לקראת פרישה: על חשיבותה של עצה טובה

גיל הפרישה הוא מועד של שינוי דרמטי. אחרי עשרות שנים של עבודה מאומצת, אנחנו לפתע נהנים מזמן פנוי להגשמת חלומות ובילוי זמן עם המשפחה המורחבת.

• בנק ישראל: פנסיית החובה פגעה בשכר העובדים
  

מצד שני, מצבנו הפיננסי משתנה באופן משמעותי אף הוא: ההכנסה של רוב הפורשים מצטמצמת בכ-25% עד 35%, שינוי שמחייב היערכות משמעותית. ולמרות זאת, רק מיעוט מהמבוגרים מתכנן באופן קפדני את החיים הפיננסיים שלאחר הפרישה.

מסקר שערך בנק הפועלים עולה, כי 16% בלבד מהלקוחות המבוגרים קיבלו ייעוץ פיננסי לתקופת הפנסיה, ורק שליש מלקוחות אלה ערכו תכנון הוצאות מקיף לקראת גיל הפרישה מהעבודה. זוהי טעות: קבלת ייעוץ מקצועי בשלב כה משמעותי בחיים יכולה להקל מאוד על ההיערכות הכלכלית של העומדים בפני פרישה.

אתן לכם דוגמה: לאחרונה הגיעה אליי למרכז הייעוץ הפנסיוני לקוחה, "אזרחית ותיקה" של הבנק, בת 62 שפרשה מעבודה, אם חד הורית לילד בן 31. היא הודיעה לי, להפתעתי, שהחליטה למשוך בבת אחת את כל הכספים שהצטברו בקרן הפנסיה שלה (מדובר באחת מקרנות הפנסיה הוותיקות).

למה שתעשי צעד כזה, תהיתי, והלקוחה הסבירה כי הבינה שבמקרה בו תלך לעולמה, הכספים יישארו בקרן. זאת, מאחר שאין לה שארים – כי על פי התקנון שארים מוגדרים רק כבן או בת זוג, וילדים עד גיל 21. "במקרה שלי, הילד שלי לא יקבל אגורה מהכסף בקרן הפנסיה", הסבירה.

דני גיגי, בנק הפועלים

לשמחתי, רגע לפני שעשתה את הצעד הדרמטי החליטה להגיע לייעוץ פנסיוני בבנק – החלטה שככל הנראה תשנה את חייה בתקופת הפרישה. הבהרתי ללקוחה כי המשמעות של הצעד שהיא עומדת לעשות היא גדיעת מקור ההכנסה העיקרי שלה בשנות הפרישה וירידה דרמטית ברמת החיים.

מעבר לכך, משיכת הכספים תתבצע על פי נוסחת ערך הפדיון של הקרן, כשכספי עובד מעביד משנת 2000 ואילך יחויבו במס של לפחות 35% (או שולי, לפי הגבוה) על כל היתרה (משיכה שלא כדין). בנוסף, היא תידרש להתחשבן על כספי הפיצויים שנצברו בקרן המחויבים במס. הצירוף בין תוספות הקנס והמס, הסברתי ללקוחה, הופכים את משיכת הכספים לאסון כלכלי של ממש.

לאור התעקשותה להשאיר סכום כלשהו לילד במקרה מותה, הצעתי לה פתרון חלופי בקרן, שיאפשר לה לקבל סכום חד-פעמי - אותו תוכל להוריש לילד - ובמקביל להמשיך ולקבל פנסיה מוקטנת. לאפשרות זו קוראים היוון: ויתור על חלק מהקצבה תמורת קבלת סכום חד-פעמי.

היוון? בהתאם לצרכי הלקוח

הכלל בקרנות הותיקות הוא כי ניתן להוון עד 25% מהפנסיה לתקופה של עד 5 שנים, או לכל החיים.

התנאים להיוון הם: זכאות לפנסיית זקנה (גיל פרישה 62 לאישה, 67 לגבר); ההיוון יתבצע לא יאוחר מחודשיים ממועד תשלום הפנסיה הראשונה; לא משולמת פנסיית זקנה בעקבות פנסיית נכות, וסכום הפנסיה לאחר נכות לא יפחת מפנסיית מינימום.

בעקבות הייעוץ שקיבלה, החליטה הלקוחה – בהמשך להמלצתי – להוון 25% מהקצבה שלה, לכל החיים. בעקבות החלטה זו, קיבלה סכום חד פעמי של 410 אלף שקל, עליו קיבלה גם פטור ממס, לא קיבלה בעבר מענקים פטורים.

אני רוצה להדגיש כי היוון בדרך כלל, אינו צעד כלכלי נכון, למעט במקרה קיצון ובהתאמה לצרכי הלקוח וכי עדיף לקבל פנסיה; עם זאת, הוא ללא ספק עדיף על שבירת קרן הפנסיה וגדיעת מקור ההכנסה לשנות הפרישה הארוכות. בעקבות הייעוץ המקצועי שקיבלה, בחרה הלקוחה בהחלטה המתאימה לה– שללא ספק תטיב איתה יותר.

המסקנה היא אחת: אם אתם עומדים בפני פרישה, גשו לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי בבנק. דווקא בגיל הזה, מגיע לכם ליהנות מפרי עמלכם באופן הטוב ביותר, ולשם כך מומלץ לתכנן כראוי את השנים הבאות, ולבלות אותן ברווחה ובהנאה.

הכותב הוא מנהל מחלקת ייעוץ פנסיוני בבנק הפועלים