זורמים אל הצפון: טיולי מים לכל המשפחה
מחפשים איך להעסיק את הילדים בחופש הגדול? קיבצנו חמישה טיולי מים בצפון היפה לכל המשפחה שיעניקו לכם בילוי מהנה לסופ"ש או סתם ליום חופש באמצע השבוע. מהבניאס התחתון, דרך מסלול החצבני ועד לנהר הירדן. צאו לטייל
החופש הגדול כבר כאן, ואיתו גם החום הגדול והלחות שמסרבים להרפות. ומהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקיץ הישראלי, אם לא על ידי טבילה מרעננת במים קרירים וזכים שיספקו לכם את מנת הרענון היומית?
לרגל העונה החמה קיבצנו עבורכם חמישה מסלולי מים רטובים במיוחד בצפון הארץ מתוך הספר "טיולי המים שלא הכרנו". חלק מהמסלולים מתאימים לכל המשפחה, וחלק לגילאים שונים. אז ארזו את תיקי הגב ואת בגדי הים, וצאו לטייל.
שימו לב: יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות המפורטים בספר!
בניאס תחתון I המסלול הקלאסי
המסלול מתאים לשוחים מגיל 7, והוא אורך בין שעה-שעה וחצי. בניחותא. הילדים צמודים לבר-הסמכא שמלפנים ובצמוד. אגב, זאת ממש "שלא-כדרך-הטבע", שכן טבענו הוא לצעוד אחרי הנעזר, קמוטי מצח מעומס האחראיות. וזוהי טעות. טעות גדולה. צריך בגדים ונעליים שניתן להרטיב אותן.
ניסע לחניון האקליפטוס, שעל נחל הבניאס מצפון/מזרח לשדה-נחמיה. הרכב השני יושאר במגרש החניה הסמוך (מבחוץ) לקיבוץ. לא נשכח לרגע כי בר-הסמכא תמיד מלפנים, וכך גם מקומו בשמירה האישית. ניכנס למים ממערב למגרש החניה - ב"חוף התנינים". נתחיל במסלול במורד הזרם. לאחר כ-50 מטר נגיע לקטע עמוק-אך-קצר. לאחריו, מימין, חובר פלג דן לבניאס. מי הבניאס אינם לשתיה, אך מימי הדן ראויים ומומלצים לשתיה.
מכאן ואילך ננוע משמאל. כלומר, סמוכים לגדתו השמאלית (מזרחית) של הנחל. ושוב קטע קצר ועמוק, ולאחריו - ה מ פ ל . ניצמד לשמאל ונרד בישיבה על הסלעים. בהמשך נשחה בזהירות אל האי המרוחק מן המפל כ-30 מטר. וזהו. תמו כל תלאותינו. מכאן ואילך הדרך נעדרת הרפתקאות, אך מבנה הקבוצה ישאר כנ"ל.
בהמשך יש עוד מעט מקומות עמוקים וקצרי מועד. רצוי לנוע בהליכה/שחייה/הסתחפות במים - במרכז הנחל. כ-0.7 ק"מ במורד הנחל, נראה מימין אי, וכנראה שלא נהיה מבודדים בו כרובינזון קרוזו. משמאל, - גדר המערכת של שדה-נחמיה. מכאן ועד לסיום אין כבר מקומות עמוקים. כ-300 מטר בהמשך נחלוף מתחת לגשר מתכת מקושט וירוק, המשמש את באי בריכת השחייה של קיבוץ שדה-נחמיה.
חצבני תחתון (לילדים)
המסלול קצר ואורך כחצי שעה. רצוי לטייל בו עד השעה 11:00 בערך, מכיוון שמשעה זו ואילך מתגברת תנועת הקייאקים בחצבני. למרות שניתן לחיות עימם בשלום, ואפשר לשקול אפילו טרמפ זמני וידידות לאין קץ. המסלול מתאים לשוחים מגיל 7 עם זאת, אפשר גם לצרף ילדים צעירים יותר אך עליהם לצאת מן המים ברבע האחרון, ליד ההידראנט.
מכביש 9779 נרד צפונה, כ-300 מטר לפני (מערבית) לגשר יוסף שעל הירדן. ניסע בדרך סלולה, ונחלוף על פני ה"תאי-וויליג'" שמימין. לאחר כק"מ נגיע לרחבה גדולה שהיא "סוף הדרך", תרתי משמע. כאן נרד אל הנחל, כאשר הרכב השני יחנה סמוך לשער קיבוץ שדה-נחמיה. נרד אל החצבני שכאן הוא רדוד, קר ומהיר זרם. יש לזכור כי מרבית מימיו מקורם בדן, ותיאורטית הם יפים לשתיה.
