הממשלה תרחיב ההנחה לרוכשי דיור ציבורי?
ל-ynet נודע כי הקואליציה תקדם הצעת חוק שתרחיב את היקף ההנחות לזכאי הדיור הציבורי המבקשים לרכוש את הדירות בהן הם חיים. את ההצעה הגיש ח"כ אלי כהן ולפיה תקרת ההנחה תגדל מ-705 אלף שקל כיום ל-915 אלף
הקואליציה תקדם הצעת חוק שתרחיב את היקף ההנחות לזכאי הדיור הציבורי המבקשים לרכוש את הדירות שבהן הם חיים. ל-ynet נודע כי חבר הכנסת אלי כהן (כולנו) הגיש יחד עם חברי כנסת נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה הצעת חוק שלפיה תקרת ההנחה תגדל מ-705 אלף שקל כיום ל-915 אלף שקל. ההצעה מוגשת על ידי חברת סיעתם של שר האוצר, משה כחלון, ושר הבינוי, יואב גלנט, וצפויה לזכות בתמיכת הממשלה.
כתבות אחרונות על דיור ציבורי בערוץ הנדל"ן :
- מיליונים הוקצו לדיור ציבורי, 100 דירות נקנו
- חוסר יעילות במ' הבינוי: "זכאים מחכים שנים לדיור"
- בנק ישראל: להרחיב את הסיוע לדיור ציבורי
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
לטענת יוזם החוק, ח"כ אלי כהן, התקרה החדשה משקפת הנחה של כ-70% על מחירה הממוצע של דירה ציבורית; וקביעתה היא מהלך מתחייב מעליית מחירי הדירות בשנים האחרונות. "משנת 2008 מחירי הנדל"ן עלו ב-69% ותקרת ההנחה נותרה 705 אלף שקל", אומר ח"כ כהן. "זהו מצב אבסורדי בו חוק זכויות הרכישה אינו מממש את תכליתו".
בשנת 2008 נקבעה תקרה להנחה, על רמה של 705 אלף שקל ו-881.25 אלף שקל לבעלי מוגבלויות. לטענת יוזמי החוק, כאשר נקבעה תקרה זו עמד מחירה הממוצע של דירה ציבורית בשוק החופשי על 774 אלף שקל ומאז זינק ב-69% לרמה של 1.3 מיליון שקל. זאת, מבלי שתקרה עודכנה בהתאם.
כעת מבקשים יוזמי החוק לקבוע תקרה חדשה שתשקף את רמות המחירים הנוכחיות. בנוסף, מעדכן החוק את שיעורי ההנחה לרמה של עד 80%, במקום 90%. עם זאת, דיירים בעלי מוגבלויות עדיים יהיו זכאים להנחה של עד 90%.
חוק שנוי במחלוקת
חוק הדיור הציבורי - זכויות רכישה הוא אחד החוקים השנויים במחלוקת במדיניות דיור הממשלתית. מאז שנחקק ב-1998 הוקפא על ידי משרד האוצר דרך חוק ההסדרים למשך תקופות ארוכות. פקידי האוצר התנגדו לאורך השנים לחוק מכיוון שטענו כי הוא מעביר רכוש ציבורי בשווי של מיליארדי שקלים לידי זכאי דיור הציבורי ומאפשר להם להוריש אותו לילדיהם, על אף שילדיהם לא סובלים בהכרח מהמצב הכלכלי הירוד שבגינו זכו הוריהם בדירות.
כמו כן, טענו באוצר לאורך השנים כי יישום החוק גורם לדלדול של מאגר הדירות הציבוריות שבידי המדינה, מכיוון שהתמורה המתקבלת ממכירת הדירות אינה מאפשרת למדינה לרכוש מספר דומה של דירות במקומן. תומכי החוק טענו לאורך השנים כי מהווה כלי מצוין לשיפור יכולת ההתקדמות הבין-דורית של משפחות מצוקה במעלה הסולם הכלכלי-חברתי. כמו כן, נטען כי החוק מאזן בין ההטבה שהוענקה בשעתו למתיישבים במושבים וקיבוצים, שזכו בקרקע חינם מהמדינה, לבין משפחות שעלו לארץ בראשית שנות ה-50 מארצות האיסלאם.
בשנת 2012 פרצה סערה סביב החוק כאשר מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומבקרה מדינה חשפו כי הכנסות בהיקף של 2.75 מיליארד שקל, שהתקבלו בשנים המעטות שבהן יושם החוק ויועדו לרכישת דירות חדשות, לא הועברו למטרה שצוינה בחוק ונבלעו בתקציב המדינה. בשנת 2013 חודש יישומו של החוק ונקבע כי ההכנסות ישמשו את משרד הבינוי להענקת סיוע בשכר דירה. מאז שחודש יישומו של החוק, נמכרו 1,570 דירות בסכום של 354 מיליון שקל.
לפנייה לכתב/ת 
