בשעת פרידה / בלוג ווימבלדון
לייטון יואיט סיים את דרכו בדשא של לונדון (יפרוש בסיום השנה), ההדחות בטורניר נשים שכבר לא באמת מפתיעות (גם השנה), החום בבריטניה ששובר שיאים היסטוריים (ומשכיח את הגשמים), נהלי האבטחה שמחמירים (ומונעים סלפי) והטניסאי הבריטי ששבה את לב הקהל (ונעצר בשלב מוקדם מדי). חמש תובנות לקראת היום הרביעי של טורניר ווימבלדון
1. הסיפור הגדול הראשון הוא לייטון יואיט, השחקן שלימד ילדים מה זה "לא לוותר אף פעם", כהגדרתו. האוסטרלי הפסיד לירקו ניימינן במשחק הכי אמוציונלי של הסיבוב הראשון, שהפך, עם סיומו, למסיבת הפרידה הראויה לטניסאי כל-כך מיוחד, שיפרוש לאחר טורניר אוסטרליה בתחילת 2016. אחרי ארבע שעות של התרוצצויות וטניס לא איכותי במיוחד אבל מלא בנשמה, יואיט אמר שלום. "הייתי קרוב לדמעות, ואני לא בוכה בקלות", אמר אחר-כך. איך אפשר שלא?
2. הכירו את ליאם ברודי, הטניסאי הבריטי הצעיר ביותר שעובר סיבוב מאז 2008. הוא קיבל כרטיס חופשי להגרלה הראשית מאחר שהדירוג שלו, 182, לא היה מאפשר לו לקחת חלק בתחרות בלי לעבור את טורניר המוקדמות. אז הוא התפנק בקיצור דרך ועשה לבריטים נעים בבטן למשך יומיים.
בסיבוב הראשון הוא נחלץ מפיגור 2:0 במערכות בדרך לניצחון על מרינקו מאטוסביץ' האוסטרלי 7:5, 6:4, 3:6, 2:6, 3:6 אחרי יותר משלוש שעות, במה שגם הייתה הפעם הראשונה בה לקח חלק במשחק של הטוב מ-5 מערכות. אחר-כך סיפר לתקשורת בממלכה כי הוא מקווה שהכסף שקיבל כפרס על ההישג, כ-47 אלף ליש"ט, יעזור לו להפסיק לישון אצל חברים במהלך מסעותיו. "אני צריך את הסכום הזה" אמר בכנות. "החברים שלי סבלניים איתי בשנים האחרונות. אני נוסע המון ומבלה מעט מאוד זמן בבית. ניצחתי את המשחק הזה בשביל המאמנים שלי והאנשים שאיתי לפחות כמו שניצחתי אותו בשביל עצמי".
אתמול הדרך של ברודי, פיינליסט גמר טורניר הנוער בווימבלדון לפני ארבע שנים, נעצרה בסיבוב השני (עם הפסד לדוד גופן הבלגי). הוא רק בן 21, ועדיין לא עשה את הפריצה. תומכיו קיוו כי הניצחון בסיבוב הראשון היה רק הצעד הראשון בדרך למסע חלומי ובתולי על הבמה הכי מרגשת שיש לטניס להציע. עכשיו, עם אנדי מארי כמודל להצלחה והחלומות להיות היורש שלו, ברודי מקווה שבפעם הבאה שתשמעו עליו זה לא יהיה רק כי קיבל כרטיס חופשי להגרלה הראשית מהמארגנים.
3. ומה תגידו על הטמפרטורות הגבוהות, שבימים האחרונים גורמות לבריטים לבכות על מר גורלם? גל החום שפוקד את בריטניה מכניס את הקהל באול אינגלנד קלאב להיסטריה של ממש, כשהיום (ה') צפויים לציין במתחם את היום החם ביותר בהיסטוריה של הטורניר. קברניטי האירוע כבר חוששים ממכת התייבשויות, ומפצירים בצופים הרבים לנקוט אמצעי זהירות והתגוננות מפני קרני השמש ו-35 מעלות החום הצפויות ביממה הקרובה.
