סקריולו: התקשורת לא הייתה הוגנת עם בלאט
האיטלקי שב לעמדת מאמן נבחרת ספרד בכדורסל בניסיון לקחת אותה שוב לראש הפודיום. בראיון ל-ynet ספורט ול"ידיעות אחרונות" בזמן ביקור בישראל, הוא דיבר על מאמן קליבלנד והשאיפה להגיע ל-NBA
סרג'יו סקריולו, אחד ממוחות הכדורסל החריפים ביבשת, סיים להעביר השבוע השתלמות מאמנים מיוחדת במכון וינגייט, בה הדריכו בין השאר גם פיני גרשון ועודד קטש. הוא עושה את זה לא מעט, האיטלקי. מישראל ("אני אוהב את המדינה הזו. הייתי פה פעמים רבות עם קבוצות, אבל הפעם היה לי יותר זמן להירגע וליהנות") הוא המשיך ביום שישי ליעדים נוספים באירופה. אבל למרות שהוא מפיק מכך הנאה, יש משהו אחר שעדיין בוער בו יותר.
אחרי שנת שבתון, סקריולו חזר בחודש שעבר למקום בו זינק לגבהים חדשים, נבחרת ספרד. הוא כבר חגג איתה זכייה בשתי אליפויות אירופה ובמדליית כסף אולימפית בסיום גמר בלתי נשכח בלונדון מול הדרים-טים, ועכשיו הוא שוב על הקווים, מקווה לאושש את השחקנים שנכשלו באליפות העולם הביתית בשנה שעברה (מקום חמישי בלבד). בסופו של דבר, מאמן בדם לא יכול להתרחק מהפרקט לזמן רב מדי. הוא צריך את המשרוקית, ריח הזיעה, הצעקות. וסקריולו בן ה-54 הוא בדיוק האיש הזה.
כשעזבת את נבחרת ספרד לפני שלוש שנים, אמרת שאתה רוצה לנוח ולבלות יותר זמן עם המשפחה. מה השתנה מאז?
"הייתי צריך הפסקה, אחרי ארבע שנים בהן אימנתי גם את הנבחרת וגם בקבוצות. ביליתי בשנה האחרונה הרבה זמן בלמידת ה-NBA, הכנה לקראת עשיית הצעד הזה למקרה שתגיע הצעה טובה. אני מקווה שאחרי האולימפיאדה, אם נגיע לשם (דופק שלוש פעמים על השולחן), אני אקבל אחת. זו שאיפה שלי. השנה האחרונה הייתה מועילה מאוד מהבחינה הזו".
איך אתה מגדיר "הצעה טובה"? מאמן ראשי, או עוזר כמו אטורה מסינה ונוון ספאחיה?
"אני לא חושב שמישהו יציע לי להיות מאמן ראשי כרגע. בכל מקרה, הייתי מעדיף להיות עוזר. המאמן צריך להתעסק בדברים שונים מסביב למשחק, דברים הקשורים אליו – אבל לא המשחק עצמו. אני רוצה להתעסק בכדורסל. לא אלך ל-NBA מתוך מחשבה שבתוך שנתיים אני חייב להפוך למאמן ראשי. אני רוצה להיכנס בצניעות לתוך המערכת".
אחרי לונדון לא היו הצעות כאלה?
"לא בדיוק הצעות, אלא 2-3 פניות כלליות בנוגע למצב שלי. השנה הייתה לי הצעה אחת, אבל התזמון לא היה טוב".
לא נרתעת קצת מהחוויה של דייויד בלאט? נראה שלא קל ב-NBA עבור מישהו שמגיע מבחוץ.
"אף אחד לא אמר לדייויד שזה הולך להיות קל. הגישה שם היא 'קודם כל תוכיח את עצמך, ואחר כך תקבל קרדיט'. המוניטין באירופה יכול להספיק כדי לקבל הצעה, אבל ברגע שאתה מגיע אתה מתחיל מאפס. כל מה שעשית לא נחשב. ב-NBA אתה חייב להתאים את עצמך, כי לא תשנה את הליגה. אתה צריך להסתגל ולהגיע אל השחקנים, צעד אחר צעד".
"אני חושב שדייויד עשה את זה, ושהתקשורת לא התייחסה אליו בצורה הוגנת. היא הייתה ספקנית בהתחלה, ונוקשה מאוד עד הטריידים ששינו את הקבוצה. היא נדבקה לסיפור שלו ושל לברון ג'יימס. בסופו של דבר, קליבלנד עברה שנה קשה מאוד של פציעות והגיעה לגמר, אז בעיניי זו עונה נהדרת".
