צרות בשחקים: 10 הבעיות הרפואיות במהלך טיסה
החופשה המושלמת שעליה חלמתם ושילמתם ממיטב כספכם, יכולה להיהרס כבר בשלב הטיסה. בעיות עיכול, עור תוף קרוע, כאבי ראש, דלקות, זיהומים וג'ט לג הם רק חלק מהצרות שעלולות לפגוע בכם במטוס. כיצד תסיימו את הטיסה בשלום?
מדי שנה טסים שניים וחצי מיליארד איש ברחבי העולם. התעבורה הזו היא אחת הפופולאריות, ונחשבת לבטוחה יותר מחציית כביש. אבל השהייה בצינור המתכת המרחף, היא לא טבעית ואינה בתחום הביוספרה הרגילה בה נולדנו ואליה נבראנו.
קראו עוד על סכנות בטיולים:
יוצאים לטיול בעולם: איך לחזור הביתה בריאים
יוצאים לטיול: העזרה הראשונה שכדאי לקחת לדרך
טיול משפחתי: איך להתכונן לנסיעה עם הילדים
מקצוע התעופה התפתח דרמטית משך השנים, ולמעשה המטוס כה משוכלל, עד כי במרבית מהלך השיוט, המטוס מתנהל מעצמו, על פי מסלול שהוקלד מראש. המטוסים החדישים ביותר ממוחשבים לחלוטין, והטייסים רק מפקחים על התנהלותם ומדווחים למרכזי הפיקוח האווירי על מהלך הטיסה.
אבל בד בבד, העלייה לגובה עושה שמות לגוף האדם בשל הסביבה המאוד קיצונית בה שוהה המטוס. מרבית הטיסות הבין יבשתיות נעות בסביבות ה-33 אלף רגל ומעלה (כ-10 קילומטרים). כבר עם העליה לגובה 18 אלף רגל, מתרחשת צניחה של 50% בלחץ האטמוספרי.
בעוד לחץ כדור הארץ הוא 1 אטמוספירה (760 מילימטר כספית), ב-18 אלף רגל, יימצא המטוס בחצי אטמוספרה. עם הירידה בלחץ, עלות שתי תופעות מרכזיות: האחת - ירידה בריכוז החמצן, והשנייה - התפשטות גזים. שתי התופעות הללו, גורמות למרבית הבעיות הגופניות במהלך הטיסה, עליהן נדון כאן.
1. ירידה בחמצן
כאמור, ריכוז החמצן בגבהי הטיסה נמוך מאוד. באמצעות פעולה הקרויה "דיחוס" של מנועי הסילון, מוזרם לתאי הנוסעים חמצן בריכוז גבוה, המאפשר מחיה. בעת תקלה בדיחוס, צונחים לתאי הנוסעים מסיכות החמצן, בזמן שהטייסים מנמיכים טוס לגובה של 8000 רגל המאפשר הישרדות. בלעדי מסיכות החמצן וההנמכה בגובה, יתרחש איבוד הכרה ומוות בתוך שניות ספורות. בכמה טיסות כבר דווח על תקלה בפעולת הדיחוס, והטייסים מצאו עד מהרה כי כל הנוסעים ללא רוח חיים.
מה לעשות: במקרה של תקלה, יצנחו מסיכות החמצן. יש להדק אותן היטב אל הפנים ולהצמידן. אין להסיר את המסיכות אף לא לרגע, עד שהקברניט וצוות הדיילים מאשרים כי ניתן להסיר את המסיכות. אם המסיכה שלכם לא צנחה קראו בדחיפות לאחד הדיילים.
2. נפיחות
אחת התופעות השכיחות ביותר במהלך הטיסות היא הצטברות גזים במערכת העיכול. הסיבה לכך היא שעם העלייה לגובה, הולך ומתפשט הגז. תוכלו לראות דוגמה לכך בבלון השירות המטאורולוגי המשוגר מעלה והולך ומתנפח ככל שיורד הלחץ האטמוספרי.
זה בדיוק מה שקורה במערכת העיכול: גזים מצטברים כל הזמן במעיים, אולם עם העליה לגובה, הם הולכים ומתפשטים. התוצאה: נפיחות, וכאבי בטן.