מימין "זולות" רבות המיועדות למנגליסטים. בהמשך, מתחיל הנחל להיסוב שמאלה ואפיקו מעמיק. מימין, ב"זולה" התורנית, יש ברז הידראנט צבוע אדום. כאן יצאו ימינה הלא-שוחים והטף. הם ישובו רגלית לחניית הרכב.. שאר הכוח יעבור למצב שחייה (או היתלות-סתרים בירכתי קייאק או ראפט). והנה לפנינו כבר מפגש הנחלים.
משמאל מגיח הבניאס ובהמשך מדובר כבר בירדן. מקום המפגש יאה לשעשועי מים, שחייה אומנותית והצקה לשכנים על ידי שפריץ מקרי בהחלט ("באמא שלכם, אתם לא מבינים מה זה צחוקים?"). בסיום נצא לגדה המזרחית, ונהלך ביבשה כ-300 מטר עד למעלה לשער קיבוץ שדה-נחמיה, שם נפגש ברכב המאסף.
אזהרת-מסע: מנקודת היציאה מהמים ואילך, מי הירדן עמוקים מאוד.
"סוסון - הים"
לא מדובר במסלול כזה או אחר, אלא רק באמצעי ציפה המעשיר ולמעשה משלש את תפריט טיולי המים, בנחלי הצפון, בכנרת וסביבתה, במעיינות בית-שאן, ובים הצפוני, כמו גם בכל אגמי המאגרים באשר הם. בשל פשטות וזילות הכנתו של "סוסון-הים" הוא יאה גם לחופשות בחו"ל. לעומת שאר האמצעים, 5 כאלה ויותר, נדחסים לתא המטען והוא קל לנשיאה.
סוסון-הים הוא דג (המשתייך, אגב, למשפחת האבובנים) השוחה אנכית. אמצעי הציפה מורכב משני מיכלי פלסטיק של 5-12 ליטר כ"א. על המיכלים לשאת כשישית עד שליש ממשקל הגוף. אדם שמשקלו, נאמר, 80 ק"ג ושירכיב "סוסון" משני מיכלים של 40 ליטר כ"א, יתהפך על המקום. עקרון ה"סוסון" הוא השוקע. ממש כאניה שאם תעמוד על הקוער, תתהפך מיידית.
בין שני המיכלים ייקשר חבל באורך של כמטר שזנבותיו ניתנים לקיצור או ההארכה, על פי מידותיו של ה"רוכב". על החבל יושחל צינור פלסטי (טיפטוף?) של כ 3/4 – 1.5 צול. וזהו. הכלי מוכן.
יש מספר דרכים לרכב על ה"סוסון":
- פרעה בתיבה – הצינור בין הרגליים. הראש על המיכל האחורי ככר, ואילו הרגליים מצולבות על הקאנט של המיכל הקדמי. ואם יש צורך - הידיים חותרות.
- נדנדה - יושבים על ה"אוכף" (הצינור), כששתי הרגליים באותו הצד. הידיים חובקות את המיכלים. במקומות רדודים כדאי ללחוץ מעט על המיכלים על מנת להגדיל ציפה.
- מעגל מתופפים - יושבים על מיכל אחד שלפות בין הרגליים לישבן. המיכל החופשי צף לפנים ומשמש כתוף וכמייצב. שיטה זו דורשת מעט אימון ומיומנות.
למרות ש"סוסון-הים" הוא אמצעי בטוח מאוד, ההמלצה לשימוש בו היא לשוחים בלבד. כאמור, זהו רק אמצעי. ממש כמו בגד הים, למשל.
"סוסון – הים " I המסלול הקלאסי
נחנה בחניון שער קיבוץ שדה-נחמיה. הרכב המאסף ימתין בחניית הקייאקים של כפר-בלום. הטיול מיועד לשוחים מגיל 9, בליווי צמוד של הורים/מלווים. אורך המסלול ברציפות הוא כשעה וחצי.
נרד מביתן השער של קיבוץ שדה-נחמיה צפונה אל הנחל, ו"סוסוני-הים" על שכמנו. נמשיך צפונה לאורך הגדה עד לגשר המתכת המקושט והירוק, המקשר בין הקיבוץ לבריכת השחייה שלו שבגדה המערבית.
בפינתו המערבית של הגשר נרד אל מי הבניאס, ומיד נבחן את צורות ה"רכיבה" השונות על "סוסון-הים". יש לזכור כי בתחילת הדרך המים רדודים על כן כדאי על "סוסון הים" להיות שטוח, כמפורט למעלה.
לאחר כ-400 מטר נגיע להתחברותו של החצבני. זוהי ראשיתו של הירדן! מכאן ואילך נבלם הזרם המהיר והמים מעמיקים מאוד. מעתה סביבנו קיאקים רבים, אך פגיעתם ממש איננה רעה.
לאחר כ-300 מטר ישנה יציאה שמאלה (מזרחה) ממש מתחת לגשר צר ומגודר, ובו צינור ענק. יציאה זו תוביל אל שער קיבוץ שדה-נחמיה. למקצרים בעם - זהו פתח מילוט הגיוני, אבל אנחנו, כמובן, ממשיכים במסע ה"סוסונים". בהמשך נחלוף מתחת לגשר-יוסף, הגשר שעל כביש 9779. מכאן ואילך, ועד לסוף המסלול, לשמאלנו טיילת הירדן, או "שביל-עמי", על חופיו ומדשאותיו.
