סערה בדיון בכנסת סביב מתווה הגז
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה במתווה שהציגה הממשלה. נציגת המשרד להגנת הסביבה הזהירה לראשונה מפני ייצוא ממאגר תמר לפני פיתוח מאגר לוויתן. סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "המטרה - לפתח את המאגרים הכי מהר שאפשר". ח"כ שפיר התלוננה: "לוביסטים מעבירים פה פתקים"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות יושב הראש ח"כ איתן כבל, התכנסה בצהריים (יום ב') לדיון מיוחד במתווה הגז, זאת על רקע המחאה הציבורית נגד ההסכם וכשבוע לאחר ששר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ הציג את מתווה ההסכם במסיבת עיתונאים. נציגת המשרד להגנת הסביבה הזהירה מפני הפסדים כבדים למשק אם המתווה יאושר. מנגד, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן אמר כי ההסכם טוב וקרא לפיתוח מהיר של מאגר לוויתן. ynet העביר בשידור חי את הדיון.
בדיון השתתפו, בין היתר, הממונה על ההגבלים העסקיים שהתפטר בעקבות המתווה דוויד גילה, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר גדעון תדמור ומנכ"ל דלק יוסי אבו. שר התשתיות יובל שטייניץ נעדר מהדיון.
אור גולדפרב, סמנכ"לית כלכלה וטכנולוגיה במשרד להגנת הסביבה, הדגישה כי המשרד מתנגד לייצוא גז ממאגר תמר לפני פיתוח מאגר לוויתן, בין היתר, בשל התועלת במשק מהזרמת הגז ממאגר תמר. לטענתה, המשק יהיה בסיכון להפסיד עד 60 מיליארד שקל אם יתחיל ייצוא מתמר לפני פיתוח לוויתן.
למצגת של עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא הגז - הקליקו
"הנקודה המרכזית היא שבהינתן חוזי ייצוא בינלאומיים, הסיכון כולו נופל על המשק הישראלי", אמרה נציגת המשרד להגנת הסביבה. "הסיכון הראשון הוא הפסד תועלת עד 60 מיליארד שקל. הסיכון השני הוא צמצום שימושים מקומיים בגלל היעדר ודאות ואופק אספקה במגזר העסקי. אם יהיה ייצוא לתמר, השארית שתישאר תופנה לייצור חשמל, ולא ייוותר היצע לתחבורה, לתעשייה, ויהיה צמצום של השירותים המקומיים". זו הפעם הראשונה שהמשרד מציג עמדה זו בגלל שלטענת גולדפרב עד כה לא נקרתה בפניהם הזדמנות להביע עמדה זו בפני מקבלי החלטות. השר להגנת הסביבה אבי גבאי היה חבר הממשלה היחיד שהתנגד לניסיון לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים בנושא מתווה הגז.
ביני זומר, מנכ"ל נובל אנרג'י ישראל, אמר כי כשהחברה נכנסה לישראל היא הייתה החברה היחידה שהייתה מוכנה לקדוח. הוא הזכיר כי היא קיבלה את הזכויות לקדוח במאגר תמר לא מהמדינה, אלא מהשותפות בתמר שקיבלו קודם לכן את הזכויות מחברת BG שנטשה את ישראל. "היא ניסתה ללא הצלחה לעניין יותר מ-100 חברות במאגר זה ורק נובל הסכימה להיכנס", אמר זומר שהדגיש כי "אף אחד לא רצה לבוא לישראל - רק נובל אנרג'י".
מנכ"ל החברה הוסיף ואמר: "תסתכלו בדוחות הכספיים של חברת חשמל. מאז הזרמת הגז מתמר חברת חשמל חסכה יותר מ-20 מיליארד שקל. יש כאן מונופול, זה לא פשע, אבל אנחנו צריכים להבין למה. נובל אנרג'י השקיעה איפה שחברות אחרות סירבו". הוא הוסיף כי הטכנולוגיה של החברה אפשרה לה "לקחת סיכונים שאף אחד לא לקח ועל כך אנחנו לא מתנצלים". עוד אמר זומר כי "ההתערבות המתמשכת של ממשלת ישראל במהלך השנים ששינתה את כללי המשחק תוך כדי תנועה ופתחה מחדש הסכמים וקידמה חקיקה ורגולציה שהרחיקה מכאן כל חברה אחרת".
ח"כ שלי יחימוביץ' שאלה את יו"ר דלק קידוחים כמה שאלות הנוגעות למחירי הגז: "מה לפי ההערכה שלך העלות הממוצעת האמיתית ליחידת אנרגיה כולל הוצאות פיתוח והפקה? כמה מההשקעה החזרת לעצמך עד היום? על פי הנתונים שלנו החזרתם לעצמכם כבר 3 מיליארד שקלים? מה היו ההכנסות שלכם עד עכשיו? אם המחיר הנוכחי כל כך הוגן למה אתם מתנגדים לפיקוח? מה הבעיה שלכם שיהיה פיקוח בעשר השנים הקרובות?".
יו"ר דלק קידוחים, גדעון תדמור, אמר כי "המתווה הזה הוא מתווה קשה לנו, קיבלנו אותו בלית ברירה". לטענתו, המתווה כן מפרק את המונופול. "אנחנו כדלק יוצאים משלוש מארבע התגליות שלנו", אמר תדמור שהוסיף: "יחמוביץ שאלה 'מה נשאר לנו אחרי המסים וההוצאות?'. אנחנו חברות ציבוריות וכל המספרים נמצאים שם. אין סודות מדינה. מ-5.45 דולר (ליחידת אנרגיה) - חצי דולר זה עלויות שוטפות. אם מפחיתים מזה תמלוגים, מסים ועלויות השקעה מגיעים לסדר גודל של פחות מדולר – 90-80 סנט. פחות מדולר זה מה שנשאר ליזמים.
ח"כ עיסוואי פריג' ממרצ אמר בתגובה: "שלא ימרח אותנו - מה אחוז הרווח? מה התשואה?". תדמור השיב: "התשואה שנקבע בששיסנקי הייתה בסדר גודל של 18 אחוז. אנחנו מדברים היום על תשואה של סדר גודל, לפי התרחישים השונים, 21-20 אחוזים. זו התשואה. קרוב מאוד למה שנקבע".
דיוויד גילה, ההמונה על ההגבלים העסקיים לשעבר שהתפטר בשל מתווה הגז, אמר "כשתחרות לא עובדת ראוי שיהיה פיקוח. צריך הסברים טובים למה לא לעשות פיקוח. אני אוכף את חוק ההגבלים העסקיים, ומייצג את טובת הצרכן. אני חושב שבאיזון הכולל היה צריך לתת יותר משקל לנושא התחרות שתוריד מחירים". גילה הוסיף ואמר: "אני מבין את החששות שהמונופול יממש את האיום שלו לא לפתח את לוויתן". עם זאת, הוא הסביר כי "אנחנו פשוט הגענו למסקנות מקצועיות שונות. הייתי מוכן לפגוע בתחרות עד גבול מסוים, לצערי המתווה לא הוביל לתחרות ולכן לא יכולתי לחתום עליו".
ח"כ סתיו שפיר ביקשה להעיר על התנהלות הדיון, ואמרה: "יושבים פה לוביסטים בחדר שמעבירים פתקים. אני מבקשת שאם עובר פה מידע לחברי כנסת או פקידי ממשלה - שהדברים האלה יפורסמו".
ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת הדגיש בפתח דבריו כי חשוב להבין שמדובר בנכס של טריליון שקל. "בתחום הזה אין תחרות ולא תהיה תחרות. יש מונפול", אמר חנין שהוסיף כי יש לחקור את קבלת הזיכיונות בתחום הגז. חבר הכנסת האשים את הממשלה: "הפקרתם את האינטרס הישראלי והביטחון האנרגטי כדי להיכנע לטייקונים. דרישה של הממשלה - עוד צינור ממאגר 'תמר' - ויתרתם עליה".
חנין דיבר על כך שאין שקיפות בנוגע למתווה הגז והדבר פוגע בדמקורטיה. הוא נתן כדוגמה את יוון שהביאה החלטות כלכליות להכרעת העם ושיבח את תוצאות משאל העם שנערך אתמול. ח"כ ינון מגל זעם על הדברים ואמר: "אתה רוצה שפה יהיה יוון?". לאחר מכן, בהמשך הדיון, אמר מגל: "אני רוצה שמר תדמור יחייך בבוקר, שנובל אנרג'י יחייכו, אנשים שלא נכנענו לחרם העולמי ובאו להשקיע פה. אני רוצה להתנצל בפניהם על המחזה שהולך פה - זה אפריקה. הגבילו את הייצוא ומכרו החזקות והגבילו מחירים - חלאס. אני שמח שיש פה ראש ממשלה ששם סוף. הוא לא מהמפלגה שלי. ראש הממשלה, טוב שהוא שם סוף לקרקס מדרנו הזה. להפסיק את הפופוליזם הזה של חברי הכנסת".
ח"כ יואב קיש מהליכוד הבהיר כי השינויים הרגולטורים התכופים מבריחים משקיעים פוטנציאליים. "אסור לנו שייצא לישראל שם של רפובליקת בננות", אמר. הוא הוסיף כי "אנחנו צריכים להוציא את הגז מהאדמה. אל תלכו על הראש של המשקיעים. זו לא הדרך. אסור לישראל להגיע למצב של יוון".
לפי עיקרי המתווה, קבוצת דלק ונובל אנרג'י ימשיכו להחזיק במאגר לווייתן, הגדול ביותר שהתגלה בישראל, אך יידרשו למכור את רוב החזקותיהן במאגרי תמר וכריש-תנין בשנים הקרובות. המדינה קבעה תקרת מחיר והמתווה לא ישתנה במשך עשר שנים.
שטייניץ הציג את המתווה בשבוע שעבר יום לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח לגייס רוב בכנסת להעברת הסמכויות לאישור הסכם הגז לממשלה ולקראת חצות נאלץ לבטל את ההצבעה.
הבעיה המרכזית שעמדה בפניו הייתה שלושת השרים בממשלתו שהודיעו כי לא ישתתפו בהצבעה עקב חשש לניגוד עניינים - משה כחלון, יואב גלנט וחיים כץ. כחלון עקב חברותו עם איל הגז קובי מימון, גלנט בגלל עברו כמנכ"ל חברה לחיפושי נפט וכץ בגלל אחזקת מניות בישראמקו.
ראש הממשלה ביקש מהשלושה למצוא לעצמם קיזוז, אך באופוזיציה סירבו. כמו כן ניסה נתניהו ללחוץ על שר הכלכלה אריה דרעי שיחזור בו מסירובו לחתום על סעיף 52 לחוק הממונה על ההגבלים העסקיים.
לפנייה לכתב/ת 