רק אתמול קרוב ל-100 אוהדים קיבלו טיפול רפואי אחרי שכרעו תחת מזג האוויר הלוהט, כשבאחד המגרשים הצדדיים ילד כדורים התמוטט על המשטח. ולנו רק נותר לומר: כמה אירוני שבאליפות שמופסקת מדי שנה על-ידי הגשם והעננים, מתלוננים עכשיו על זיעה ושמיים בהירים.
4. כל התחלה של כל טורניר גרנד סלאם היא סיבה למסיבה. אלא שלפעמים זה קצת אחרת, מסתבר. על הספתח של אליפות צרפת הפתוחה למשל העיבו שתי תקריות מביכות: האחת הייתה קשורה לכתבה חושפנית שפורסמה על פרטים אינטימיים מחייו של האלוף סטניסלאס ואוורינקה. השנייה – לאוהד המעצבן שפרץ אל תוך המגרש המרכזי ולא ויתר לרוג'ר פדרר עד שהאגדה תואיל בטובה לתת לו "סלפי". זה לא היה מבאס כל כך אלמלא זה היה מסוכן כל כך והנער החצוף היה חמוש. לא סתם הקרחון השוויצרי, שיוצא בדעתו רק פעמים ספורות במהלך השנה, פשוט התפוצץ מזעם.
כעת נראה כי בווימבלדון מפיקים לקחים, כמעט בלי להתכוון. נהלים חדשים שמיושמים בממלכה אוסרים על שחקנים להצטלם עם האוהדים, אבל אין להם קשר ישיר למחדל האבטחה
המפדח שאירע בפריז - אלא יותר לפיגועים האחרונים שהתרחשו בימים שקדמו לפתיחת הטורניר. עיתונאים מספרים כי השמירה על הטניסאים צמודה יותר מאי פעם ואנשי הביטחון במגרשים מוודאים כי השחקנים שומרים מרחק סביר מהקהל. בבריטניה, בכל מקרה, החשש מכך שההפנינג מסומן כמטרה על ידי טרוריסטים גדול. הסיכוי שנקבל סלפי נוסף גם על הדשא מצטמצם בהתאמה.
5. באגף הנשי של התחרות ההפתעות כבר לא באמת מפתיעות. כמעט "בנוהל" הודחו שלוש מדורגות בכירות תוך יומיים של תחרות. אחרי שברולאן גארוס אגניישקה רדוונאסקה ארזה את החפצים אחרי משחק אחד, הפעם היה זה תורה של סימונה האלפ להוכיח שהדירוג שלה (3) משקר עם הפסד לא מתאים לשחקנית שלא הייתה אמורה לדגדג לה את המחבט. ג'יני בושאר, שבשנה שעברה הגיעה לגמר, נופפה לקהל לשלום אחרון כבר בסיבוב הראשון עם הפסד לשחקנית סינית לא מוכרת. בת'אני מאטק סנדס האלמונית ניצחה את שחר פאר בסיבוב המוקדמות השלישי, ואתמול סימנה 'וי' גם על המדורגת שביעית אנה איבנוביץ'. יחי ההבדל הקטן.
גם השנה טניס הנשים הוא כר פורה להתעלות רגעית של שמות לא מוכרים, וכל המתרחש בשטחן של המדורגות 3-150 פתוח לשינויי דירוג תכופים, פריצות של כישרונות עולים והדחות לא מפתיעות במסווה של סנסציות. עד שסרינה וויליאמס לא תמצא את עצמה בחוץ, אם בכלל, אפשר להיות פחות דרמטיים – ולקבל (כמעט) כל הפסד של כל שחקנית בהשלמה גמורה.
אלא אם כן מדובר, כמובן, בפטרה קביטובה, שתשחק היום ולא תמהר לוותר על זכייה שלישית בווימבלדון בחמש שנים.
לפנייה לכתב/ת 
