החוקר שהגיע משכונת הפשע לראש הפירמידה
תנ"צ אפרים ברכה, ששם קץ לחייו בירייה, גר בשכונת רמת עמידר וחקר לא מעט משכניו - חברי כנופיית פרדס כץ ורמת עמידר. במשך 32 שנותיו במשטרה היה אחראי על חקירות מרכזיות. פרופיל
הוא גר בעבר בשכונת פשע, הפך לשוטר מצטיין, הגיע עד לראש הפירמידה - והבוקר (א') שם קץ לחייו: תנ"צ אפרים ברכה, שהתאבד בירייה במכוניתו במודיעין, שירת במשטרה 32 שנים והפך לחוקר מספר 1. הוא התמודד בחדרי החקירות מול שרים, חברי כנסת ובכירים מכל זרועות השלטון.
ברכה, נשוי ואב לארבעה, גר בשכונת רמת עמידר שברמת גן. הוא עבד ביחידה המרכזית של משטרת תל אביב, עמד בראש הצוות שחקר את הפשעים החמורים בגוש דן, ופגש לעתים בעבודתו לא מעט שכנים - חברי כנופיית פרדס כץ ורמת עמידר.
ב-1988 חקר ברכה את פרשת קש"ת, מחתרת חרדית שתכננה לפוצץ חנויות שמכרו עיתונים חילוניים בבני-ברק. מזכיר העדה החרדית וסבם של שניים מהנאשמים קילל אותו בתגובה לתלונה על השפלות בחקירה במילים: "הקדוש-ברוך-הוא ישלח לו עונש משמיים עוד השנה הזאת". בביתו המסורתי של ברכה נכנסו ללחץ, שחלף רק אחרי שהסב הסכים להסיר את הקללה.
שלוש שנים לאחר מכן סיים ברכה קורס קצינים, ומאז היה מעורב ברוב הפרשיות שחקר הימ"ר, בהן הרצח המוזמן מחו"ל של הסבתא והנכד ממשפחת משייב ב-1995, שגופותיהם נמצאו ערופות ראש, ניסיון רצח מני אסלן ב-1997 ותפיסת שודדי מובילי התכשיטים באזור הבורסה ברמת-גן ב-1999. בכל המקרים האלה הוא הצטייר כחוקר נחוש, איש-שטח מעולה, מדובב בחסד שיודע לדבר עם הפושעים בשפתם ואדם אמיץ.
בין היתר שירת ברכה כמפקד זרוע חקירות ביחידה לחקירות בינלאומיות, ראש חטיבת חקירות באגף חקירות ומודיעין וסגן מפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה. הוא היה הממונה בין היתר על חקירות השרים לשעבר גונן שגב, אברהם הירשזון ובנימין בן אליעזר, על חקירת השר סילבן שלום, על פרשת הרפז ועל חקירת הרב מרדכי אלון.
לפני חודשיים גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב שנת מאסר על הרב יאשיהו פינטו, שהורשע בהסדר טיעון במתן שוחד לתנ"צ ברכה. לפי הסדר הטיעון שהתבסס על כתב אישום מתוקן, הרב פינטו הודה במתן שוחד של יותר מ-400 אלף שקל לברכה, הצעת שוחד בסכום דומה ושיבוש מהלכי משפט. כמה מחסידיו של פינטו הקימו באחרונה דף פייסבוק תחת הכותרת "צדק תרדוף" ובו תקפו את ברכה בחריפות.
בשנה שעברה נדחתה עתירה נגד מינויו של תנ"צ ברכה למפקד יאח"ה. שלושה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, קבעו כי ברכה ראוי למינוי בשל הישגיו במשטרה. "נדמה שגם העותרת אינה חולקת על כישוריו המקצועיים של המשיב, על ניסיונו ומגוון התפקידים הבכירים והמורכבים שאותם מילא לאורך שירותו הממושך במשטרה",
קבעו השופטים.
במקביל הוא התמודד עם עתירה שדרשה לפסול את מינויו בשל אירוע שהתרחש לפני 15 שנה, ובמסגרתו תבע מקור משטרתי פיצויים לאחר שנחשף במהלך חקירה. העותרת, שזהותה לא פורסמה, טענה כי הביקורת המקצועית שהוטחה אז בברכה פוסלת אותו מלשמש בתפקידו הנוכחי. אולם השופטים החליטו כי אין מקום להתערב במינוי.
בהודעה רשמית שפרסמה המשטרה הבוקר נמסר: "משטרת ישראל מודיעה בצער רב על מותו של תת ניצב אפרים ברכה. ברכה, תושב מודיעין, ביצע שורת תפקידים במשטרה מאז שנת 1983. בתפקידו האחרון שירת כראש יאח"ה. משטרת ישראל מרכינה ראשה ומשתתפת בצער המשפחה".
לפנייה לכתב/ת 