מה לעשות: הדרך הטובה ביותר להפחית את התופעה, היא להקפיד בימים שלפני הטיסה על שתיה מרובה, ויציאות תקינות. אם אתם סובלים מעצירות – דונו על כך עם הרופא שלכם, כיוון שעצירות כשלעצמה היא אחד הגורמים המרכזיים להיווצרות גזים במערכת העיכול. לפני הטיסה תוכלו להיעזר בנרות גליצרין או חוקן לשם שחרור יציאה שתקל עליכם במהלך הטיסה.
3. כאבי אוזניים
העלייה לגבהים גורמת להתפשטות גזים גם במערכת השמע. בכדור הארץ, מתבצע איזון לחצים בין האוזן לחוץ באמצעות תעלת אוסטכיוס המחברת את האוזן עם חלל הפה. אלא שבעת ההנמכה, מתרחש תמט של אותו צינור והתוצאה היא לחץ על עור התוף וכאבי אוזניים אדירים.
מה לעשות: הדרך להפחית את הכאב היא באמצעות פעולת הפימפום: יש לאטום את הנחיריים ולנשוף בלחץ דרך האף. האוזניים יתמלאו באוויר שנדחס לתוך הצינור האוסטאכי (אותו צינור המקשר בין האוזן לפה) ולתוך הסינוסים. פיהוק, ולעיסת מסטיק יסייעו גם כן באיזון הלחצים.
כאשר קיימת בצקת של הריריות, כמו בזמן צינון, יהיה בלתי אפשרי לאזן בלחצים, בשל הבצקת של הריריות. במקרה כזה, גם נזלת פשוטה עלולה לגרום לקרע של עור התוף. במקרים כאלה, מומלץ עד כמה שאפשר לדחות את הטיסה, או להיעזר בתרופות צינון שיפחיתו את הנזלת והגודש באף.
תוכלו להיעזר גם בתרופות לשיכוך כאבים, או טיפות אוזניים דוגמת אוטידין. אם הכאב נמשך גם שעות לאחר הנחיתה, יש לפנות לבדיקת רופא אף אוזן גרון, שבמידת הצורך יבצע ניקור של עור התוף הבולט.
4. כאבי סינוסים
הגולגולת משובצת במספר סינוסים – חללי אויר הממוקמים סביב האף, מתחת לעיניים ובמצח. הם מאפשרים ניקוז ריר מחלל האף והרחקה של מזהמים. הסינוסים מתפתחים במהלך שנות הילדות, ומגיעים לגודלם הסופי רק בגיל 20. הסינוסים מלאים באויר, שהולך ומתפשט עם העלייה לגובה. תופעה זו עלולה לגרום לכאבים עזים בסינוסים, בפרט כאשר קיים מצב של דלקת או צינון. הביטוי השכיח של התפשטות האוויר בסינוסים הוא כאבי ראש עזים, המוחמרים בניקוש אצבע מעל המצח, סביב העיניים והאף.
מה לעשות: אם מופיעים הכאבים האמורים, נסו להיעזר בתרופות לשיכוך כאבים, או תרופות להקלת גודש. כאבים שנמשכים מעל שבועיים ימים דורשים בדיקת רופא, ושקילת טיפול אנטיביוטי.
5. כאבי שיניים
נוסעים הסובלים מעששת, או לאחר סתימה או טיפול שורש, עלולים לסבול במיוחד בעת ההמראה: גז כלוא באיזור הולך ומתפשט ועלול לגרום לכאבי תופת.
מה לעשות: הקפידו על בריאות השיניים, וביקור אצל שיננית לפחות אחת לשנה. אם אתם סובלים מכאבים בימים שלפני הטיסה, גשו לרופא השיניים בהקדם. במהלך הטיסה תוכלו להיעזר במשככי כאבים במקרה הצורך.
6. יובש
האויר במטוסי נוסעים כולל 50% אויר חדש, מבחוץ, ו-50% אויר ממוחזר שסונן במסנני פילטר מיוחדים ומוחלף בממוצע כל שלוש עד ארבע דקות. אויר זה הוא יבש מאוד, והלחות היחסית שלו נעה סביב חמישה אחוזים עד 20%, בדומה לתנאי מידבר (לשם ההשוואה, הלחות במישור החוף נעה בין 40% - 70% לחות). היובש לא רק מטריד מאוד, אלא מסב קושי בנשימה, וגורם ליובש בעור וליובש בעיניים המפריע במיוחד לבעלי עדשות מגע.
