להיות אנשים טובים לא הופך אתכם לפראיירים

ההורים שלנו חינכו אותנו להיות ילדים טובים. בסרטי הקולנוע שאהבנו הטובים תמיד ניצחו, ובכל האגדות שקראנו הגיבור היה טוב ולכן חי בעושר ובאושר. טוּב היה משאת נפש, הדבר הנכון, הדרך להצליח ומקור השפע, אבל מאז משהו השתבש.

היוצרות התהפכו עד כדי כך שבדור שלנו להיות טוב זה להיות נאיבי, תמים, פראייר, אפילו לוזר. "אדם טוב" כבר אינה מחמאה אלא הבעת זלזול במי שאתה ובמה שאתה מייצג. כל מי ששומע חדשות, נוהג בכביש, או צופה בתכניות ריאליטי, עשוי לקבל את הרושם שהמנצח, המנהיג, הוא הנדחף, הצועק, החצוף, האלים, זה שעושה רעש ומושך תשומת לב בכל מחיר.

הכתבות האחרונות בסידרה:

מרגישים כלואים בתוך חייכם? הגיע הזמן לצאת לחופשי

יחסים זה כמו סרטן: אל תתעלמו מסימני האזהרה

עכשיו את: הגיע הזמן שלך להיות מאושרת

הטוב יצא מהאופנה ואת מקומו תפסו הערמומי, המתוחכם, הקומבינטור, וגם האכזרי, הבוטה, המשתלח, האגוצנטרי, הצעקני וגס הרוח. כל אחד ואחד מהם נתפס כווינר. אם אתה מנומס, מביטים עליך בתימהון. אם אתה ישר, מנידים לעברך ראש בסלחנות. אם אתה מדבר על מוסר או ערכים, חושבים שיצאת מדעתך, ואם אתה עוזר לאחרים, כבר ידאגו לנצל אותך.

בעולם המודרני, המהיר, התחרותי, הטוב נתפס כחולשה, כתכונה שמעכבת את הניצחון המיוחל. הורים כבר לא מחנכים את ילדיהם להיות טובים אלא דוחקים בהם לעשות הכל כדי לנצח ולעזאזל הדרך, העיקר התוצאה. 

מחירה של עיסקה עם השטן

לרוע יש מחיר. אנשים שמתעמרים בחבריהם או מתעללים בבעלי חיים; אנשים שכועסים ומגדפים ונוהגים באלימות; אנשים שפורקים את תסכוליהם על אחרים רק כי הם יכולים; אנשים שמרמים ומשקרים ומרכלים ופוגעים - כולם, עד האחרון שבהם, ישלמו את המחיר.

מי שצובר רגשות שליליים ולא מנקה אותם, הרגשות הללו נותרים בגופו ובנפשו, והופכים לרעל רגשי שזורם במחזור הדם ושוקע עמוק בנשמה. אותו אדם לעולם לא ירגיש בנוח עם עצמו. בשלב זה או אחר של חייו הנפש תתקומם והגוף יתנער, עד שאי הנוחות תהיה למיחוש שיהפוך לכאב, שיתגבש למחלה. הנשמה לא תוכל לשאת עוד את הפער שבין האדם עצמו לסבל שיצר, בין מי שהוא באמת לבין ההתנהגויות הנוראיות שסיגל לעצמו במהלך חייו כדי לשרוד או משום שכך חשב שינצח. 

מוטב להזכיר שהרע דורש מאמץ אדיר, מעייף ומתיש. הרע גורם לנו להתרחק מעצמנו, לעטות על עצמנו מסיכות ולהיות מי שאנחנו לא: שונאים, אלימים, שקרנים ודורסניים.

אפשר לרפא את הנפש

בפנים, בתוך תוכנו, אני מאמין שאנחנו טובים. שום תינוק לא נולד רע, ואף ילד לא נעשה אלים סתם כך. הסביבה האדישה, הטראומות הרגשיות, החינוך הקלוקל, הפכו אותם לכאלה. כעת, כשאנחנו בוגרים, כבר לא חייבים לשרוד ויכולים לחזור לבסיס, להיות אנשים טובים, רכים, עדינים, מכילים ומגוננים.

לא בכדי, רבים מאיתנו מחפשים את עצמם בהודו או בדרום אמריקה אחרי הצבא, תרים כעבור שנים אחר מורים רוחניים, פונים לרבנים, למטפלים, למאמנים, לפסיכולוגים, לומדים קבלה או תקשור ועוסקים במדיטציה או ביוגה. מטרת הפעילויות הללו היא לנקות, לזכך ולהבריא את הנפש, להיפטר ממועקות רגשיות ולרפא כאבים פיזיים של ממש.

אנחנו לא חייבים לצבור כל כך הרבה סבל, ייאוש ומרירות. אפשר להתחיל מהיום לבחור בטוב, ללכת בדרך הישר, להיות עדין, קשוב, פתוח, מגונן. להקשיב, לתת, להעניק, להיות בן אדם.

טוּב הוא בחירה. בחירה באנושיות, בנימוס, בכבוד הדדי, בחינוך לערכים, בנתינה, בנדיבות, באכפתיות, בחמלה לאחר. זה מסר שעלינו להעביר לילדינו, אך כדי שיפנימו זאת, עלינו שמש להם כדוגמה חיה.

אם אנחנו ננהג כך כלפיהם או כלפי אחרים, הם יפנימו את המסר ויבחרו גם הם בדרך הטוב, בדרך שתעשה להם טוב. טוב מביא טוב, ואם אתם רוצים שטוּב ימלא את עולמכם, שאנשים טובים יהיו במרחב שלכם, קחו אחריות על חייכם ותהיו טובים.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת