הסיבה המדעית שבגללה אנשים מתאהבים
מחקרי מוח הצליחו לאתר אלו מערכות במוח קשורות לרגש האהבה, ומדוע אנחנו בכלל נוטים להתאהב באנשים אחרים. מסתבר שגם בעניינים של הרגש, ישנה חוקיות הרבה יותר ברורה ממה שנדמה
עוד בנושא:
אתה חייב למות עליי: האם ניתן לכפות אהבה?
המסקנה הזאת נוגדת את ההיגיון שלנו - התנהגות האדם היא תוצאה של חיבור מורכב וייחודי בין כל כך הרבה משתנים מודעים ולא מודעים (רגשיים, שכליים, פיזיולוגיים, סביבתיים, תרבותיים), כך שכל אדם הוא סיפור ייחודי בפני עצמו. כשמכפילים את המורכבות הזאת בשניים (בזוגיות) – הדבר האחרון שאפשר לחשוב עליו הוא על נוסחה שווה לכל. אבל הפוטנציאל הטמון בנוסחה ליחסים רומנטיים הוא כל כך משמעותי, כך שכדאי להשקיע את המאמץ האינטלקטואלי ולהרחיב את החשיבה. הרי גם העולם שבו אנו חיים הוא מורכב ובכל זאת הטבע מתנהג על פי חוקיות. גם גוף האדם מתנהג על פי חוקיות וגם... הרגש מתנהג על פי חוקיות. נכון, חוקיות מורכבת, אבל חוקיות.
תפקיד האהבה
מחקרי מוח גילו שלוש מערכות במוח הקשורות לרגש האהבה. הן יכולות לפעול באופן עצמאי ו/או באופן משולב בינן לבין עצמן, ובינן לבין מערכות אחרות. "האהבה, שעד עכשיו נתפסה כקסם, נתפסת עכשיו כמדע היקשרות", אומרת הפסיכולוגית הקלינית ד"ר סו ג'ונסון. "האהבה היא לא מקרית ורנדומאלית אלא מרשם חכם ומסודר להישרדות".
הרעיון הכללי הוא שלרגש האהבה כמו לכל רגש שלנו, יש תפקיד הישרדותי. תפקיד האהבה הוא צמיחה, מפני שהשתנות והתפתחות מגדילים את הסיכויים שלנו לשרוד גם בתנאים משתנים.
כשתת-המודע שלך מזהה (בדרך אסוציאטיבית מורכבת) שהאדם מולך יכול לשמש לך מקפצה לריפוי וצמיחה, מתחילה פעילות נוירולוגית שאנחנו מזהים כהתאהבות. התכנים של האסוציאציות שונים מאדם לאדם, אבל החוקיות קבועה. גם לירידה בעוצמת האהבה יש סיבה הישרדותית - האנרגיה העצומה המושקעת באהוב מופנית לגידול הילדים ולצמיחה האישית.
האהבה הבוגרת, הרגועה אך העמוקה, אמורה אם כן לספק לך את התנאים האופטימאליים לטפל בעצמך, להירפא מחרדות, פחדים ומטראומות העבר, ולכוון ולתמוך במסלול הקשה של מימוש היכולות שלך וצמיחה אישית. בן הזוג, אם כך, אמור למלא לאורך זמן תפקיד לא פשוט בכלל, ולהיפך - גם את אמורה למלא לאורך שנים ארוכות, תפקיד לא פשוט בכלל בצמיחה של בן הזוג שלך.
דחף ששמו אהבה
איפה אפשר למצוא תמיכה אכפתית, אמיתית, יומיומית ואינטנסיבית שכזו לאורך שנים? ההורים לא מסוגלים לספק את התמיכה הרצויה וחברים יכולים לתת אוזן קשבת פה ושם ותמיכה נקודתית. המקום היחיד שיכול למלא את התפקיד ההישרדותי של ריפוי וצמיחה, הוא רק באהבה רומנטית. כשאתה אוהב אתה רוצה לתמוך, שמח לעזור, מוכן להכיל חסרונות, טעויות וכישלונות, ומתמיד להאמין ולעודד את האהוב בדרכו. זוהי כוחה של אהבה וזאת ייחודיותה.
ואכן, מחקרי מוח, ובראשם פרופ' הלן פישר, גילו שהאהבה, לא רק שהיא ממוקמת במוח באזור הקשור לדחפים, אלא שהיא מתנהגת יותר כמו דחף מאשר כמו רגש: היא לא מושפעת מרגשות חיוביים או שליליים (אתה לא אוהב רק כשהיא מתנהגת אליך יפה), קשה לשלוט בה, היא ממוקדת במטרה אחת בודדת, ומקושרת למערכת הדופמין שבמוח. לפעילות הנוירולוגית הזאת יש חוקיות, כשם שהדחף למין, לאוכל או לביטחון פועלים על פי כללים. גם לרגשות יש חוקיות. כל רגש פועל על פי חוקיות שמטרתה היא הישרדות. קנאה למשל, נועדה למנוע מלקחת ממך את מה שיש לך (קנאה למישהו), או למנוע החמצה מאפשרויות שיכולות להיות לך (קנאה במישהו). פחד נועד להזהיר אותך מסכנה, ותיקווה – לעזור לך בהתמדה בדרכך.
הספר "בסוד הרגשות" של פרופ' אהרון בן-זאב מסביר על החוקיות והייעוד של הרגשות. אחד החוקים למשל הוא איזה רגש מופיע עם מי. חשדנות למשל, מופיעה עם שתלטנות. קינאה מופיעה עם חודרנות וחטטנות, ופאסיביות מופיעה עם כעס מצטבר (הרגשות מופיעים באשכולות מורכבים יותר אבל כאן נתתי רק זוגות של רגשות לצורך ההפשטה). עם זאת, התכנים משתנים מאדם לאדם. מה שמכעיס אחד לא בהכרח מכעיס אחר, אבל כשיש כעס או כל רגש אחר, הוא פועל על פי דפוס. לכן איש מקצוע טוב לא מתרכז בתוכן סיפור המריבה שלך, אלא מחפש את הדפוס שלו.
פרופ' גוטמן, פסיכולוג ומתמטיקאי, יכול לזהות את דפוס הזוגיות שלך בתוך 15 דק' של צפייה בוויכוח בניכם. עד כדי כך הדפוסים ברורים. וכמו במתמטיקה, יש נוסחאות פשוטות יותר ויש נוסחאות מורכבות מאוד, אך כל הנוסחאות פועלות על פי חוקיות קבועה. התוצאה בחלקן עלולה להיות מינוס ובחלקן פלוס. מינוס גבוה או נמוך, או פלוס קטן על גבול האפס. כך ניתן לנבא את עתיד הזוגיות וניתן לזהות אילו תנאים יש למלא כדי לשנות את התוצאה.
איינשטיין אמר שהעובדה הכי לא ניתנת להבנה ביקום היא שהעולם המורכב שלנו הוא למעשה ניתן להבנה. במאה ה-21, אפשר כבר להבין גם את חוקי האהבה – והם ממש הגיוניים.
ד"ר אורלי בלומברג- מזרחי, מומחית בזיהוי הדפוס הזוגיות. בעלת הקליניקה "בלב שלם".
לפנייה לכתב/ת 