סן אנטוניו כמודל
ואם כבר בלאט ולברון - בתור מאמן בכיר, לסקריולו יש לא מעט לומר על מעמד המאמנים בכדורסל של היום, והדרך בו הוא השתנה. "השינוי הוא חברתי", אומר סקריולו. "תחשוב על מעמד המורים. אתה חושב שכיום הם מקבלים את אותו הכבוד לו זכו לפני 10-20 שנה? זה הכיוון בו הולכת החברה, שהכדורסל הוא מראה שלה, וזה לא טוב. אולי מושג הכבוד מתקשר עם מושג הסמכות. אנחנו רואים שכיום יש פחות דיקטטורים בעולם, והרעיון של אדם בעל כוח מוחלט מתיישן. מנהיגים צריכים להתאים את עצמם לסביבה החדשה, לעבודת צוות.
"מי שמראה את הדרך לכולם היא סן-אנטוניו. כל מי שמחפש ליצור תוכנית כדורסל נכונה, צריך לראות אותה בתוך אחת משלוש הגדולות בכל הזמנים. השיטה שלהם סובבת סביב המאמן, והמועדון מאמין בפיתוח שחקנים ולא בהבאתם מוכנים לקבוצה. יש מועדונים רבים שטועים בנקודה הזו וממהרים. יש להם כסף והם קונים שחקנים יקרים, ואולי זה יביא להם אליפות אחת, אבל מי שמחפש יציבות והצלחה לאורך זמן צריך המשכיות. זה מגיע רק דרך מאמן וקבוצת שחקנים קבועה".
את הסגל של סקריולו ביורובאסקט יוביל פאו גאסול, אחרי עונה מדהימה בשיקגו. ריקי רוביו, חואן-קרלוס נבארו, חוסה קלדרון וסרז' איבקה הפצועים בחוץ, אבל לסקריולו יש עומק מדהים וכמה אופציות נפלאות מריאל מדריד ומברצלונה שידאגו למלא את החסר.
לריאל הייתה עונה אדירה, עם טרבל נוסח ברצלונה בכדורגל.
"הדוגמה שלהם לאחרים מדברת חזק יותר מאלף מילים. אם יש לך גרעין של שחקנים מקומיים שמשחקים יחד, ומחוץ לכדורסל גם חיים קרוב וחולקים חוויות שונות, קל יותר להצליח. הם גם הביאו שחקנים נכונים מבחוץ שהשתלבו עם הגרעין הזה".
שחקני הנבחרת עדיין רעבים?
"נגלה בעוד שלושה חודשים. האתגר הוא להישאר תחרותיים. בעבר ידענו שאם נעשה את הדברים כמו שצריך, ניקח תואר. כיום, אנחנו יודעים שרק אם נהיה בשיאנו, יהיה לנו סיכוי להתמודד מול 5-6 נבחרות מעולות ולהיות אחת מהמועמדות לזכייה. השחקנים קיבלו קשה את מה שקרה באליפות העולם, משהו אצלם עדיין לא החלים. אחרי כישלון כואב, חייבים להבין שמשהו השתנה. עלינו לעבוד קשה יותר ולכבד יותר את היריבות".
לעומת הנבחרת שלך, אצלנו בסיס השחקנים קטן יותר. בעינייך, איך ניתן להרחיב אותו ולשפר את השחקן הישראלי ומעמדו?
"אני לא חושב ש'החוק הרוסי' מועיל. ישנם הרבה דברים שניתן לעשות כדי לגדל שחקנים, שדורשים יותר השקעה כספית, זמן ואימון, אבל חוק כזה פשוט מוריד את הרף. אם אתה רוצה לגדל רץ משוכות, שיגיע לאולימפיאדה וישיג מדליה, אתה לא מקל עליו ומנמיך בשבילו את המשוכה. הוא יקפוץ מעליה, אבל מה הוא יעשה באולימפיאדה? צריך להכין אותו כמו שצריך. ברור שאתם רוצים להגן על שיתוף השחקנים שלכם בדרך מסוימת, אבל אני לא מסכים עם הדרך הזו. אפשר לחייב שתהיה כמות מסוימת של ישראלים בסגל, אבל ברגע שאתה עולה לפרקט, היכולת צריכה לקבוע מי משחק".
