מנהל החשבונות מאושוויץ: שאלוהים יסלח לי
קרב סיום משפטו של אוסקר גרונינג, שהיה אחראי על מיון וספירת כספם וחפציהם של אסירים יהודים במחנה ההשמדה. בהצהרה בבית המשפט שב וטען כי היה רק בורג במערכת, אך הודה שעדויות הניצולים השפיעו עליו עמוקות: "אין לי זכות לבקש סליחה - אוכל לבקשה רק מאלוהים"
"מנהל החשבונות של אושוויץ", אוסקר גרונינג בן ה-94, אמר היום (ד') במשפטו כי הוא מכיר בכך שסייע לתפקוד המחנה שבו נרצחו מאות אלפי יהודים ואסירים אחרים של המשטר הנאצי, משום שניהל את הכסף המזומן וחפצי הערך שהוחרמו מאסירים יהודים.
עוד חדשות בעולם :
- טרור בסיני: הקרבות נמשכים, שוטרים במצור
- נתקע בגשר. כריסטי איבד התואר במשקל כבד
- יוון קורסת: המונים בתור למשיכת כסף
- "ילדות שחטף בוקו חראם הפכו לרוצחות"
גרונינג עבד כשומר באושוויץ בחודשים מאי-יוני 1944, אז הובאו למחנה 425 אלף יהודים מהונגריה, ולפחות 300 אלף מהם הוצאו להורג בתאי גזים. בשל כך הוא מואשם בסיוע לרצח 300 אלף איש. אם יורשע ניתן יהיה לגזור עליו עד 15 שנות מאסר.
בהצהרה שהקריא בבית המשפט עורך דינו של גרונינג הוא הודה בשמו כי הציות העיוור שלו למשטר הנאצי גרם לו שלא להתקומם בשום שלב נגד מעשי הרצח שהתרחשו במחנה. "אני יכול רק לבקש מאלוהים שיסלח לי", אמר גרונינג, אף שהמשיך לטעון שהוא היה רק "בורג במערכת". בהצהרתו, שנמשכה כ-15 דקות, הוא אמר כי אין לו שום זכות לבקש מחילה מבני האדם.
"בכוונה תחילה לא ביקשתי סליחה על מעשיי", מסר בהודעה שהקריא בשמו עורך דינו, "בכל הקשור לממדי האירועים שהתרחשו באושוויץ והפשעים שבוצעו במקומות אחרים - אין לי זכות לבקשה שכזו. אני יכול רק לבקש סליחה מאלוהים". בדבריו הוא התייחס לראשונה להשפעה שהייתה עליו לעדויות הניצולים וקרוביהם במהלך המשפט: "האירועים באושוויץ, הרצח ההמוני, היו ידועים לי. אבל פרטים רבים שסופרו כאן - לא ידעתי".
גרונינג הוסיף: "מה שקרה באושוויץ הוצג שוב מול עיניי. הסבל של המגורשים ברכבות, תהליך הסלקציה ולאחר מכן ההשמדה של רוב האנשים הופיעו מולי שוב באופן הכי בהיר שיש... כך גם תנאי המחיה האיומים של אלה שלא נרצחו מיד. אני ניצב כאן מלא חרטה וענוה מול הקורבנות". למרות דבריו הדגיש גרונינג כי הוא השתתף בתהליך הסלקציה "רק" פעמים בודדים, וכי בשאר הזמן עסק בספירת כספם של אסירים. הוא התעקש כי לא הרג מעולם איש.
ב"גרדיאן" דיווחו כי במהלך הדיון היום מסרה איירין פוגל-וייס, ניצולת שואה בת 84 מווירג'יניה, עדות שבה סיפרה כיצד נקרעה משפחתה בהגיעה לאושוויץ במאי 1944, וכיצד היא איבדה שם את הוריה, ארבעה אחים ו-13 דודנים. פוגל-וייס הישירה מבט אל גרונינג והטיחה בו: "הוא אמר כי הוא לא רואה בעצמו מבצע של הפשע אלא רק בורג קטן במערכת, אבל אם הוא היה יושב כאן היום במדי SS, הייתי רועדת. לילדה בת ה-13 שהייתי, כל אדם שלבש את המדים האלה במקום ההוא ייצג את הטרור ואת התהומות שאליהם יכולה להידרדר נפש האדם".
מחנה אושוויץ היה מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי הגדול ביותר. הוא הוקם ב-1940 ליד העיירה הפולנית אושוויינצ'ים. ב-14 ביוני 1940 הובא לאושוויץ משלוח
ראשון של אסירים פוליטיים פולניים. בהמשך הורחב המחנה לחלק הקרוי בירקנאו, לצורך שיכון שבויי המלחמה הסובייטיים לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות. מחנה נוסף, שבו רוכזו מפעלי תעשייה אזרחיים וצבאיים, נבנה במרחק שמונה קילומטרים ממחנה האם, ליד הכפר מונוביץ, כחלק מתשלובת אושוויץ.
מספר היהודים שנרצחו במחנה נע סביב 1,300,000, ולנתון זה צריך להוסיף יותר מ-100 אלף אסירים פולנים, כ-17 אלף שבויי מלחמה סובייטיים וכ-23 אלף צוענים. סך כל הנרצחים במחנה אושוויץ-בירקנאו מגיע לפיכך לכמיליון וחצי בני אדם.
לפנייה לכתב/ת 