מה לעשות: תוכלו להקל על היובש באמצעות שתייה מרובה במהלך כל הטיסה. אם אתם מרכיבים עדשות מגע, מומלץ להסירן לפני הטיסה. אם אתם סובלים מיובש בעיניים, קחו איתכם טיפות תחליפי דמעות או מגבוני לחות סטריליים לעיניים. ליובש בשפתיים השתמשו בשפתון לחות, וליובש בעור היעזרו בקרם לחות.
7. ג'ט לג
גופנו פועל על פי שעון ביולוגי הנקבע על סמך הגנטיקה שלנו, וגם החשיפה לאור השמש. המעבר דרך קווי אורך ליעד שבו שעות האור והחושך שונים לחלוטין, עלול לגרום לתופעת הג'ט לג בה משתבש הסנכנון הטבעי בין מערכות הגוף.
ג'ט לג משפיע יותר על טיפוסי בוקר, אותם אלה המעדיפים לקום מוקדם בבוקר ולישון מוקדם, ופחות על טיפוסי לילה הקמים מאוחר וישנים בשעות הלילה המאוחרות. הסינכרון מחדש של הג'ט לג מתרחש בקצב של כשעה ביממה, כלומר עשוי להסתדר רק כעבור שבוע - שבועיים מרגע שנחתתם.
מה לעשות: כבר במהלך הטיסה כוונו את השעון לשעה בארץ היעד, ותכננו את הפעילות בהתאם לשעה "החדשה". אם אתם מתעוררים מוקדם מהרצוי בבוקר, תוכלו לנסות ליטול כדור המכיל מלטונין – אותו הורמון האחראי על פעילות השעון הביולוגי, כדי לנסות להירדם מחדש עד לשעות הקימה הרצויות.
אם אתם סובלים מנדודי שינה הנמשכים מעל שבוע לאחר הנחיתה, היוועצו ברופא לגבי הצורך להיעזר בתרופות שינה מהדור החדש דוגמת זודורום או סטילנוקס המסייעות להירדמות מהירה, ואינם גורמים לישנוניות בבוקר.
8. פקקת ורידים עמוקה
תסמונת מחלקת התיירים, ובשמה הרפואי DVT - פקקת ורידים עמוקה, היא מצב בו נוצרים קרישי דם קטלניים בוורידי הגפיים התחתונות בשל חוסר תנועה. במשך שנים מקובל היה לחשוב כי טיסות ממושכות, שבהן הגפיים אינן נעות דיין, מעלות משמעותית את הסיכון להיווצרות הקרישים.
הסכנה בקרישים אלה היא נטייתם להתנתק מוורידי הגפיים התחתונות ולנוע בזרם הדם אל הריאות, אל הלב או אל המוח, ושם לגרום לשבץ מוחי, לנזק לריאה או להתקף לב. המקום המסוכן ביותר להתפתחות פקקת ורידים הוא ליד החלון, משום שנוסעים אלה נוטים להתנועע פחות מאלה שלצד המעבר.
בסיכון יתר נמצאים אנשים לאחר ניתוח, בהריון, אנשים בעלי עבר של הפרעות קרישה, מעשנים, אלה הסובלים מהשמנת יתר ונשים הנוטלות גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן.
מה לעשות: אם בכל זאת אתם יושבים ליד החלון בטיסה וסובלים מאחד מגורמי הסיכון, תוכלו להפחית את הסיכוי להיווצרות קרישי דם במהלך הטיסה כך: בצעו תנועות מתיחה של הגפיים התחתונות, קומו והלכו ככל האפשר במהלך הטיסה. העדיפו לשבת במושב במעבר. השתמשו בגרביים לוחצות הגרובות עד מתחת לברך. אם אתם סובלים מבעיות קרישה, היוועצו ברופא באשר לצורך בנטילת טיפול נוגד קרישה לפני הטיסה.
9. זיהומים
אם רק ירדתם מטיסה וכבר הופיעו חום, נזלת וחולשה – אל תתפלאו: המטוסים עתירי חיידקים ונגיפים. על פי מחקר שבוצע אשתקד באוניברסיטת אריזונה שבארצות הברית, נמצא כי הכמויות הגדולות ביותר של חיידקים נמצאים בשירותים, שם מתבצע ניקוי לעתים רחוקות על ידי צוות הדיילים - וגם אז נותרות מושבות חיידקים על גבי דלת השירותים, מושב האסלה, הידיות, לחצן הוואקום באסלה והכיור.
