היום שבו יתייבשו מי התהום

מחקר חדש, אשר משתמש בנתונים אשר נאספו במשך 10 שנים מצמד לווייני המחקר GRACE – Gravity Recovery and Climate Experiment, מראה שכשליש ממאגרי המים התת-קרקעיים (אקוויפרים) הגדולים בעולם מתרוקנים מהר יותר מהקצב שבו הם מתמלאים, עקב שאיבת יתר של האדם ושינוי האקלים. האקוויפרים העיקריים שנמצאים במצוקה הם אלה שבמרכז ובצפון אפריקה, במזרח התיכון, במערב רוסיה, במערב אירופה, בצפון הודו, במזרח סין, במערב אוסטרליה ובדרום ארה"ב. נקודת אור היא ששני השלישים הנותרים של אקוויפרי העולם יציבים, או אפילו התמלאו בתקופת המחקר.

מצב האקוויפרים בעולם. צבעים צהובים, כתומים וכדומה מצביעים על התייבשות, צבעים כחולים מצביעים על עלייה בכמות המים באקוויפרים(צילום: מתוך אתר נאס"א)

למדידת המים באקוויפרים, השתמשו החוקרים בשיטת מדידה מתוחכמת להפליא: לכל חומר יש מסה. ככל שלחומר יש מסה גדולה יותר, הוא מפעיל יותר כוח משיכה על סביבתו. כשמתווספים מים לאקוויפר, נרשמת עלייה בהשפעה הכבידתית באותו אזור, ולהפך. צמד הלוויינים מדד את השינויים הזעירים בכבידה על פני כל כדור הארץ לאורך השנים, וכך ניתן לחשב כמה מים התווספו או נגרעו מהאקוויפרים התת-קרקעיים.

הסהר כבר לא פורה 

הירידה בכמות המים באקוויפרים מקשה ומייקרת את שאיבת המים, ופעמים רבות אף גורמת לירידה באיכות המים. עובדה זו פוגעת במשתמשים במים: בני אדם, בעלי חיים, מכונות וגידולים חקלאיים. החוקרים אינם יכולים להעריך כמה מים עוד נותרו במאגרים, אך חוששים כי המחסור הגובר במים יגרור אחריו בצורות, עליות מחירים של מים ומזון, פגיעה בצמיחה ובכלכלות העולם, רעב ומאבקים מזוינים. אם לוקחים בחשבון גם את שינוי האקלים, הבעיה חמורה עוד יותר. מאבקים הקשורים למחסור במים ובמזון כבר ניכרים בעשור האחרון – ההתייבשות במזרח אפריקה הציתה את הגירת הפליטים מאפריקה לישראל ולאירופה, ויש לה גם חלק בשינויים בעולם הערבי, לאחר שחלק מההפיכות במדינות ערב החלו עקב עליית מחירי המזון כתוצאה ממחסור במים. אז למרות שמבחינה מקומית נדמה שפתרנו את בעיית המים שלנו, השפעות המחסור במים מתדפקות על גבולות המדינה.

בסרטון שמסכם את ממצאי המחקר ניתן לראות בבירור את ההשפעות של התייבשות האקוויפרים. "הסהר הפורה" - השטחים שלאורך נהרות הפרת והחידקל בעיראק וסוריה – וכן אלו שלאורך החוף הסורי, לבנון, ישראל וצפון מצרים, הופכים ל"סהר היבש" ככל שעוברות השנים (החל מדקה 2:11). גם מדינות מפותחות לא חסינות מצרות: באוסטרליה (תחילת הסרטון) ניתן לראות איך מצב האקוויפרים במערב ובדרום מזרח המדינה מידרדר, ובקליפורניה (דקה 1:11) אפשר לראות התייבשות ניכרת. בשני האזורים הללו הנתונים משקפים בדיוק את המציאות החדשה של בצורות ממושכות ושריפות ענק שעליהן אנו שומעים מפעם לפעם. באוסטרליה מעודדים אזרחים לאגור מי גשמים, וכל בית חדש מחויב בהתקנת מכל לאיסוף מי גשם; ובקליפורניה לאחרונה מושתות הגבלות חמורות על שימוש במים, לראשונה בהיסטוריה.

גם בצפון הודו (דקה 3:25) המצב בכי רע. האבסורד הוא שזהו אחד האזורים הגשומים ביותר בעולם, שיורדים בו גשמי המונסון הכבדים, עם 800-4,000 מ”מ גשם בשנה. מיעוט יחסי של גשמים בשנים האחרונות ועלייה בצריכת המים הביאו שם לירידה באקוויפרים. בשנה שעברה אף נסגר מפעל של קוקה-קולה באזור אחרי שהואשם בריקון מי התהום.

בקונגו שוכן יער הגשם השני בגודלו בעולם. גם האקוויפרים שם מתייבשים, מה שמסכן את קיומו של יער גשם עצום זה. אם יער גשם זה ילך ויתייבש, ייפלטו ממנו כמויות עצומות של גזי חממה וכן תיפגע יכולתו לספוג פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה.

צמד הלוויינים של משימת GRACE ממשיכים לנטר את מצב האקוויפרים בעולם, ומשמשים בנוסף גם לחקר שינויים בגובה פני הים, טמפרטורת הים העמוק וקצב המסת הקרחונים בקטבים.

המאמר פורסם ב"זווית-  סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "