שר האוצר היווני: נמשיך להיות חלק מהאירו
השר היווני יאניס ורופקיס אמר בראיון טלוויזיוני: "יוון בגוש האירו עכשיו, ותמשיך להיות חלק ממנו". ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס, הודיע כי משאל העם יתקיים כמתוכנן, אך הדגיש כי הוא אינו נוגע ליציאה מהאירו. לאחר נאומו החליטו שרי האוצר האירופים: לא נדון בתוכנית חילוץ לפני משאל העם
שר האוצר היווני, יאניס ורופקיס, אמר הערב (ד') כי יוון תמשיך להיות חלק מגוש האירו. ורופקיס התראיין לטלוויזיה הכחיש שיוון תעזוב את האירו, למרות אמירות כאלו שנאמרו ברחבי אירופה: "יוון בגוש האירו עכשיו, ותמשיך להיות חלק ממנו".
המשבר ביוון - כל העדכונים האחרונים:
- דיווח: ר"מ יוון יקבל תנאי הנושים; האירו בשפל מול השקל
- נשיא היורוגרופ: "יוון תיכנס לחדלות פירעון"
- "יוון קטנה מלהפיל את כלכלת אירופה"
- דיווח: ר"מ יוון יטוס לבריסל בניסיון להשיג עסקה
שר האוצר היווני הוסיף, כי העם היווני יכול להעביר לנושים שלו מסר ברור ביום ראשון ושהוא מקווה להתחיל מחדש את השיחות ביום שני על פיתרון יציב. לדבריו, "יוון סירבה להצעת הנושים משום שהיא לא היתה בת קיימא.
כשנשאל שר האוצר אם יהיה כסף בכספומטים ביום שני הוא ענה: "בוודאי". לדבריו, המגבלות על תנועת הון יוסרו באופן מיידי ברגע שיהיה הסכם בין יוון לנושיה.
מוקדם יותר הערב הודיע ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס, כי משאל העם על הצעת החילוץ האירופית יתקיים כמתוכנן ביום ראשון. ציפרס, שנאם בשידור ישיר בטלוויזיה היוונית, המשיך לקרוא לציבור תומכיו להצביע "לא" במשאל העם. לדבריו, השאלה אינה נוגעת להישארות או עזיבה של גוש האירו. לפי ציפרס, הצבעה לא במשאל עם היא לא בחירה לעזוב את אירופה, אלא "חזרה לערכים של אירופה".
לדברי ציפרס, הנושים הציגו "הצעות טובות יותר" מרגע שהכריז על קיום המשאל. הוא קרא לאירופה להעניק ליוון זמן, וציין עם זאת כי יוון נשארת במו"מ.
"מעולם לא ציפיתי שאירופה הדמוקרטית לא תעניק מרחב וזמן כדי לקיים משאל עם", אמר ציפרס. "זו ביזיון שאנחנו עדים לסצנות הבושה האלה, מכיוון שסגרנו את הבנקים רק כי רצינו לתת לאנשים להצביע. בחירה ב'לא' פירושה הפעלת לחץ רב להשגת הסכם לצדק חברתי, שיעניש את מי שמקדם שחיתות. הם טוענים שיש לי תוכנית לכאורה שאם תצביעו 'לא' אני אוציא אתכם מאירופה, הם טועים".
ציפרס הוסיף בנאומו, כי אם שיחת שרי האוצר של גוש האירו הערב תניב מסר חיובי, הם יתקדמו באופן מיידי בעניין. עם זאת, בתום הדיון החליטו שרי האוצר של גוש האירו שלא לדון בתוכנית החילוץ השלישית של יוון לפני משאל העם.
נשיא היורוגרופ (שרי החוץ של גוש האירו), ירון דיסלבלום, אמר כי להערכתו יש "סיכוי קטן" להתקדמות לאחר הנאום. "אנחנו נדון בהצעות, אך בהתחשב בנאום האחרון הזה, אני חוזה סיכוי קטן להתקדמות", אמר לעיתונאים.
נשיא הפרלמנט האירופי, דונלד טאסק כתב בטוויטר: "אירופה רוצה לעזור ליוון, אבל אי אפשר לעזור לאף אחד בניגוד לרצונו. נמתין לתוצאות משאל העם".
אם יתקיים - 54% מהאזרחים יצביעו "לא" במשאל העם
בסוף השבוע האחרון הכריז ראש ממשלת יוון ציפרס כי בכוונתו לערוך משאל עם על הצעות שר האוצר של גוש האירו להארכת הסכם החילוץ למדינה. הוא הסביר בעת ההכרזה, כי שרי האוצר האירופיים הגישו ליוון "אוליטימטום שמנוגד לערכי אירופה". הנושים הציעו ליוון הארכה של 21 חודשים בתוכנית החילוץ הנוכחית, בתנאי שהמדינה תיישם שורה של רפורמות.
מוקדם יותר היום התגבר הלחץ האירופי לביטול משאל העם. שר האוצר של סלובקיה, פטר קזימיר כתב בטוויטר כי פריצת דרך היום בשיחת שרי האוצר של גוש האירו אפשרית רק אם הממשלה היוונית תתמוך בגלוי בהצבעה "כן" במשאל העם, תשנה את השאלה או שתבטל אותו לגמרי. "אני חושש שהבנקים היוונים לא ייפתחו עם מטבע האירו במקרה שמשאל העם יסתיים בתוצאה 'לא'", כתב עוד.
אתרי החדשות היווניים דיווחו בצהריים כי ייתכן וציפרס יבטל את משאל העם שתוכנן להתקיים בראשון הקרוב. גם כתב ה"וול סטריט ג'ורנל", סימן ניקסון, ציטט מקורות אירופיים לפיהם ייתכן וציפרס יבטל את משאל העם וכי שר האוצר היווני, יאניס וארופאקיס, העלה את האפשרות הזו כבר אתמול כאשר קיים שיחות עם עמיתיו האירופים.
לפי סקר שפורסם ביוון ושנערך בין ה-28 ל-30 ליוני, 54% מהאזרחים יצביעו "לא" במשאל העם ואילו 33% יצביעו בעד הארכת תוכנית חילוץ.
מוקדם יותר דווח במגזין "פייננשל טיימס", כי ציפרס הסכים לכל תנאי הנושים הבינלאומיים של מדינתו, פרט לכמה שינויים מינוריים. כך עולה ממכתב ששלח אמש ציפרס לנציבות האירופית, לקרן המטבע הבינלאומית ולבנק האירופי המרכזי. לפי נוסח המכתב, ציפרס מבקש להאריך את תוכנית החילוץ הנוכחית וכן מבקש תוכנית חילוץ נוספת, שלישית במספר, בגובה 29 מיליארד אירו.
בעקבות הדיווח נרשמו עליות בבורסות אירופה. במסחר במט"ח ירד האירו היום לשפל היסטורי מול השקל : המטבע האירופי איבד 0.574% ושערו היציג נקבע על 4.195 שקלים. למעשה הפעם האחרונה שבה האירו היציג נקבע על שער דומה הייתה במרס 2002 - כחודשיים לאחר שהחל השימוש הרשמי במטבע.
אמש בחצות הפכה יוון רשמית לחדלת פירעון. נכון להיום, החוב הממשלתי של יוון עומד על כ- 325 מיליארד אירו – כאשר 60% מסך החוב הינו לממשלות בגוש האירו, באמצעות הלוואות ישירות או באמצעות קרן החילוץ שסירבה להמשיך ולהעניק את ההלוואות שהיוונים דרשו ובכך גורל המדינה נקבע.
בנוסף, כ-10% מהחוב היווני הוא לקרן המטבע העולמי, 6% לבנק האירופי המרכזי, כ-5% לנושים יווניים (הבנק המרכזי ביוון ובנקים יווניים), וכ-19% לנושים פרטיים באמצעות איגרות חוב.