נשים: רק 29% מהסגל הבכיר באוניברסיטאות

נשים מהוות כיום מיעוט בסגל האקדמי הבכיר בישראל, כאשר שיעורן עומד על כ-29% באוניברסיטאות ו-39% במכללות המתוקצבות. כך מגלה דו"ח שהגישה היום (א') הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, בראשות נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' רות ארנון, לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל, דני דנון.

• אין נשים בצמרת האקדמיה: 'זו בעיה חברתית'
• האם בקרוב נראה יותר נשים בהנדסה?
• חרדים באקדמיה: סוף לאפליה המגדרית?
  
  

הוועדה המשותפת למל"ג ולמועצה הלאומית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה במשרד המדע, בחנה את תמונת מצבן של נשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לרבות החסמים השונים המונעים התקדמותן. הממצאים מגלים כי אף שנשים מהוות רוב מקרב הסטונדטים - הרי ששיעורן הולך ויורד עם העליה בדרגה בכל המוסדות והתחומים.

בבחינת ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר עלה, כי שיעורן של הנשים נמוך במיוחד במקצועות המדעים המדויקים ומדעי הטבע: 11% במתמטיקה ומדעי המחשב ו-13% במדעי הטבע הפיסיקליים. במקצועות מדעי הרוח, החברה והחינוך שיעורן מעט גבוה יותר, אולם הן עדיין מהוות מיעוט: 37% במדעי החברה ו-38% במדעי הרוח.

פרופ' ארנון מגישה את הדוח לשר המדע(צילום: חיים צח, לע"מ)

גם בגוף הסטודנטים ניכרים הבדלים בולטים, כאשר במקצועות ההנדסה, המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב - נשים מהוות בין 25% ל-31% בתארים השונים. במקצועות החינוך והעזר רפואיים לעומת זאת, שיעורן מגיע ל-75%-82%. עוד מתברר, כי נשים מהוות מיעוט בקרב הסגל הנקלט גם בשנים האחרונות, עם 34% מהנקלטים באוניברסיטאות ו-45% במכללות המתוקצבות בשנים תשע"א-תשע"ד.

עורכי הדו"ח מציינים כי פערים אלו בולטים במיוחד על רקע העובדה שנשים מהוות רוב בקרב מסיימי ומסיימות דוקטורט בישראל. עוד מודגש, כי שיעור חברות הסגל באוניברהאחוז הכולל של חברות הסגל באוניברסיטאות בישראל נמוך במיוחד בהשוואה לארה"ב ולמדינות האיחוד האירופי, בהן שיעור חברות הסגל עומד על כ-40%, וישראל מדורגת במקום לפני אחרון ביחס אליהן.

החסמים: מערכי ציפיות שונים והיעדר קשיים מקצועיים

בשלב הקליטה לסגל, זוהו חסמים הקשורים למאגר נמוך של מועמדות בחלק מהתחומים; לקשרים המקצועיים של מועמדים ומועמדות המשפיעים על תהליכי קבלתם; ולתהליכי גיוס ופרסום משרות, הנהוגים במוסדות. בנוגע לקידום בסגל, זוהו חסמים המתייחסים לדינמיקה של הנעת תהליכי קידום במוסדות; לאיזון בין זמן "ציבורי" וזמן "פרטי" של החוקרות; ולאיכות הרשתות והקשרים המקצועיים שלהן בתוך המוסדות.

המלצות הוועדה לשינוי המצב, כוללות הרחבת מספר ואופי מלגות ההצטיינות לפוסט דוקטורט לנשים; הענקת מלגות ייעודיות לדוקטורנטיות עבור פעילות אקדמית בחו"ל; וכן מלגות בתחומים בהם ישנו אחוז נמוך של נשים ומקורות מימון נמוכים. עוד ממליצה הוועדה לפעול לשיפור תהליכי חניכה והנחיה במהלך הדוקטורט. 

(צילום: אליעד לוי)

בנוסף, הוועדה מספקת המלצות להעלאת שיעור הנשים המגויסות לסגל האקדמי הבכיר וכן לקידומן. כך למשל, לעודד ולתמרץ באופן תקציבי את המוסדות להשכלה גבוהה לטיפול בנושא קידום נשים; לעודד עריכת ימי עיון וסדנאות להעלאת המודעות בקרב בעלי תפקידים במוסדות.

בהתאם למסקנות הוועדה, משרד המדע יקדם השנה מספר תכניות בהן ישקיע יותר מ-30 מיליון שקל, בכפוף לאישור תקציבי. בנוסף, המועצה להשכלה גבוהה תדרוש דיווחים ונתונים מהמוסדות לגבי ההיבטים המגדריים בפעילותם, תנחה את המוסדות לפרסם נתונים מגדריים באופן שוטף ותערוך דיונים תקופתיים בנושאים אלו בהשתתפות נציגי המוסדות. 

סגנית יו"ר המל"ג פרופסור חגית מסר ירון, מסרה כי מליאת המל"ג קיבלה בעקבות הדו"ח החלטות שנועדו לעורר לאפשרות של הטייה מגדרית והחלטה להטמיע התייחסות מגדרית בכל הנהלים וההנחיות הרלוונטיים שיצאו ממנה. כמו כן היא ציינה כי המוסדות להשכלה גבוהה יחוייבו בדיווח שוטף על פעילותם לקידום ולגיוס נשים בסגל האקדמי הבכיר.

השר דנון מסר, כי "הנתונים שמציג הדו"ח מחפירים ומבישים ואינם הולמים חברה מתקדמת כמו החברה הישראלית. על כלל מוסדות האקדמיה במדינת ישראל לקיים בדק בית מידי ולהוביל למהפך בנוגע לשילובן של נשים. לאור הנתונים, עלינו לעבוד בשיתוף פעולה למען הענקת תמריצים למוסדות אקדמאיים בהם יהיה ייצוגראוי של נשים בסגל האקדמי'".