יכולה להיות דוקרנית, עבה וקטלנית במיוחד, עם ניחוח רוסי ודיוק שיכול לשתק את כל חופיה ונמליה של ישראל לים התיכון ולפוצץ את אסדות הגז. מדובר כאמור ב"יאחונט" – מערכת טילי החוף-ים-חוף שרוסיה מכרה לסוריה, וקיימת, לפי ההנחה בצבא, גם ברשות חיזבאללה.
לפי פרסומים זרים, צה"ל תקף בשנתיים האחרונות משלוחי יאחונט על אדמת לבנון, אך לדברי אל"מ הראל, ספינות חיל הים ערוכות להתמודד עם האיום: "קלטנו את מכ"ם האדיר החדש, שנותן כיסוי וגילוי רחב היקף, ובקרוב נקלוט גם את טילי הברק 8 שישפרו את יכולות ההגנה שלנו, כמו כיפת ברזל הימית. כבר היום אנחנו מסוגלים להתמודד עם הכלים שלנו מול היאחונט. אבל כדאי שנתייחס ליאחונט ברצינות רבה, זה לא עוד בלון נפוח. אם הדבר הזה יופעל ויפגע – אוי ואבוי".
בחיל הים התחילו כבר להיערך לאיומי פתע במרחב הימי לאור הניסיונות של המורדים בסוריה לכבוש את אחד ממעוזיו האחרונים של בשאר אסד – רצועת החוף הכוללת את הערים והנמלים האסטרטגיים טארטוס ולטקייה. הראל: "באופן כללי, הצי הסורי הוא משמעותי ומהווה איום, ואם גם המערכת הזו אצלם תצא מאיזון אז דברים רעים עלולים לקרות".
אל"מ הראל יודע היטב שהאיום המדינתי, דוגמת הצי של חיל הים הסורי, הצטמצם, אבל אלמנט ההפתעות על ידי גורמי טרור מסוגים שונים – עלה. בכהונתו הוא שבר מוסכמות של שנים בחיל הים, ובאימונים הכניס תרחישי קיצון דוגמת מפקד ספינה שנהרג באמצע פעילות מבצעית, סטי"ל שמוטבע, לוחמים שנשארים על רפסודה 12 שעות בלב ים, וכן,
גם מצב שבו כוח ימי גדול חוזר ממבצע ללא שניים או שלושה מכלי השטח שלו.
למרות זאת נאלץ אל"מ הראל להתעסק באחת ממשימותיו האחרונות גם בעצירת משט המחאה לעזה, שהסתיים השבוע בקול ענות חלושה. "זה כבר המשט ה-12 מאז 2008", הוא אומר. "זו משימה שלא כיף להתעסק איתה כי מדובר באזרחים. ממה שאנו רואים בדרום, הדייגים של עזה שמנמנים ואני לא מבין מה חסר להם. זו פרובוקציה לשמה".
הא נמצא עכשיו ימים ספורים לאחר תרגיל ימי אחרון ורחב היקף שביצעו לוחמי הסטי"לים, וכלל חילוץ על ידי מסוק עטלף בלב ים. רגע לפני שיחל את תפקידו כראש מחלקת תכנון באגף תכנון הוא מבקש להזכיר מדוע זינק הביקוש בשנתיים האחרונות לשרת בשייטת הסטי"לים: "להיות לוחם בסטי"ל זה קשה פי כמה מאשר להיות חייל בגולני. כדור 5.56 מ"מ לא מפחיד יותר מטיל יאחונט שרץ לכיוונך. כל חוסר תשומת לב רגעי של הלוחם יכול לעלות בחייהם של 100 מחבריו שעל הספינה. לך תילחם בחורף בגלים של 4.5 מטר כשאתה מקיא כל מה שהכנסת לפה, עם יציאות הביתה בתדירות נמוכה, וגם כשאתה יוצא, על 90% ממה שאתה עושה אתה לא יכול לספר לחברים".