התעמרות בניצול שואה בן 93, עבודות בנייה בלילה: תלונות הציבור
דו"ח נציב תלונות הציבור ל-2014 מאגד מספר שיא של טרוניות: 15,834. מרבית התלונות הוגשו נגד המוסד לביטוח לאומי, אולם נגד משרד התחבורה התקבלו הכי הרבה תלונות מוצדקות. וגם: כמה תלונות הגישו חברי הכנסת?
מהדו"ח השנתי, המתפרסם אחר הצהריים (יום ג'), עולה כי לאחר שנה שבה חלה ירידה בכמות התלונות, בשנת 2014 שוב חלה עלייה וגם נשבר שיא. בשנה החולפת הוגשו לנציב תלונות הציבור 15,834 תלונות, בכ-1,200 יותר מאשר ב-2013. 23.8% מהתלונות היו על השירות לציבור, 6.6% על תשלומי חובה ותשלומים אחרים, 4% על דיור ואכלוס ו-2.2% על איכות הסביבה. אבל רק 30.5% מהתלונות נמצאו מוצדקות.
כרגיל את המקום הראשון תופס המוסד לביטוח לאומי עם 1,218 תלונות. במקום השני נמצאת משטרת ישראל עם 641 תלונות ואחריה משרד האוצר עם 611. את החמישייה הפותחת סוגרים משרד המשפטים עם 488 תלונות ומשרד הבריאות עם 452 תלונות. על צה"ל התקבלו 283 תלונות ועל רשות השידור 194.
בחלוקה לפי הגופים עולה כי משרד התחבורה הוא הגוף שהתקבלו נגדו הכי הרבה תלונות מוצדקות. 56.9% מהתלונות נגד המשרד שבראשו עומד השר ישראל כץ התבררו כנכונות. גם 54.9% מהתלונות שהוגשו נגד הדואר ו-53.2% מהתלונות נגד רשות השידור נמצאו מוצדקות.
לחברי הכנסת יש מעמד מיוחד בנוגע להגשת תלונות. לפי סעיף 37 לחוק מבקר המדינה, חבר כנסת רשאי להגיש תלונה גם על מעשה הפוגע במישרין בזולת. אבל בשנת 2014 הגישו חברי הכנסת רק 28 תלונות. ח"כ אמנון כהן מש"ס הגיש 6 תלונות, ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני וח"כ לשעבר עדי קול מיש עתיד הגישו שלוש תלונות כל אחד. 15 חברי כנסת נוספים, בהם מיקי רוזנטל, איציק שמולי והשרים כיום מירי רגב ודוד אזולאי - הגישו תלונה אחת או שתיים. לשאר 104 חברי הכנסת ה-19 לא היה על מה להתלונן.
וכמדי שנה התלונות חושפות את הבירוקרטיה הישראלית. לנציב תלונות הציבור פנה קשיש בן 93 שטען כי בקשתו לקבלת תג נכה הוחזרה לו בנימוק שיש לצרף לה אישור רופא מומחה, אף שלטענתו הוא צירף לבקשה את כל האישורים הנדרשים.
הקשיש ציין כי הוא קטוע רגל, בעקבות לחימתו בנאצים, וכמו כן הוא חולה בסרטן וזקוק לעירוי דם בכל שבוע. הנציבות סייעה לקשיש והוא קיבל את התג.
במקרה אחר, הקשור בזכאות לדיור ציבורי, התלוננה תושבת נצרת עילית הסובלת ממחלת ריאות חמורה ומחוברת לחמצן בכל שעות היממה, כי היא מתגוררת בדירה שאליה מובילות 32 מדרגות. היא ביקשה לעבור לדירה בקומה נמוכה יותר.
לדבריה, הוצעו לה שתי דירות אחרות, שגם אליהן היה צורך לטפס בלא מעט מדרגות. לפי נוהלי משרד הבינוי, מכיוון שהאישה דחתה את שתי ההצעות שקיבלה היה עליה להציג לפני המשרד מסמכים נוספים על מנת שיוצעו לה דירות אחרות, אך לטענתה מגבלותיה הרפואיות והתפקודיות מנעו ממנה לטפל בעניין. ביוזמת הנציבות והמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית נצרת עילית נמצאה לה דירה שאליה מובילות שש מדרגות בלבד.
ועוד מקרה קשה בתחום הדיור. קשישה בשנות ה-90 לחייה פנתה לנציבות בעניין דירתו של בנה הנכה. לטענתה, אושרה לבנה דירה השייכת לדיור הציבורי הנמצאת בקומת קרקע של בית משותף, אך כשהיא הגיעה לדירה לבדוק אם הושלמו העבודות להתאמתה לצרכיו של הבן, היא מצאה כי הדירה מוצפת במי שופכין. לדבריה, היא פנתה בדחיפות לעמידר, האחראית לדירה, כדי שתטפל בעניין, אך ללא הועיל.