איך אתה תופס את הכדורסל הישראלי?
"אני חושב שהוא מתפתח. כמובן שמכבי ת"א עדיין משמעותית וחשובה, אבל קבוצות נוספות צומחות. הפועל ירושלים עושה מאמצים להגיע לרמה הזו, לא רק בגלל האליפות. כדי להפוך את הליגה לחזקה יותר אתם צריכים שיהיו 4-5 קבוצות חזקות שיוכלו להתחרות ברמות הגבוהות. אבל לא הייתי עושה את זה דרך יצירת בעיות למכבי או פגיעה בה עם חוקים שיקשו עליה. זה כמו שאמרתי, אתה לא רוצה להוריד את הרף אלא לגרום לאחרים לגדול ולהגיע אליה. ליגה חלשה יותר עוזרת לשמור כוחות ליורוליג, אבל כדי שהכדורסל ישתפר במדינה, צריך עוד קבוצות טובות".
מה קרה למכבי ת"א השנה?
"קשה מאוד להגיע אחרי עונה בה הצלחת מעל לכל הציפיות, וגם הייתה תחלופת שחקנים. כולם ידעו שיהיה קשה לשחזר את ההישג, ולא היה הוגן להשוות בין שתי העונות. כדורסל הוא לא מדע מדויק, ישנם המון היבטים אנושיים שמרכיבים אותו ואי-אפשר לחזות מראש מה יקרה. אהבתי מאוד את המהלך של מכבי, שלא החליפה את גיא גודס. צריך סבלנות כדי להצליח, והמועדון שולח מסר נכון בהחלטה הזו. זו דוגמה טובה של ניהול משברים בצורה רציונלית".
אהבה ושמה אינטר
אז סקריולו, כאמור, הוא איש כדורסל בכל רמ"ח איבריו, אבל יש לו אהבה גדולה נוספת שחייבים להזכיר. כזו שלפעמים אפילו תופסת יותר חשיבות מאשר הכדורסל. קוראים לה אינטר מילאן. סקריולו מרוצה מהרכש החדש והנוצץ, ז'ופרי קונדוגביה וז'ואו מירנדה, וחולק חוויה מיוחדת מעונת הטרבל לפני חמש שנים עם ז'וזה מוריניו.
סקריולו: "כל מה שיכול לעזור לקבוצה שלי לחזור לרמה גבוהה הוא טוב. אנחנו מעמידים פנים שאנחנו שם, אבל זה לא נכון. אוהדי אינטר הם סובלים מקצועיים. יש לנו עונה טובה אחת,
ואז עשרים שנות סבל. אנחנו אוהבים את זה, נהנים לתמוך זה בזה".
"כשאימנתי בחימקי מוסקבה ב-2010, היינו בין רבע הגמר לחצי הגמר כשאינטר עמדה לשחק מול באיירן מינכן בגמר הצ'מפיונס במדריד. זה היה בשבת, ובראשון התחילה הסדרה שלנו נגד לוקומוטיב קובאן. אמרתי לעצמי שזו הזדמנות חד-פעמית. הייתי באימון הקליעות בשבת בבוקר, ואז עליתי על מטוס למדריד. אופנוע לקח אותי במיוחד עד לברנבאו, ראיתי את הניצחון וטסתי מיד בחזרה לרוסיה. הגעתי כמה שעות לפני המשחק, וניצחנו ב-20 הפרש. אני לא יודע מה ההנהלה הייתה אומרת אם היינו מפסידים, אבל הם אישרו לי לנסוע. זה היה מיוחד, ההתרגשות הייתה אדירה. רק חבל שמיהרתי ולא ראיתי את הנפת הגביע".
אתה נשוי לספרדייה וחי בספרד. אתה מרגיש שחל בך שינוי כאדם מאז עזבת את איטליה?
"אני איטלקי, אבל יחד עם זאת בחרתי לחיות בספרד. ההבדל הגדול הוא שאני רואה כיום דברים בצורה חיובית יותר. ספרד עברה משבר קשה, אבל האנשים שם התייחסו אליו באופטימיות והאמינו שימצאו דרך לצאת ממנו. זו צורת חשיבה פחות מודאגת, ששמה דגש על הנאה. העשרתי את האישיות שלי בזכות זה".
לפנייה לכתב/ת 
