"נדרשת השקעה של 250 מיליארד שקל בתחבורה הציבורית"
סגירת הפער בתחבורה הציבורית בין ישראל והעולם המערבי תעלה למדינה סכום כמעט בלתי נתפס, כך קובע נייר עמדה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. תמר זנדברג: "היינו יכולים להיות במהפיכה, אבל אנחנו מדשדשים במקום ואפילו הולכים לאחור"
לקראת השקת השדולה לתחבורה בת קיימא שתתקיים היום ואשר תעסוק גם בעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, מפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) נתונים ורקע לתכניות קידום התחבורה הציבורית בישראל. מהנתונים עולה כי השקעת המדינה בנושא בשנים האחרונות גדלה משמעותית בשיעור של כ-80% בין 2008 ל-2014. עם זאת, המרכז מעריך כי כדי לסגור את הפער בין ישראל לעולם המערבי בתחום שירותי התחבורה הציבורית יש צורך בהשקעת עתק של 200 עד 250 מיליארד שקלים.
בהתאם, עד 2030 ממליץ הממ"מ להשקיע כ-50 אלף שקלים לתושב בשנה בתשתית תחבורה ציבורית ומזהיר: "בהתאם לתכניות הקיימות, רשתות התחבורה הציבורית המתוכננות אינן עומדות ביעדים האסטרטגיים, והן נחותות בהשוואה לממוצע במטרופולינים המפותחים בעולם בכל המדדים".
מרכז המידע חושף גם את המספרים מאחורי מערך התחבורה הציבורית הקיים כיום. לדברי הממ"מ, במדינת ישראל פועלים כיום 6,511 אוטובוסים המסיעים מדי יום 2.2 מיליון נוסעים, וכי רכבת ישראל מפעילה 440 רכבות ביום ומסיעה כמעט 50 מיליון נוסעים בשנה. למרות המספרים המרשימים, מסתבר כי ההשקעה בתחבורה ציבורית באופן ישיר, בכל זאת מפגרת אחרי ההשקעה בפיתוח כבישים. לא רק זאת, אלא שהצמיחה בנתח תקציב משרד התחבורה המופנה לפיתוח כבישים, זינק בשנים האחרונות מ-35% ב-2013 ל-42% השנה. תקציב פיתוח התחבורה הציבורית לעומת זאת יקטן, ויעמוד השנה על 18% בלבד מתקציב המשרד. כפי שפורסם בעבר, במשרד התחבורה טוענים כי הקיטון בתקציב התחבורה הציבורית נובע מאומדן יתר - שלא נוצל כלל - בתקציב 2014.
יש להזכיר כי דווקא סבסוד התחבורה הציבורית גדל במהלך חמש השנים האחרונות בשיעור של לא פחות מ-86%, מ-2.7 מיליארד שקלים ב-2010 ל-5 מיליארד השנה. משרד התחבורה מצדיק אגב את ההשקעה הגדלה בכבישים ב"קשיי תכנון תאום וביצוע בתחום התחבורה הציבורית, הגורמים להסטת תקציבים בלתי מנוצלים מפרויקטים של תחבורה ציבורית לפרויקטים של כבישים.
דו"ח הממ"מ מזכיר את נתוני בנק ישראל מ-2014 לפיהם "לזמינות התחבורה הציבורית יש השלכות על איכות החיים, היות שנסיעה ארוכה אל מקום העבודה וממנו פוגעת באיזון בין פנאי לעבודה, ושימוש רב ברכב פרטי פוגע באיכות הסביבה, וכי לפי מדדי ה-OECD לאיכות החיים, אלה הם שניים מהתחומים שבהם ישראל מפגרת במיוחד אחרי יתר המדינות החברות בארגון. בתחום התחבורה הציבורית במטרופולינים רמת התשתיות בישראל עדיין נמוכה מהרמה במרבית המדינות המפותחות וכי בהשוואה בינלאומית, היקף ההשקעה ברכבות בין עירוניות ועירוניות הינו נמוך, בשעה שהיקף ההשקעה בכבישים הוא גבוה. כמו כן, בכל המדדים שנבחנו במסגרת הדוח הקשורים לתחום התחבורה אורך הכבישים ביחס לשטח - המדינה, הבטיחות בדרכים, אורך מסילת הרכבות הבין עירוניות ביחס לשטח המדינה, הנסועה ברכבת
ביחס לנסועה בכביש, והתחבורה הציבורית - ישראל נמצאת מתחת לחציון לעומת המדינות האחרות".
לדברי תמר זנדברג, יו"ר משותפת בשדולה לתחבורה בת קיימא, "הכוונות הטובות של משרדי האוצר והתחבורה בנושא שיפור התחבורה הציבורית באות כיום על חשבון עשייה בפועל. אי אפשר להסתפק יותר בתירוצים, הסברים, 'אי-ניצול תקציב ייעודי' ושאר ססמאות שלא מעניינות את הציבור. מדובר באותו שר ובאותו ראש ממשלה כבר קדנציה שלישית, היינו יכולים להיות בעיצומה של מהפכה משנת מציאות בתחום התחבורה הציבורית, אבל אנחנו מדשדשים במקום ואפילו הולכים אחורה. אין מנוס אלא לקבוע כי הממשלה לא רואה את משתמשי התחבורה הציבורית, את הנשים, הקשישים, הצעירים והעניים, ולא סופרת אותם בחלוקת העוגה".
עוד אומרת זנדברג כי "הנתונים מוכיחים שהמדיניות המעשית של הממשלה היא המשך השקעה אדירה בכבישים ומחלפים שישרתו את הרכב הפרטי, והשקעה נמוכה בהרבה בתחבורה ציבורית. עליית השימוש בכלי רכב פרטיים, שגוברת על העלייה בשימוש בתחבורה ציבורית, מעידה כי המדיניות פועלת ואפקטיבית.
הפער של ישראל מהעולם במדדי התחבורה הציבורית מצביע על פער גדול בתקציב השוטף אך מעבר לזה על פער אדיר של השקעה בתשתיות. צמצום הפער ייקח שנים ויהיה כרוך בהוצאה כספית עצומה, אבל אם לא נתחיל להניע את התהליך הזה עכשיו נמצא את עצמנו עם תחבורה ציבורית שהולכת ומידרדרת, עם פחות אפשרויות תעסוקה ומגורים ועם ירידה באיכות החיים, עלייה בזיהום ובהוצאות התא המשפחתי. גם היום מדינות שנחשבות חלשות ועניות מישראל כבר נהנות ממערכת תחבורה ציבורית מפותחת ומועילה, אין סיבה שישראל לא תתקדם גם היא.
ההיערכות לעבודות על הרכבת הקלה מוכיחות שאפשר באמצעים פשוטים וזולים לדאוג לתחבורה ציבורית יעילה וטובה שמבוססת בסך הכל על אוטובוסים חינם בתדירות גבוהה ואכיפה בנת"צים. זו הזדמנות להוכיח שאפשר במטרופולין הגדול והצפוף בישראל להתבסס על תחבורה ציבורית באופן משמעותי וצריך להפיק מזה לקח":
לפנייה לכתב/ת 
