מתים בלייב: כך נפרדה הגרייטפול דד מהבמה

הגרייטפול דד, מהרכבי הרוק האמריקאים החשובים בהיסטוריה, קיימו בסוף השבוע שלוש הופעות פרידה עמוסות, מרהיבות ומרגשות, שכל כרטיסיהן נמכרו מראש. מאות אלפי "דד האדס", הכינוי שהוענק למעריצי הלהקה המסורים, הגיעו לשיקגו מכל קצוות ארצות הברית כדי לצפות בפלא הבימתי, בפעם האחרונה בהחלט (לפחות לעת עתה).

הגרייטפול דד. הקהל הריע בהמוניו(צילום: רויטרס)

הגרייטפול דד על הבמה בשיקאגו

כל הכרטיסים נמכרו מראש(צילום: AP)

רבים מבאי הופעות הפרידה, צעירים ומבוגרים, התקשטו לכבודן מבעוד מועד, הניפו שלטים עליהם סמל הלהקה ועטו בגדים צבעוניים במיטב מסורת ילדי הפרחים. 

50 שנים מאז שהוקמה הלהקה ו-20 מאז הופיעה בפעם האחרונה עם הסולן המנוח ג'רי גרסיה, עלו חבריה הנותרים - טריי אנסטסיו, פיל לש, מיקי הארט ובוב וויר - למה שייזכר כסיכום קריירה ראוי ומפואר, לאחת מהלהקות האהודות והמשפיעות ביותר בתחומן.

(צילום: AP)

(צילום: AFP)

"דד הדס". התקשטו לכבוד ההופעות(צילום: AFP)

אפילו נשיא ארצות הברית ברק אובמה התקשה להישאר אדיש לחגיגות, ונשא דברי ברכה: "לחיי 'חמישים שנות גרייטפול דד'", אמר בהודעה ששחרר בסוף השבוע, "להקה אמריקאית איקונית המהווה סמל ליצירה, לתשוקה וליכולת לייצר קרבה בין אנשים. תהנו מסוף השבוע הזה, עם מעריציכם והמורשת שלכם, וכפי שג'רי (גרסיה) היה אומר: 'תנו לשירים למלא את האוויר'". 

הליין-אפ, ששילב בין להיטי ענק, קלאסיקות ושירים פחות מוכרים, נפתח בשיר "Box of Rain", אותו כתב לש לאביו הגוסס. השיר גם היה האחרון שניגנה הלהקה עם גרסיה, בדיוק באותו המקום - לפני שני עשורים. "כל כך הרבה זמן להיעדר, וזמן קצר להיות שם", שר לש. מיד אחר כך הגיע גם השיר "Jack Straw". 

טריי אנסטסיו(צילום: רויטרס)

לש ואנסטסיו. כבשו את הבמה(צילום: רויטרס)

"Bertha", אותו שר אנסטסיו, נשמע לרגעים כאילו הושר מגרונו של גרסיה המנוח, אי שם בתחילת שנות השבעים, וכמוהו גם הביצוע ל"The Whell". מופעי הפרידה נשלטו ברובם על ידי חומריה של הלהקה משנות ה-70', כשהאלבום "Blues for Allah" מ-1975 נוגן במהלכם כמעט במלואו.

והיו גם הפתעות, ביניהן ביצוע נדיר ל"Mason's Children", שיר שנוגן לעיתים רחוקות בהופעות, גם בימי השיא של הלהקה. היעדרותו מליין-אפ הלהקה לאורך השנים אולי קשורה לעובדה שהוא מדבר על הוצאה מהקבר של דמות אב, ומכיל שורות כמו "הוא בקושי הזדקן ביום". גם השיר "New Potato Caboose", שכולו חיזיון פסיכדלי אפל, זכה לביצוע בימתי. 

המתופף מיקי הארט(צילום: AP)

(צילום: AP)

מאז הוקמה נקשר שמה של הגרייטפול דד לסמים פסיכליים (איש הסאונד המנוח שלה היה נוהג לחלק LSD לקהל שפקד את הופעותיה בשנות השישים). למרות זאת, מפסטיבל הפרידה מהלהקה נפקדו מראות שפעם היו מעטרים תכופות את הופעותיה, ביניהם בלאק אאוטים ואנשים הולכים על ארבע. ייתכן שגם הדד הדז התבגרו, הזדקנו או החכימו? 

כך נפרדו חברי הדד ממעריציהם, בסוף שבוע של דיסטורשן אימתני, קעקועים, פרחים, הדפסים פסיכדליים וכמובן - כיאה למי שפרצו ופרחו בשנות השישים - המון אהבה. "ללא אהבה בחלום, אי השפיות מולכת", שר אנסטסיו ב"Help On The Way", ושוב - ריגש את הבמה, ואת כל מי שמתחתיה.

"Ripple". סחט דמעות בהדרן

(צילום: AP)

(צילום: AP)

גם "Ripple" שהופיע בהדרן סחט מהנוכחים, כמו גם מהמוזיקאים שעל הבמה, דמעות של התרגשות. "תודה שהייתם כאן איתנו", אמר לש לקהל הנרגש וסגר בפעם האחרונה (מתוך שלוש) את הופעתה של מי שהפכה להיות סמל לימיו הגדולים של הרוק והאהבה החופשית, לסמים חופשיים ולשנות השישים, שנראים ממרחק הזמן כעוד זיכרון רחוק.

(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

להתראות, גרייטפולד דד(צילום: רויטרס)