בית גידול לשפני סלע
חלק מהתלונות התייחסו לאיכות הסביבה. אישה מתל אביב התלוננה על מטרדי רעש הגורמים לפגיעה מתמשכת באיכות חייה עקב עבודות בנייה המתבצעות בשעות הלילה בסמוך למקום מגוריה. בירור התלונה העלה כי עיריית תל אביב נתנה לחברה קבלנית אישור גורף לבצע עבודות בנייה באזור תעסוקה הסמוך לאזור מגוריה של האישה בכל שעות היממה למשך כמה חודשים.האישור לבצע עבודות גם בשעות הלילה נועד למזער את הפגיעה בפעילות המשרדים ובתי העסק המצויים בסביבה ולמנוע לחצי תנועה כבדים בשעות העומס. לנוכח המטרד החמור שנגרם לתושבי שכונת המגורים הסמוכה בשל העבודות בשעות הלילה, קבעה העירייה הגבלה כי העבודות יסתיימו ב-21:00 בערב, אולם ההגבלה לא נאכפה. הנציבות מצאה את התלונה מוצדקת, ובעקבות התערבותה פעלה העירייה לאכיפת ההגבלה.
וגם בשפני סלע טיפלה נציבות תלונות הציבור. תושבים במועצה האזורית מבואות חרמון הלינו על כך שהמועצה אינה פועלת לפינוי מסלעה הגובלת בחצר ביתם. לטענתם, המסלעה היא בית גידול לשפני סלע המעבירים טפיל הגורם להידבקות ב"שושנת יריחו".
בירור התלונה העלה כי בשל ליקויים בתקשורת בין הרשויות השונות, המתינה המועצה האזורית לקבלת אישור של רשות מקרקעי ישראל לפינוי המסלעה הסמוכה לבית המתלוננים, בזמן שאישור כזה ניתן. ושוב, רק לאחר התערבות הנציבות, המסלעה פונתה.
ומה עושים אם השכנים שלכם גונבים מים? אתם כנראה תשלמו את המחיר. דיירת בבית משותף בתל אביב התלוננה כי חויבה בסכומים גבוהים בחשבון המים לפי הפרשי מדידה. לטענתה, לחלק מדיירי הבניין אין מדי מים פרטיים והצריכה שלהם מתווספת לצריכה המשותפת - דבר המשפיע מאוד על המדידה. היא פנתה ל"מי אביבים", אך עניינה לא נבדק. אם לא די בכך החברה החלה לנקוט נגדה הליכי גבייה בשל סירובה לשלם את הסכום שחויבה בו.
הבירור העלה כי על אף פניותיה של האישה, לא בדקה מי אביבים את עניינה במשך כשנה. רק בעקבות התערבות הנציבות בדקה החברה ומצאה כי לארבעה דיירים בבניין אין מדי מים פרטיים, ולכן הצריכה הפרטית שלהם הצטרפה לזו המשותפת.
הנציב עסק גם בתלונות במהלך מבצע צוק איתן בקיץ שעבר. אחת התלונות, שטופלה בתוך כמה שעות, התקבלה מתושב שכונה ותיקה הגר בסמוך למרכז רפואי של שירותי בריאות כללית. הוא טען כי המרכז הרפואי אינו מאפשר לתושבי השכונה לשהות במרחב המוגן המצוי בו, אף שאין בשכונה מרחב מוגן אחר.
בעקבות התערבות מהירה של הנציבות הסכים המרכז הרפואי לתת לאיש מפתח של שער הכניסה למרכז, כדי שתושבי השכונה יוכלו להיכנס למרחב המוגן בשעת חירום.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה לדו"ח: "במוסד לביטוח לאומי מתקבלות למעלה מ-10 מיליון פניות בשנה בכל ערוצי השירות, למרות היקף הפעילות הגדול של המוסד, אחוז התלונות המוצדקות שהוגשו נגד הביטוח לאומי בשנת 2014 הוא 21% בלבד לעומת 30.5%, הממוצע בכלל הגופים המבוקרים".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף מסר שמספר התלונות שנמצאו מוצדקות הוא 140 בלבד. "בביטוח הלאומי מתייחסים בכובד ראש לכל תלונה. תהליך הטיפול בתלונות משמש להפקת לקחים כדי לשפר את תהליכי העבודה לטובת ציבור המבוטחים. "העובדה כי מרבית המבוטחים בוחרים להתלונן ולחפש מענה בתוך המוסד מעידה לדעתנו על האמון שהציבור רוחש למנגנוני הבדיקה הפנימית של הביטוח הלאומי".
לפנייה לכתב/ת 
