איך נשמעת תל אביב דרך תמונות?
תערוכה חדשה של צלם איטלקי בתל אביב מתעדת את יופייה של העיר הלבנה והצלילים שבה - דרך תמונות סטילס. אז איך זה נשמע? הצלם מריו טרויאני: "בלגאן, כלי נגינה, שירים, צעקות, תחבורה ו... רחש הגלים והרוח. תל אביב היא עיר מלאת צלילים, חלקם נעימים מאוד, אחרים פחות"
לפני כחצי שנה סיפרנו לכם ממש כאן על עמוד מיוחד בפייסבוק, של אמן הצילום האיטלקי מריו טרויאני, המתעד דרך עדשת המצלמה שלו את תל אביב, בה הוא חי כבר יותר משלוש שנים.
עבודותיו של טרויאני שהוצגו בעיקר כאמור בפייסבוק עד עתה, מקבלות בימים אלה הכרה ממסדית דרך תערוכה מיוחדת שתיפתח באחד המקומות הייחודיים והייצוגיים של העיר הלבנה: המרכז למוזיקה והספרייה ע"ש פליציה בלומנטל שבכיכר ביאליק בתל אביב.
בשיחה עם ynet לקראת התערוכה מספר טרויאני על כמות הצילומים האדירה בה הוא אוחז והצורך שלו, לראשונה, לסנן אותה עבור תערוכה - מה שכמובן לא קיים בגלריות הדיגיטליות של הרשתות החברתיות. "הנושא שנבחר ושמה של התערוכה הוא 'הצליל של תל אביב'. התמקדנו במוזיקאים בקונטקסט אורבני ובתמונות טבע", הוא אומר.
"מה שניסיתי לעשות כאן זה לתעד סצינות מחיי היום יום, ולחבר אליהן את הצופה. אני רוצה שהצופה יתפעם מהתמונות ולא רק יחזה בהן, שיהיה חלק מהסצינה".
יש קו מקשר אחיד ביניהן לטעמך?
"כן. הקו המחבר בין הצילומים הוא תחושת הצליל ששומעים בעיר - הבלגאן והשקט בו זמנית".
אילו עוד צלילים אתה שומע כשאתה צופה בתמונות שצילמת?
"הבלגאן העירוני, צלילי כלי הנגינה, השירים, הצעקות של האנשים, רעש התחבורה ו... רחש הגלים והרוח. תל אביב היא עיר מלאת צלילים, חלקם נעימים מאוד, אחרים פחות. אבל צליל משדר חיים, והעיר הזו מלאה חיים. פרט לכך, כל תושב בעיר מביא איתו את הצליל שלו מארץ או עיר המוצא שלו. וכך אתה שומע שפות רבות ומגוונות בכל יום, וצליל חדש בכל יום".
אלמנט בולט נוסף בעבודות הוא מים. בכל מקום. אם לא בים אז במזרקה בכיכר דיזנגוף, ואם לא שם אז בקרוסלה בנמל תל אביב שנרטבה בגשם.
"מים הם המרכיב העיקרי בגוף האדם. במים משתקפות לא רק התמונות שאני מצלם אלא גם תחושות רבות, מכאלה רגועות ועד לתוססות. מים משקפים מצב רוח.
"בסערות החורף ביליתי זמן רב על החוף כדי לסגוד ממש לכוחם של הגלים, לזעמה של הרוח ולכוחו של הגשם. אבל הסערה הזו גרמה לי לתחושות הפוכות, לשלוות נפש. בתערוכה כללתי כמה תמונות מתוך הסערה. אני חושב שהדגשתי את יופיו של המאורע הזה, ואני מקווה שהעברתי גם את הרוגע".
אני בטוח שלא היה קל להפוך את גלריית התמונות האינסופית בפייסבוק לכזו מצומצמת בתערוכה אמיתית.
"הפרויקט היה ממושך, אבל האמת שזה לא היה קשה מאוד. ללכת ולצלם בכל יום זו לא משימה קשה במיוחד. ביום הראשון בו החלטתי לפתוח תערוכה, הלכתי על החוף וראיתי באופק נקודה נוצצת במיוחד. התקרבתי וראיתי שמדובר במוזיקאי שישב על הסלעים, עם הנוף של תל אביב, וניגן בטובה. היה לי ברור שזה סימן שיוביל אותי לפרויקט שקשור בכך.
"בחירת התמונות? כן. זה דווקא היה קשה מאוד. יש לי המון חומר. אבל ידעתי שצריך ליצור מסלול שהצופה יעבור, יישאר מתעניין וייכנס אל מורכבות הפרויקט. אתה חייב ליצור מסלול כדי לשמור על רמת העניין הזו. בסופו של דבר הלכתי על דרך של קומפוזיציה בין המוזיקאים וכלי הנגינה לטבע. שיהיו שם הצליל, ותחושת הצליל".
איך אפשר בכלל לוותר על חלק מהתמונות?
"כמו שאתה יכול לדמיין, בהחלט נאלצתי לוותר על חלק גדול מהן. לא מטעמים אמנותיים אלא מחוסר מקום. בסופו של דבר נשארתי עם 27. אולי בעתיד נהפוך אותן גם לספר".
להמשיך להציג את תל אביב בעולם
טוריאני מספר כי הוא שמח מאוד לפתוח את התערוכה בתל אביב בשבוע הבא. "אני סקרן מאוד לראות את תגובות הקהל, ההערכה והביקורת. כבר הצגתי את התמונות במילאנו, ואני מקווה להמשיך ולהציג את יופייה של תל אביב בעולם".
"בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליוכבד שוורץ, מנהלת המרכז ע"ש פליציה בלומנטל, ולעיריית תל אביב, על ההזדמנות להציג את העבודות שלי - בתל אביב".
ואתה מתכוון להישאר איתנו ולהמשיך לצלם אותנו כאן בעיר הגדולה?
"בהחלט. החלטתי להישאר בתל אביב עם אשתי אילנה, ומאז נובמבר האחרון אני גם אזרח ישראלי. אני שמח וגאה להשתייך ולהתקבל כאזרח במדינה הזו. אני כמובן אמשיך לטייל בעולם, אבל כשאני חושב על הבית אני חושב על תל אביב".
תערוכתו של מריו טרויאני, "The Sound of Tel Aviv" - "הצליל של תל אביב", תיפתח ביום רביעי 15.7. אירוע הפתיחה ייערך באותו יום 15.7 בשעה 19:00 ותוצג עד חודש אוקטובר.
מרכז המוזיקה והספרייה ע"ש פליציה בלומנטל | ביאליק 26, תל אביב | 03-5250499 | א', ג' - 09:00-13:45, ב', ד', ה' - 12:00-18:45