הפרעות קשב וריכוז בחופש: מה עושים איתן?

כל התלמידים חיכו בקוצר רוח לחופש הגדול, במיוחד אלו שמתקשים ללמוד ושחווית בית ספר מהווה עבורם אתגר יומיומי.

הורים רבים לתלמידים עם לקויות למידה או הפרעת קשב וריכוז חוששים מן ההתמודדות עם חופשה ממסגרות או מיכולת ילדם להסתגל למסגרת של קייטנה. לכן חשוב מאוד להתארגן מראש ולתכנן.

עוד על קשב וריכוז:

10 משפטים שאסור לומר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז

בעיה פיזית או רגשית? הכל על הפרעת קשב וריכוז

"תראה איך אתה נראה"; ADHD והמראה החיצוני

1. מסגרת ידועה מראש

כדאי לבנות מסגרת ידועה מראש (במידת האפשר) לחופשה. יש לקחת בחשבון כמובן את גיל הילד.

2. פעילויות מתוכננות

קחו לוח שנה וסמנו בו עם הילד פעילויות בתאריכים ובשעות מסוימות (למשל, שעות הקייטנה, חופשה משפחתית, אירועים משפחתיים והכנה לקראת בחינות מעבר).

בימים בהם מתוכננות פעילויות אך נותרו בהם שעות פנויות, יש למלא בפעילויות המועדפות על הילד ומקובלות על ההורה, וכך ידע הילד מה מצופה ממנו במהלך השבוע.

(צילום: shutterstock)

3. לוח ניהול זמן

הילד צריך לדעת את שעת הקימה המצופה ממנו גם בחופשה, זמני הפעילות החופשית, וזמני הכנת השיעורים לחופש. הורים רבים מעוניינים לאפשר גמישות וחופש מרביים לילדים במהלך חופשת הקיץ.

למרות זאת, כדאי עדיין לשמור על כללי בית ומשפחה ושגרת יומיום בסיסית. זה בסדר גמור לאפשר לילדים ללכת לישון מאוחר יותר, אבל זכרו שחסך מצטבר בשינה יכול להוביל לעצבנות ולפגוע במערכת היחסים במשפחה.

4. כללי אצבע

אלו הם כללים קצרים ופשוטים שמכוונים את הילד לפעולה ברורה. למשל, כניסה למיטה בשעה שהסכמתם עליה. גם אם הילד מתקשה לשתף פעולה בפעם הראשונה, נסו שוב מחר ואם תתמידו הוא יפנים את הכלל, גם אם לא בשמחה רבה.

5. גבולות של זמן לכל משימה

קבעו מראש זמני התחלה וסיום. כדי לא להתפזר, רצוי גם שתהיה שעה קבועה לכל משימה.

6. שימו תזכורת בטלפון הנייד

לפני פעילות חשובה בזמן נתון מומלץ לשים תזכורת. רצוי גם ללמד את הילד לשים תזכורות לעצמו בטלפון הנייד.

7. צאו החוצה

מכיוון שבקיץ, בשל החום והרביצה מול המסך, ילדים רבים אינם מוציאים אנרגיה עודפת כפי שהם עושים בבית ספר. חשוב לשלב בשגרה המשפחתית גם פעילויות כגון ים, שחיה בבריכה, אופניים, משחקי כדור, באולינג ועוד.

ילדים עם הפרעת קשב, במיוחד אלו עם חוסר שקט ותנועתיות יתר, זקוקים מאד לתנועה, ורצוי שיעשו זאת בדרך ובמקום המקובלים עליכם.

8. השתמשו במשאבים שהקהילה מספקת לכם

בכל עיר ומועצה ישנן פעילויות קיץ. ישנם ערבי פעילות לבני נוער, פעילויות אחה"צ לילדים, פסטיבלים אזוריים. אל תשכחו כמובן להוסיף פעילויות אלו ללוח הקיץ שתכננתם – כשמתכננים ורושמים יש יותר סיכוי שגם תגיעו לאירועים אלו. בנוסף, עודדו את הילדים לחפש בעצמם באתרים השונים פעילויות המתקיימות באזור.

9. זמן משפחה

כמו שבמהלך שנת הלימודים, אחרי שהילד מבצע את מטלות בית ספר והבית שלו, הוא יכול לבלות ולהירגע, כך נכון יהיה לבלות יותר זמן כמשפחה בחופשת הקיץ – לשחק משחקי כדור בחצר או במגרש השכונתי, לרכוב על אופניים, או ללכת לאכול גלידה. פעילויות אלו יוכלו לסייע לכם ולילדכם להאט את הקצב ולהוריד לחץ עכשיו כששנת הלימודים הסתיימה.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

10. חשיבה יצירתית

ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים לנהל ביעילות את הפנאי שלהם, במיוחד בחופשת הקיץ. כתוצאה מכך אתם עלולים לשמוע הרבה 'משעמם לי'. אתם לא חייבים להיות קציני בידור במשרה מלאה.

עודדו את ילדכם להיות יצירתיים ולחשוב ביחד עמם על פעילויות שיוכלו לעניין אותם, ושהם יוכלו להפעיל אותן בעצמם (ורצוי כאלה שאינן כוללות מכשיר עם מסך מסוג כזה או אחר) כשאין פעילות משפחתית מאורגנת. ישנו מידע רב באינטרנט על פעילויות יצירה ועוד שניתן לעשות בבית עם הילדים, תוך עבודה עצמית שלהם עם מעט תיווך ממבוגר.

11. תזונה

בתקופת הקיץ יש נטייה רבה יותר לאכול חטיפים וארוחות לא מסודרות. מחקרים מצביעים על כך שתזונה עתירה בחלבון והפחתה של פחמימות טובה יותר עבור ילדים עם הפרעת קשב וריכוז. כמו"כ, רצוי להימנע מחטיפים המכילים צבעי מאכל מלאכותיים. סביר להניח שילדים בגיל הגן רגישים יותר לצבעי מאכל ולכן עדיף שהתזונה שלהם תהיה ללא חומרים משמרים, חומרי טעם וצבעי מאכל.

12. טיפול תרופתי

במידה וילדכם נוטל תרופה באופן קבוע במהלך שנת הלימודים, שקלו היטב האם אתם מעוניינים להפסיק את מתן התרופה במהלך החופש הגדול. יש לזכור שהטיפול התרופתי עוזר לילד בעל הפרעת הקשב להיות ממוקד, מאורגן ולווסת את התנהגותו (ופעמים רבות גם את כעסיו), גם במצבים חברתיים.

זה נכון במיוחד אם הילד ממשיך לקבל שיעורים פרטיים במהלך החופש, הולך לקייטנה ולפעמים גם לבילוי עם המשפחה.

כמובן שהדבר תלוי במידה רבה בתפקודו של הילד, ובבעיות נוספות שהוא סובל מהן(חרדות, למשל). אם הילד מראה סימפטומים של חוסר שקט, מציק לאחים או מתקשה להתמקד במשחק כשבאים חברים, או זקוק להתרכז לצורך שיעורים פרטיים או לקראת בחינות מעבר, עדיף להמשיך את הטיפול התרופתי.