המיליונים הועברו, מעונות הסטודנטים לא נבנו
הכסף הוקצה, המינהל שיווק את הקרקע ובוועדה לתכנון ובנייה אישרו את הפרויקטים. אז איך זה שחמש שנים אחרי, לא נבנה אפילו חדר אחד לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל? ח"כ רועי פולקמן, שיזם דיון בנושא בכנסת: "חוסר התאום זועק לשמיים"
לאחר המחאה החברתית ב-2011 והמלצות ועדת טרכטנברג שבאו בעקבותיה הוחלט על הקמתן של 10 אלף מיטות לסטודנטים בכל המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. רשות מקרקעי ישראל שיווקה את הקרקע, ושנה לאחר מכן סוכם בין משרד האוצר לוועדה לתכנון ובנייה (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) על תקציב ייעודי של 100 מיליון שקל עבור התוכנית, שלראשונה תוקצבה על ידי הות"ת.
להגדלת הטבלה - הקליקו
בשנת 2013 אושרו 13 פרויקטים ותוקצבו 4,000 מיטות. שנה לאחר מכן, בשל הביקוש הרב, סוכם עם משרד האוצר על הקצאה נוספת של 160 מיליון שקל שאמורה הייתה לצאת לפועל בשתי פעימות: בשלב הראשון עוד 3,000 מיטות בעלות של 100 מיליון, ולאחר מכן 2,000 נוספות בהיקף של 60 מיליון. בתחילת 2015 אישה הות"ת את הפרויקטים.
בפועל, משנת 2011 ועד היום לא אוכלס אפילו חדר אחד. במסגרת התוכנית הראשונה שהתקבלה באוגוסט 2011, נמצאים נכון להיות חמישה פרויקטים בלבד בשלב בינוי: במכללת עמק יזרעאל (166 מיטות), מכללת כינרת (245), אוניברסיטת תל אביב (311), אוניברסיטת אריאל (250) והטכניון (488). מתוך כל אלה רק במכללת עמק יזרעאל ומכללת כינרת צפוי אכלוס בשנת הלימודים הבאה (תשע"ו).
במסמך של מחלקת המחקר של הכנסת שהוכן לבקשת ח"כ פולקמן, הוצגה טבלה ובה מפורטים השלבים בכל מוסד, בהתאם לתוכנית הראשונה או השנייה. כך, למשל, במכללה האקדמית תל אביב-יפו, שתוקצבה בתוכנית הראשונה, הסתיים השנה הליך המכרז לבחירת יזם, כאשר האכלוס צפוי רק ב-2018.
דוגמה נוספת היא המרכז האקדמי רופין, שם אושרה יציאה למכרז רק לאחרונה. במכללה להנדסה בירושלים נמצאים בשלב הכנת המכרז לבחירת הקבלן, במכללה האקדמית תל חי טרם החלה הבניה, ובאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע נמצאים בשלב המכרז לבחירת היזם. באף אחד מהמוסדות הללו אין כלל צפי לתחילת בניה או אכלוס, והקמת המעונות נראית רחוקה מתמיד.
"לא ייתכן שכל הגורמים עשו את החלק שלהם ועד רגע זה פרויקטים בודדים נמצאים בשלבי בינוי ואף לא חדר אחד מאוכלס", אמר ח"כ פולקמן. "מהמסמך שהכינה מחלקת המחקר של הכנסת צועק לשמיים חוסר התיאום הקיים בין רשות מקרקעי ישראל שנותן את הקרקע למוסדות, לבין ות"ת שנותן את הכסף למוסדות שמתוקצבים על ידו. חייבים לבחון דרך לעבודה יעילה ומתואמת בין שני הגופים, וזה לא סוד שמפלגת כולנו עוסקת בתחום ופתרון דיור בכלל ולאוכלוסיית הסטודנטים בפרט".
על פי נתוני התאחדות הסטודנטים נכון להיום ישנו מענה רק ל-6.6 אחוז מתוך 330 אלף סטודנטים. מספר המיטות נע בין 90 במכללת ספיר לבין 5,200 באוניברסיטה העברית. המחירים נעים בין 550 ל-2,000 שקל בחודש."ההתנהלות סביב המעונות לא מותאמת למצב הדברים בשטח", אמר יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי. "הכסף שהוקצה אפקטיבי להתחלת בנייה רק באזורי ביקוש, כאשר בקמפוסים בפריפריה, ששם סטודנטים וסטודנטיות סובלים ממוצקת דיור קשה, לא מושקעים מספיק תקציבים כדי להניע את התהליך".
מהוועדה לתכנון ותקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "הות"ת אישרה עד כה תקציבים בהיקף של 200 מיליון שקל עבור תמיכה בהקמת כ-6,000 מיטות עבור סטודנטים במוסדות השונים (המספר 10,000 לקוח מהחלטות נפרדות של מינהל מקרקעי ישראל שבהן הוקצו קרקעות גם לגופים שאינם מוסדות מתוקצבים על ידי ות"ת). יודגש כי האחריות לביצוע המכרזים, הליכי התכנון והוצאת התכניות לפועל הם של המוסדות השונים, בשלב זה נמצאות בבנייה
כ-1,700 יחידות דיור, 1000 נוספות נמצאות בשלבי מכרזים והשאר בתכנון בשלבים שונים, לא אחת עם קשיים משמעותיים בנושאי התכנון והרישוי.
עוד יודגש כי התוכנית הראשונה בה הוקצו 100 מיליון שקל (בשנים 2012-2013) הייתה ניסיון ראשון לתקצוב ממשלתי של בניית מעונות, ועל כן התכנון והביצוע במוסדות, שחלקם הגדול בונה מעונות לראשונה, אורך זמן משמעותי".
לפנייה לכתב/ת 
