שערוריית הסרדינים / פלג בחמישי
לא פחות מ־11 פונקציונרים הצטופפו על הבמה כדי להעניק צלחת אליפות להפועל ירושלים. וגם: ההבדל בין לירן חולצה אפורה לניר חולצה אדומה
הפרובינציאלים
מירי והחבר'ה לוקחים אליפות
אין כמו טקס הענקת צלחת האליפות בארנה בירושלים לפני שבוע, כדי להבין את נגע העסקנות, תסמונת ההתעלקות ועומק הפרובינציאליות בספורט הישראלי. לא פחות מ־11 איש הצטופפו על הבמה במרכז הפרקט כדי ללחוץ ידיים לשחקנים, למאמנים ולאנשי הצוות משתי הקבוצות. סצנה מופרכת ומגוחכת כזאת אפילו אפרים קישון לא היה מעלה בדעתו.
קבלו אותם, מימין לשמאל: הבעלים של הפועל אילת, דורון הרציקוביץ', ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, יו"ר איגוד הכדורסל, עמירם הלוי, יו"ר הטוטו, צחי פישביין, שרת התרבות והספורט, מירי רגב, יו"ר המינהלת, שמואל פרנקל, ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין, מגישת השי מטעם חברת התכשיטים, בר רפאלי, מנכ"ל החברה, ישראל קורט, ועוד אישה בלתי מזוהה בשמלה שחורה. 11 איש, קבוצת כדורגל, מעניקה גביע לאלופת הכדורסל. פלא שהטקס נמשך שעה?
כל־כך צפוף היה שם, שאנשים נאלצו להצמיד את ידיהם לגוף, אחרת הרציקוביץ' היה נופל מהבמה. מה באמת יש לבעלים של הפועל אילת לחפש על הבמה? למה שלא יהיה עם שחקניו, כמו למשל אורי אלון שדווקא לקח אליפות? ומה פתאום ראש עיריית אילת מעניק צלחות? מה עשו שם יו"ר הפיס והטוטו, שני מינויים פוליטיים שחולשים על כסף ציבורי? אפשר לחשוב שהחסות באה מכיסם הפרטי.
גם מסביב היה ברדק לא נורמלי, וכמו בכדורגל, ל־11 המעניקים היו שלושה מחליפים. מכיוון שעל הבמה לא נותר מקום, את טקס הפרסים למצטיינים נאלצו לערוך למרגלותיה. שם, בלב ההמולה הגדולה, עמדו עוד שלושה "מכובדים" – רענן כץ, איציק לארי ואלי דדון — שהעניקו מגיני הוקרה למאמן דני פרנקו, לליאור אליהו ולברייסי רייט. מי אלה לארי ודדון? הראשון מנכ"ל מועצת ההימורים, והשני מנכ"ל הפיס (שדו"ח ביקורת פנימי של הארגון מתח לאחרונה ביקורת קשה על התנהלותו). אז מה חשבתם, שזה מהטוטו יעניק גביע לשחקן המצטיין, וההוא מהפיס לא יהיה בתמונה? הצחקתם את אראלה.
הרגע הביזארי מכולם היה כאשר מירי מהממשלה, ניר מהעירייה ושמואל מהמינהלת — שלושה אנשים חסרי מודעות עצמית — הניפו את צלחת האליפות. בעולם המתורבת, אחרי מסירת הגביע המעניקים יוצאים מהתמונה והשחקנים חוגגים תחת מטר קונפטי. רגב (30 נקודות), ברקת (14 אסיסטים) ופרנקל (10 ריבאונדים) סירבו להיפרד מהצלחת, וחגגו בתוך הקונפטי כאילו אין מחר.
תשעה ימים בלבד לפני כן, להבדיל אלף הבדלות ועשרה טרמפיסטים, נערך בקליבלנד טקס הכתרת גולדן סטייט לאלופת ה־NBA. אדם אחד בלבד, תרתי משמע, העניק את הגביע. הקומישינר אדם סילבר מסר אותו לבעלי הקבוצה ומיד פינה את הבמה לאלופים. שום שר/מושל/ראש עירייה/ספונסר/מנהל מפעל הימורים — לא נראה בסביבה. רק אחר כך הוזמן ביל ראסל, אגדת כדורסל, להעניק את גביע השחקן המצטיין שנקרא על שמו. אצלם נותנים כבוד למי שמגיע, אצלנו לוקחים כבוד — מי שיכול.
האובססיבי
ניר ברקת מתזז מחגיגה לחגיגה
פעם היו פה ראשי ערים כמו מאיר דיזנגוף בתל־אביב, טדי קולק בירושלים, אבא חושי בחיפה ואברהם קריניצי ברמת־גן. אישים צנועים וגדולים בדורם, בוני ארץ ופורצי דרך, ששמם ופועלם הלך לפניהם גם בלי להפיץ תמונות באינסטגרם. היום יש לנו את ניר ברקת, שמנכס לעצמו זכייה באליפות המדינה בכדורסל, מתזז בין חגיגות בכיכר לקבלות פנים, מצטלם ומפיץ תמונות בקצב מסחרר.
כבר במהלך המשחק החלו לזרום בפייסבוק שלו צילומים בכיכובו היישר מהפרקט בארנה. גם בסיום הכל היה מחושב לפרטי פרטים. מהמקום במרכז הבמה, הנפת הצלחת המביכה עם שני הקפטנים האחרים, רגב ופרנקל, וכמובן גזירת הרשת מהחישוק כמו כל שחקני האלופה. כל דבר מתועד כמובן, לטובת רבבות המעריצים.
כשכבו האורות והמצלמות, מיהר גיבור הניצחון לחגיגות בכיכר ספרא. גם שם הוא נעמד בפרונט יחד עם הבעלים והשחקנים, ואיך לא, הניף שוב את הצלחת. יום המחרת היה גדוש לא פחות. זה החל בקבלת פנים אצל הנשיא רובי ריבלין. ברקת הצטרף לקבוצה ותפס מקום טוב באמצע השורה הראשונה, עד שלרגע נדמה היה שמדובר בסקנד־גארד מן המניין.
משם ראש העירייה עשה דרכו ללשכתו, וערך לקבוצה קבלת פנים - הפעם כמארח. לצילום החגיגי הוזמנו כל עובדי העירייה, שהתייצבו כמובן לצילום משותף. הם בחזית, השחקנים שהביאו אליפות מאחור. אולי בגלל שאחד המצולמים היה חבר המועצה רמי לוי, זה נראה כמו פרסומת לצלחת הפלא ב־1.90 שקל.
כולנו מכירים לא מעט רודפי פרסום, אבל במקרה הנוכחי מדובר בתופעה חריגה, סוג של אובססיה. נראה שבמקום להשקיע בתושבים, האיש מנסה להרשים אותם בצילומים של עצמו. במהלך כל האירועים הנ"ל ניסיתי להיזכר את מי מזכיר לי ראש העירייה, ואז נפל האסימון: לירן חולצה אפורה! בעצם סליחה מלירן. הוא לפחות יודע את מקומו ונעמד בשקט ובעדינות מאחורי המצולמים. ברקת, שחייב תמיד לגנוב את ההצגה, נדחף דווקא לפניהם.
הטור המלא - היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
