טל ואביעד: אף פעם לא ייגמר על מה לדבר
לא יוצאים לבלות, בקושי זוכרים מה אמרו בשידור, ומפחדים בעיקר לשכוח את המיקרופון פתוח. מגישי הרדיו האהובים טל ברמן ואביעד קיסוס חוגגים בר-מצווה לתוכנית הבוקר שלהם ברדיו, נזכרים בפעם הראשונה ומספרים מה השתנה: "שנינו השתפרנו מאוד במראה החיצוני, אז שימשיך ככה"
"אחרי התכנית הראשונה כאב לי הגרון בצורה מטורפת", מספר אביעד קיסוס על שידור הרדיו הראשון לו עם טל ברמן לפני 13 שנים. "הכל נראה אז הרה גורל ומשוגע. אמרתי לעצמי 'לא יכול להיות שאעשה את זה כל יום'. אני אתמוטט אחרי שלושה ימים, זה לא יעבוד".
אז זה עבד, וזה עדיין עובד. היום (ג') חוגגים טל ברמן ואביעד קיסוס בר מצווה לתוכנית הבוקר שלהם. הם התחילו ב-2002 ברדיו תל אביב ולפני כחמש שנים ארזו את עצמם ועברו ל-eco99fm. בשנים בהן הפכו מילדים לנערים, הספיקו לאגור קהל מאזינים קבוע (על פי הערכות כ- 250,000 איש מאזינים להם מדי בוקר) ולשדר בסינדיקציה גם ברדיו "קול רגע".
זוכרים את התכנית הראשונה?
טל: "בטח שאני זוכר".
אביעד: "באמת? הייתי בטוח שלא".
טל: "התכוננו המון. התחלנו כמה שבועות לפני, בדקנו את הדינמיקה בינינו, עשינו פיילוטים ואפילו עשינו תוכנית דמה בשבע בבוקר. הכל הלך לקראת התוכנית הראשונה. ואז היא נגמרה והלכתי לים. אמרתי לעצמי 'רגע יש את זה גם מחר, ושוב הכל מחדש'. היום אנחנו משופשפים אבל ההתחלה היתה מאומצת ומתאמצת".
אביעד: "אני זוכר שקמתי לתוכנית הזאת ב-4:20 לפנות בוקר, שעה קודם ממה שאני מתעורר היום, וחשבתי שזה חשוך ואיום. לא רק העניין הזה של לייצר תוכן, המשמעות של זה היתה גדולה. לא ידעתי פסיכולוגית איך אתמודד עם זה. טל עשה כבר תוכניות ברדיו לפני כן, אבל לי זה היה קשה. סיימנו את התוכנית הראשונה ואני הייתי במצב בריאותי ונפשי מפורק ממש - וטל אמר לי בחיוך של הקלה: 'טוב, יש תוכנית, זה מה שחשוב'".
אז הכסף שהרווחת הלך לפסיכולוג, אביעד?
"הוא היה הולך בכל מקרה על פסיכולוג".
הם לא מאמינים שעברו 13 שנים. המדיום התקשורתי השתנה, החיים הפרטיים שלהם עברו שינויים - אבל הזוגיות שלהם נשארה יציבה. "מערכות יחסים התחילו ונגמרו, עברנו דירות, טל הקים משפחה, יש לילות ללא שינה ואחרים עם שינה מתוקה, אבל הדבר היחיד שקבוע זו התוכנית", מספר קיסוס, "זה משהו שהופך להיות בסיסי בחיים שלך. היום הרגעים הטבעיים ביותר שלי הם ברדיו. המורכבות של החיים מתחילה ב-09:31".
מה עוד השתנה חוץ מהחיים שלכם?
אביעד: "האינטרנט למשל. הוא שיחק תפקיד קטן לעומת מה שהוא משחק היום. גם כמקור אינפורמציה וגם כדרך עבורנו להיות בקשר אינטימי קרוב עם המאזינים".
טל: "הרשתות החברתיות לא היו קיימות. אני זוכר שב-2008 נרשמנו לפייסבוק בשידור חי. פתחנו חשבון. זו היתה ממש התחלה של פייסבוק, זה רק הגיע לארץ. המון המון השתנה גם במדינה. יחד אנחנו מקפידים להשתנות ולתקשר את השינוי שלנו בחיים - גם ברדיו. אתה לא יכול לתהנהג כמו לפני עשור ולהעמיד פנים שככה זה גם היום ברדיו, אחרת מאזינים היו מבינים שזה בלוף".
אז איך זה עובד היום? איך נראית הזוגיות שלכם?
טל: "אנחנו מגיעים לאולפן בערך בשש בבוקר. שנינו עושים הכל ביחד, קוראים עיתונים, בוחרים נושאים לדבר עליהם, יושבים וחושבים ומעלים רעיונות, ומתחילים שידור בשבע".
אולי תדברו ערב קודם ותוכלו להספיק לישון עוד שעה בבוקר?
אביעד: "התוכנית לא נפרדת מיתר החיים שלנו. אני חי חיים של אדם שמדי בוקר צריך לדבר על ענייני היום, ולכן מה שקורה במהלך היום רלוונטי לתכנית. הפגישה שלנו בבוקר לתחושתי, זה רק כדי לשתות קפה ולהתניע דיאלוג ביננו, שלתוכו אנחנו מכניסים את החיים שלנו".
