"מתקפת הטרור בסיני - לפתיחת ציר הברחות לרצועה": הסכם בין חמאס לדאעש
קצין המודיעין של פיקוד דרום משרטט מפת אינטרסים חדשה שייצר חמאס נוכח הבידוד שנכפה עליו אחרי צוק איתן, וחושף את ההסכם שמאחורי הפיגועים: "ציר הברחות לעזה תמורת קבלת משאבים מחמאס". ראיון מיוחד
הבידוד הגיאוגרפי והמדיני שנכפה על חמאס מאלץ אותו לכרות בריתות גם עם גורמים שאינם רואים איתו עין בעין. כך למשל פנה חמאס לדאעש בסיני כדי לייצר נתיב הברחה של חומרי גלם לייצור רקטות. את השרטוט החדש של מפת האינטרסים הצבאית באזור סיפק אל"מ א', קצין המודיעין של פיקוד דרום ב"צוק איתן", במלאות שנה לסיום המבצע.
בראיון מיוחד ל-ynet אמר קצין המודיעין כי המתקפה של דאעש בצפון סיני בשבוע שעבר כוונה נגד 15 נקודות שנמצאות בין אל-עריש לרפיח. "מתקפה זו נועדה לפתוח ציר הברחות עבור חמאס לרצועת עזה. בתמורה לכך דאעש מקבל מחמאס משאבים שונים".
הסכם דאעש סיני-חמאס מתקיים למרות המאבק העיקש שמנהל חמאס נגד גורמים סלפים שמזוהים עם דאעש בתוך רצועת עזה, הוסיף א', ופירט כיצד חמאס התמודד עוד לפני המבצע וביתר שאת גם אחריו עם הבידוד שנכפה עליו. בראש ובראשונה מדובר בבידוד גיאוגרפי - מצרים מעצימה אותו באמצעות סגירה הרמטית כמעט של מעבר רפיח ובמבצע של הצבא המצרי בגבול רפיח להשמדת מנהרות ההברחה ויצירת אזור חיץ בין רפיח המצרית לפלסטינית. בידוד זה פגע בהתעצמות הצבאית של חמאס. "החיץ גרם לבעיה עבור חמאס. ישנם תהליכים שהואטו במידה מסוימת. לחמאס הרבה יותר קשה לעשות היום את מה שהוא עשה בעבר, כלומר לממש הברחה משמעותית של חומרי גלם לייצור רקטות. כל הברחה שכזאת הפכה למבצע מיוחד".
האינטרס של חמאס פועל גם בציר עזה-איראן: "הזרוע הצבאית פנתה לאיראן כדי לקבל סיוע כספי שיאפשר להתעצם לקראת המערכה הבאה מול ישראל, וזאת בניגוד להלך הרוח בתנועה שמעדיף את הציר הסעודי על פני האיראני. מדובר בסכומים שאותם הזרוע לא תקבל מתקציב הארגון, וכשאין אלטרנטיבה מבית - פונים לאיראנים, שגם מספקים את הכסף משום שהם קודם כול מעוניינים בדריסת רגל בכל זירה אפשרית מול ישראל".
"אומרים את האמת ואתם לא מאמינים"
זמן קצר אחרי המבצע הוא יצא עם רעייתו למפגש חברים. הדבר האחרון שרצה לעשות באותו ערב היה לדבר על המבצע, אבל החברים דווקא ניסו לגרור אותו במשך כל הערב לספר על חוויותיו. במהלך הדיון הסוער עלתה השאלה אם ישראל ניצחה או לא, וא' שתק. אך בסופו של הערב כבר לא יכול היה להתאפק. "המהלך הצבאי שעשינו היה רחב ומשמעותי", אמר להם. "חמאס לא תיאר לעצמו שיקבל כזאת פגיעה משמעותית. אומרים לכם את האמת, את כל האמת, ואתם לא מאמינים".
נראה שאל"מ א' מתכוון לכך בכל רמ"ח אבריו. "חאלד משעל היה זה שהגדיר את שבעת היעדים שלו במערכה, והוא לא השיג אפילו אחד מהם", אמר בראיון ל-ynet במלאות שנה למבצע צוק איתן. "אז איך אנחנו יכולים להגיד לעצמנו שלא ניצחנו?"
"אין כיום גורם שדוחף להסלמה"
המכה המשמעותית שעליה מדבר א' הושגה בין היתר בזכות עבודה מודיעינית ארוכה ורחבה שנמשכה לאורך שנים ותוך כדי הלחימה. הוא מודד את הצלחת המבצע בין היתר על פי פרק הזמן שיעבור מהמערכה הקודמת בעזה עד למערכה הבאה. "אני לא רואה בזמן הקרוב, ודאי לא בחודשים הקרובים, סבירות גבוהה לפתיחת מערכה נוספת. אני לא חושב שיש גורם בחמאס שדוחף כיום להסלמה, לא בזרוע המדינית ולא בזרוע הצבאית". בניגוד לחששות שהעלו גורמים שונים, הוא גם לא מקבל את התפיסה שלפיה הזרוע הצבאית של חמאס עשויה לקבל החלטה עצמאית שתגרור בהכרח הסלמה. "לדעתי הזרוע הצבאית לא תצא לפשיטה או לפיגוע משמעותי אחר שיוביל למערכה מבלי שהזרוע המדינית תהיה מודעת לכך".