בהמשך נשמע שאון של מפל, שאון ההולך ומתקרב. נצא מן המים שמאלה (מזרחה), נעקוף את המפל ומיד נשוב אל המים וה"רכיבה". עוד למעלה מחצי ק"מ ואנו בחניון קיאקי כפר-בלום – בית-הילל. נצא מן המים ימינה (מערבה) אל מגרש החניה.
גילוי נאות מרדכי
לפנינו מסלול ל"סוסוני ים". מסלול שלו ותרבותי מאוד, אורכו כ-4 דקות עם אפשרות להארכה עד כשעה וחצי. הוא מותאם לילדים שוחים מגיל 7.
ניסע בכביש 977 מצומת הגומא (גומת הצומא) מזרחה, כ-300 מטר. לאחר הצומת שמאלה (צפונה) לכפר-בלום, נפנה ימינה (דרומה) בדרך עפר ממערב לגשר על הירדן המערבי. ניסע כ-50 מטר דרומה כשמימינינו מטע אפרסמון ומשמאל הירדן המערבי, ומעברו המזרחי קיבוץ נאות - מרדכי. משמאל עץ תות ענף, ומיד מעברו נתגלגל על "סוסינו" אל הירדן. מכאן נתחיל במסע. נזכור ונשנן שוב כי בר-הסמכא (ההורה?) תמיד מלפנים ובצמוד לילד.
מימין יופי של גדות דשאים המשתפלות אל הנחל, ופה ושם נראה פרחי נופר צהוב או גומא הפפירוס. אם נותר ברכבנו נהג-מלווה, הוא ילוונו לאורך כל המסלול כאשר בצמחיית הנחל "חלונות" רבים, בהם יוכל לחזות בנו ולצלמנו.
כ-300 מטר לאחר הקיבוץ, נגיע למקום המכונה בבדיחות-מה - "ההרחבה". יש פה פינת קפה הבנויה על המים, אומגה מעניינת ולעיתים אף מגלשת ניילון בגדה המערבית. מפה נטפס בדשא (קצת מאמץ, חברים!) ונגיע לדרך בה נוסע הרכב המלווה. אין רכב ואין מלווה? – ניכבד ונשוב כק"מ לרכב שהותרנו ברדתנו לנחל.
מגשר הפק"ק ל"שושנת הירדן"
מסלול "סוסוני-ים" שאורכו כשעה וחצי, לשוחים מגיל 9. כדאי להצטייד בחבל באורך של כ-10 מטר לסיוע ביציאה מן המסלול.
ניסע עד לגשר הפק"ק, ונחנה בפינתו הצפון מערבית. רכב מאסף ימתין לנו בפינתו הצפון מזרחית של מגרש החניה של אתר "נהר הירדן", צפונית לקיבוץ גדות.
נחצה בזהירות את כביש 918 דרום מזרחה, ונרד אל הירדן לאחר המפלפלים שמתחת לגשר. הנהר כאן רחב מאוד. גנגס בריבוע. וכאן אנו על "סוסונינו" בבדידות מזהרת. פה ושם יש דייגים בחופים, אך הגנגס, - לנו בלבד! הנהר עמוק ורחב מאוד. לאחר כ-2 ק"מ נראה מרחוק אשד מתון וממש-לא-מזיק, אך אין הוא מתאים לגלישת "סוסונים". על כן נמשוך שמאלה (מזרחה) ונעקפו משמאל, עדיין מתוך המים.
בהמשך הירדן איננו כה עמוק. ובמקומות רבים נוכל לעמוד. מרחוק נראה קוו מתח גבוה עם כדורים אדומים המושחלים עליו כנגד פגיעת מטוסים. כ-100 מטר לפני הקו נצא ימינה (מערבה). קשה קצת לטפס בגדה, על כן הזריז יעלה ראשונה ויעשה שימוש בחבל על מנת לחלץ את הכוח על "סוסוניו".
נמשיך לעלות מעט מערבה, לדרך המקבילה לירדן. נלך דרומה ונעבור את שפכו האומלל של נחל מחניים. לאחריו נצעד בדרך מערבה למגרש החניה. אין נהג מלווה? – נשוב כ-2.5 ק"מ רגלית לרכבנו שליד גשר הפק"ק.
מיכאל בן דרור, בן קיבוץ שדה נחמיה, עוסק בטיולים ייחודיים, בהדרכה, בארגון ובעיקר בכתיבת ספרי מסלולים. הספר "טיולי המים שלא הכרנו" הוא ספרו ה-14 במספר.
"טיולי המים שלא הכרנו", מאת מיכאל בן דרור, הוצאת "כנרת-זמורה-ביתן". 2015
לפנייה לכתב/ת 
