סיור בבית שערים - אתר מורשת עולמית חדש
ועידת המורשת העולמית של אונסק"ו העניקה תו תקן יוקרתי לגן הלאומי בגליל התחתון. יצאנו לראות על מה הכבוד. "עדות מרגשת מאבותינו". צפו
"ההכרזה של אונסק"ו על מערות הקבורה בבית שערים כעל אתר מורשת עולמית היא שמחה וכבוד גדול אבל גם אחריות כבדה". כך אמר אתמול (א') ד"ר דרור בן יוסף, מנהל מרכז מחו"ה של רשות הטבע והגנים הלאומיים בגליל התחתון. "כעת האתר יהיה במרכז תשומת הלב, והמשמעות היא שהפעילות סביבו צריכה להיות מקסימלית".
הבשורה אמנם התקבלה באתר בשמחה, אך העבודה השוטפת במקום נמשכה. האתר נחשב לבינוני במספר המבקרים, ומדי שנה פוקדים אותו קרוב ל-60 אלף איש, ורק 40 אחוז מהם ישראלים. כעת, מעריכים ברשות, האתר, שמנוהל על ידי רויטל ויס, יזכה לעדנה מחודשת מצד המטיילים והמבקרים.
ד"ר דלית אטרקצ'י, מזכ"לית הוועד הישראלי לאונסק"ו, הזכירה כי ישראל חתומה על האמנה של הארגון מ-99' ומאז הוכרזו שמונה אתרי מורשת עולמית בישראל במדינה, בהם ארבעה המנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים: העיר הלבנה בתל אביב, העיר העתיקה בעכו, הגנים הבהאים בחיפה ובעכו; וכן מצדה, התלים המקראיים ומערות בית גוברין. ועכשיו - גם בית שערים.
האטרקציה: קברו של רבי יהודה הנשיא
לפני יותר מ-1,800 שנה הייתה בית שערים אחד האתרים המבוקשים בעולם היהודי בזכות רבי יהודה הנשיא, הנשיא החשוב ביותר שהיה לעם היהודי בשנים שלאחר חורבן בית המקדש. הוא גדל בבית שערים ועבר עם הסנהדרין לציפורי, שם גם חתם את המשנה, כלומר העלה את התורה שבעל פה על הכתב כדי שלא תישכח.בצוואתו ביקש רבי יהודה הנשיא להיקבר בבית שערים, ובמקום אכן נמצא קבר זוגי התואם את תיאורו ואת צוואתו. "בתלמוד כתוב שנקבר בבית שערים ואף מתואר שההלוויה הייתה ביום שישי, וכדי שכל המלווים יספיקו להגיע לביתם לפני כניסת השבת היה ליקוי חמה. השמש לא שקעה עד שכולם הגיעו בחזרה לציפורי", מתאר ד"ר בן יוסף. "בשטח רואים שזה קבר של אדם גבוה מאוד, כפי שהוא היה. מדובר גם בקבר זוגי ובצוואתו הוא ביקש במפורש להשאיר מקום לאשתו, שעוד הייתה בחיים בעת שנפטר".
קברו של רבי יהודה הנשיא, כמו רוב הקברים בבית שערים, נפרץ במהלך השנים ונבזז. עם זאת, במערת הקבורה המשפחתית נותרו כתובות רבות הנושאות את שמות קרובי משפחתו הידועים, ובראשם בנו רבי גמליאל. "בשל החשיבות של רבי יהודה הנשיא, מיד בשנת 220, שנת פטירתו, החלה פה קבורה המונית של כל האמידים והחשובים. פשוטי העם לא יכולים היו להרשות לעצמם את הובלת הגופה מחו"ל או הקבורה באתר יוקרתי כל כך. אבל אפשר לראות פה גם קבורה בסגנונות רבים כמו בסרקופגים לצד גלוסקמאות, וכן ארונות פשוטים לצד ארונות מפוארים ומעוטרים. כולם יהודים, וכולם ביחד. לא מרגישים בעיה להיקבר בצורות שונות באותה תקופה".
גם העיטורים משתנים בין הארונות השונים. בצד ארונות פשוטים עם תבליטים עגולים, ומנורות בית המקדש החרותות על חלק מהארונות ומערות הקבורה, יש גם ארונות מעוטרים בסצינות שלמות של ציד, בעלי חיים מסוגים שונים ואף בתבליטים של אלה יוונית או מסיכה של אל רומי. "אף אחד לא חשב באותה תקופה שזה משהו חריג", אומר ד"ר בן יוסף.
הקבורה במקום נפסקה באופן פתאומי כ-150 שנה לאחר מכן, ככל הנראה כתוצאה מהחרבת בית שערים במסגרת מרד בביזנטים בתום המאה השלישית לספירה. עד אותה עת נחפרו במקום יותר מ-30 מערות קבורה מסועפות, ונקברו במקום אלפי יהודים מכל רחבי העולם. באתר התגלו כתובות בעברית, בארמית, ביוונית ובתדמורית – אותה עיר שמוחרבת בימים אלה על ידי דאעש ובאותן שנים הייתה בה קהילה גדולה שהתייהדה בעקבות המלכה זנוביה.
לפנייה לכתב/ת 