אזורים נוספים שנמצאו מזוהמים ביותר הם המגש שלפני המושב וכיס המגזינים. באיזורים אלה נמצאו רמות גבוהות של חיידקים, חלקם עמידים ביותר כמו חיידק ה-MRSA וגם וירוסים ובהם נגיפי שפעת ונגיף ה"נורו-וירוס" הגורם לשלשולים ולהקאות.
מחקר אחר גילה כי רסיסי רוק ונזלת יכולים להתעופף מאחד הנוסעים גם למרחק של 15 מטר ממקום המושב של אותו נוסע. רסיסי העיטוש מתאגדים ותלויים כענן מעל ראש הנוסע. בשל מערכת האוורור בקבינה המבצעת סירקולציה מעל ראשי הנוסעים, נע ענן החלקיקים מהאדם המתעטש אל עבר שאר הנוסעים ונקלט בנשימתם, שם חודרים החיידקים והנגיפים לאף ולפה של נוסעים אחרים.
מה לעשות: קחו איתכם לטיסה מגבוני חיטוי, והעבירו מגבון על ידיות המושב ומגש המזון. מומלץ לחטא ידיים לאחר הביקור בשירותים ולפני ארוחות. בתוך כך, מומלץ להקפיד על שגרת החיסונים: מדי סתיו הקפידו להתחסן נגד שפעת. בני 65 ומעלה, חולי סוכרת וחולים הסובלים מדיכוי חיסוני צריכים להתחסן גם בחיסון פנאומווקס כנגד חיידק הפנאומוניה.
10. הריון
"הריון זו לא מחלה" יאמרו הגינקולוגים, אבל התנאים במהלך הטיסה אינם אידיאלים לא לאם ולא לעובר ברחמה. טיסה ממושכת מגבירה את הסיכון לפקקת ורידים עמוקה, ההמראה עלולה להחמיר את תחושת הבחילות, היובש מטריד וגם כאבי הגב האופייניים לטרימסטר השלישי עלולים להחמיר במהלך הישיבה הממושכת על הכיסאות הלא נוחים.
מרבית חברות התעופה מסרבות להטיס נשים מהשבוע ה-36 להריון ואילך, בשל החשש מלידה במטוס ותביעות אפשריות במקרה של לידה שהסתבכה. ובכל מקרה, לידה תחייב נחיתת חירום, ואישפוז דחוף – שיעלה לחברת הביטוח עשרות אם לא מאות אלפי שקלים.
אם את חייבת לטוס, עשויות חברת הביטוח וחברת התעופה לחייב אותך לחתום כי בכל מקרה של סיבוך, לא תוכלי לתבוע אותן.
מה לעשות: בררי היטב את הנהלים בחברת התעופה. אל תתחמקי ואל תסתירי, לטובתך ולטובת שלום ההריון. הצהירי את שבוע ההריון המדויק, תאריך הלידה הצפוי, והאם קיימות בעיות שהתגלו במהלך ההריון או סיבוכים צפויים במהלך הלידה. אם את חייבת לטוס בשבוע הריון מתקדם, בררי מראש בנקודת היעד מהו בית החולים הקרוב למקום בו תשהי.
אם את טסה בשבוע 24 עד השבוע ה-36, ודאי כי קיימת בביטוח שלך פוליסת "לידת פג", למקרה שתיאלצי ללדת מוקדם מהצפוי. פוליסה כזו צריכה לכסות גם את חודשי השהייה בפגיה או את הטסתך יחד עם הפג באינקובטור יחד עם ליווי רפואי.
בטיסה עצמה, הקפידי לשריין מקום במעבר, כדי שתהיה לך גישה מהירה וחופשייה לשירותים, וגם כדי שתוכלי לקום אחת לשעה כדי לחלץ עצמות ולהפחית את הסיכון לפקקת ורידים עמוקה. אם את סובלת מבחילות, היוועצי ברופא שלך וקחי איתך תרופה להקלה על הבחילות.
קחי בחשבון שייתכן ולא תהיה לך גישה לאוכל במשך שעות רבות, לכן כדאי שתקחי איתך כמה חטיפים, כריכים או פירות. זכרי שהאוויר בטיסה יבש מאוד, והתייבשות עלולה לגרום לצירים מוקדמים. לכן הקפידי לשתות הרבה במהלך כל הטיסה, גם אם פירושו של דבר שתיאלצי לבקר הרבה בשירותים.
- ייעוץ מקצועי: ד"ר עדי פוקס, מומחית ברפואת משפחה, רופאת תעופה וטייסת
- הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, והכתב הרפואי של ynet
לפנייה לכתב/ת 