נשמע כיף גדול אבל גם מבגר מאוד. קמים מוקדם, מפתחים אג'נדה. רציני כזה.
אביעד: "כן, זה מבגר. אתה קם מוקדם בבוקר ומחויב לעבודה. מצד שני כל עבודה היא מחייבת. נכון שאני כהומו אמור לצאת ולבלות יותר, אבל המסיבה האחרונה שהייתי בה היתה לפני כמה חודשים טובים. וגם זה ביום שלמחרת אין שידור. זוכר שבשנה הראשונה עוד היינו יוצאים בערבים?".
טל: "ברור".
אביעד: "זאת היתה התחלה של בונדינג ביננו, הבנו שזה תורם לתוכנית והיינו יוצאים לדרינק. האמת היא שגם היום יותר מצ'ייסר אחד אני צריך למחרת שלוש כוסות קפה".
טל: "בשנה הראשונה לא הלכתי לישון לפני 2 בלילה. פתאום השיפט הזה של לקום בארבע וחצי לפנות בוקר, היה מאוד לא פשוט. בהתחלה ניסינו לשמר את זה, אבל זה התפייד. אנחנו יוצאים רק בתקופות שאין תכנית".
נו, ממש זוגיות קלאסית. בהתחלה יוצאים, אחר כך נשארים בבית.
טל: "לגמרי. את אביעד אני מכיר יותר שנים מאשתי ויש מצב שאני גם רואה אותו יותר שעות ביום".
האינטרקציה של השניים עם המאזינים לא יודעת גבולות. מי שעולה לשידור לרוב יספר אנקודטה מחייו שתגרום למאזין הממוצע להוציא מהפה את המשפט: "אני לא מאמין", לפעמים במובן של חוסר אמונה אך לעתים גם במובן של 'איזה קטע. קרה גם לי'. הם מצידם משתפים בסיפורים שלהם כמעט ללא מסננת.
אתם סגורים על זה שסיפורי המאזינים הם אמיתיים?
אביעד: "אני חושב שאחרי כל הזמן הזה יש לנו אף מאוד טוב כדי להריח שקרים. אנשים אומרים 'יואו איך אתם יודעים שזה אמיתי?'. אנחנו יודעים".
טל: "אל תנסו לתחמן - זה לא יעבוד. אגב, אנחנו יכולים גם לזהות בלוף ולשאול בשידור 'למה אתה משקר? למה אתה עובד עלינו?".
זוכרים את הרגע הכי מביך מכל התוכניות שלכם?
אביעד: "לא זוכר רגע ספציפי אבל אני יכול להגיד שיש פחד שמלווה אותי 13 שנה: שלא סגרנו את המיקרופון כמו שצריך. לפני חודשיים היתה איזו שניה שבאמת לא עשינו את זה והתחלתי לדבר עם טל על מישהו שאנחנו מכירים. אנחנו אמנם מדברים בשידור על הכל, אבל לא נוקבים בשמות".
טל: "בדיוק, הרכילות, הרכילות".
אביעד: "זה היה סתם חבר שלי או שלו, לא משהו מיוחד. אבל זו היתה מבוכה שנמנעה".
טל: "בגלל שהתוכנית יומיומית, יש המון רגעים מגניבים ומביכים - אבל זה על הרצף. משדרים וממשיכים. קשה לי אפילו להגיד מה היה אתמול בתוכנית. אנחנו כאלה גרועים בדברי האלה".
אביעד: "אנשים מצטטים דברים שאמרתי ואני בכלל לא סגור שאמרתי את זה. או שאומרים לי דברים ברחוב, דברים אינטימיים. לוקח לי זמן להבין שאמרתי אותם בשידור. אני מדבר עם טל כאילו אני עם חברים קרובים בשיחת קפה, ואני יודע שיש מאזינים ועדיין אומר הכל".
לא מפחיד אתכם שייגמר לכם? שלא יהיה לכם על מה לדבר?
טל: "כיוון שהתוכנית והחומרים שלנו זה מה שקורה בחיים גם מבחוץ וגם מבפנים, זה אף פעם לא יכול להיגמר".
אביעד: "אני מניח שיש אנשים שזה עלול להיגמר להם. אני חושב שאנחנו עושים את זה מספיק זמן כדי לדעת שזה לא יכול להיגמר. כל עוד אנחנו אנשים סקרנים וערניים אחד כלפי השני וכלפי המאזינים - יש תמיד עם מה לעבוד. זה רק הופך למעניין יותר ויותר".
מה לאחל לכם לשנים הבאות? נניח עד לחתונת הכסף?
אביעד: "הסתכלנו על תמונות משנת השידור הראשונה. שנינו השתפרנו מאוד במראה החיצוני, אז שימשיך ככה. אני תמיד אומר שאם מישהו יבוא ויגיד לי 'תחתום על חוזה לנצח', ייתכן ואתפתה לעשות את זה".
טל: "לגמרי. לגמרי".
רוצים לברך גם אתם את טל ואביעד? טקבקו במרץ
לפנייה לכתב/ת 