חמאס שאחרי "צוק איתן" הוא ארגון שונה מזה שקדם לו. מוחמד דף, שלא נפגע בניסיון החיסול, שב לפקד במלוא המרץ על הזרוע הצבאית, מכין תוכניות פעולה ובניין כוח. סגנו, מרואן עיסא, נותר בתפקידו, ומפקדי חטיבות חדשים ברפיח ובאזור הדרום מונו במקום ראאד אל-עטאר ומוחמד אבו שמאלה שחוסלו יחד בשלהי המבצע. איש הקשר של דף לזרוע המדינית של הארגון הוא יחיא סינוואר, ממשוחררי עסקת שליט שגורש לעזה והתברג גבוה בצמרת חמאס. מידת השפעתו של דף על הזרוע המדינית באמצעות סינוואר משמעותית וגדולה.
ניכר שא' אינו מזלזל בחמאס וביכולותיו. להפך. אפשר לזהות שדווקא הערכתו כלפי הארגון ומנהיגיו מאפשרת לו לאתר ביתר קלות את נקודות התורפה שלהם. "חמאס ביצע הפקת לקחים משמעותית בסיום המערכה. תהליך בניין הכוח שלו החל רק כמה חודשים אחרי תום המבצע ולא מיד אחריו", הסביר א', וכיוון לכך שחמאס בנה תוכנית סדורה ללחימה הבאה מול ישראל והוא בונה את כוחו הצבאי כדי לממש אותה. על חלק מהיכולות שומעים מדי פעם בתקשורת, כך למשל סדרות ניסויי הירי הרקטי שלו לכיוון הים, המשך חפירת המנהרות ההתקפיות לכיוונה של ישראל ואימונים צבאיים של כוחותיו הרגילים והמיוחדים כמו הנוחבה והקומנדו הימי שלו.
"כיום אין לחמאס בעיה לנהל מערכה צבאית מול ישראל. הוא האיץ את תהליך השיקום הצבאי על פי אותו רעיון מערכתי. אבל הוא צריך לעשות עוד כברת דרך כדי לנהל מערכה איכותית שתוביל אותו להישגים משמעותיים", הסביר. "האם הוא ירצה לנהל מערכה עם היכולות שהוא הגיע אליהן עד היום? אני חושב שלא". לדברי א', הזרוע הצבאית של חמאס מתמקדת,
כחלק מהפקת הלקחים, בירי תלול מסלול, קרי רקטות ופצמ"רים לטווח הקצר, מתוך הבנה שירי זה הוא היעיל ביותר מול יכולות מערכת כיפת ברזל. בתחום זה מנסה התעשייה הצבאית של הזרוע להגדיל את כמות חומר הנפץ שמורכב על הרקטות קצרות הטווח ובמקביל לשפר את רמת הדיוק שלהן.
"חמאס הבין שעוצמת הירי תלול המסלול היא שמשפיעה על עוצמת הפגיעה בשגרת החיים של האזרחים בישראל, ולא הפגיעה בנפש או ברכוש. לכן הוא לעולם לא ינטוש את היכולת הזאת", קבע. "הרקטות מאפשרות לו לנהל מערכה כי הוא יכול להשתמש בהן בכל נקודת זמן וכמעט לכל טווח. אם הוא ירצה לנהל מערכה, הוא יחלק את כמות הרקטות שברשותו במספר ימי המערכה שהוא צופה, ויירה אותן על פי תוכנית אש סדורה".
שנה אחרי "צוק איתן", אל"מ א' עומד לסיים את תפקידו והוא עתיד להשתחרר מצה"ל בשבועות הקרובים. זמן קצר אחרי פרסום דו"ח ועדת החקירה של האו"ם לבחינת האירועים ברצועה ושבועות אחרי פרסום עדויות לוחמים של ''שוברים שתיקה'', הוא מסתכל על המבצע בסיפוק ומדגיש כי במקביל לפגיעה הקשה בחמאס, צה"ל ביצע את משימתו באופן ערכי ומוסרי. "פגענו ב-2,000 אנשים במבצע. אני חותם לך כקצין המודיעין של פיקוד דרום, שלפחות מחצית מהם היו פעילי טרור. תראו לי בכל העולם, בעיקר במערב, יחס של לפחות 1:1 בפגיעה במערכה הכי מורכבת בשטח הכי מורכב שיכול להיות. זה לא צבא מוסרי? יכולנו להגיע להישגים משמעותיים הרבה יותר - אבל נמנענו מלבצע אותם רק מכיוון שפעלנו כצבא מוסרי".
לפנייה לכתב/ת 
