צוק איתן: "יש אפליה של בנות זוג דתיות"

אילוז עם כהן ז"ל. צפויה הצעת חוק בנושא(צילום: טל אילוז )

סגן נתן כהן ז"ל נהרג במבצע צוק איתן, כשלושה חודשים לפני חתונתו המתוכננת עם ארוסתו, טל אילוז. חמש שנים הם היו בני זוג, אבל כיוון שלא התגוררו יחד (הדבר אינו נהוג במגזר הדתי), טל אינה מוכרת על ידי משרד הביטחון כידועה בציבור של כהן. "זו אפליה של בנות זוג דתיות שבשל השקפתן הדתית לא עומדות בתנאי משק הבית המשותף לצורך הכרתן כידועות בציבור. זו חובה מוסרית ואזרחית שיש לטפל בה ולתקנה", אומרת חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא (יש עתיד), שפנתה לשר הביטחון כדי לפתור את הבעיה.

כהן, קצין בשריון, נהרג ב-22 ביולי 2014 ברצועת עזה, בן 23 בנופלו. כהן הותיר אחריו זוג הורים, ארבעה אחים ואחיות ואת ארוסתו טל אילוז, קצינה בשירות קבע. חתונתם של אילוז (23) וכהן נקבעה לחודש אוקטובר, אבל נפילתו, שלושה חודשים לפני כן, קטעה באכזריות את כל החלומות שטיפחו בני הזוג במהלך חמש השנים שבהן היו יחד.

למרות הקשר הקרוב והממושך והעובדה שבני הזוג ניהלו זוגיות ארוכת שנים והיו אמורים להתחתן, משרד הביטחון אינו מכיר באילוז כידועה בציבור של כהן ז"ל. למעשה, היא נעדרת מעמד חוקי כלשהו מכיוון שאילוז וארוסות דתיות של נופלים אחרים נחשבות לבנות זוג שאינן מקיימות משק בית משותף לפני הנישואין. במגזר הדתי, מגורים משותפים לפני החתונה אינם נחשבים לנורמה מקובלת ונוגדים במקרים רבים את האמונה. כך קורה שגם בנות זוג שכבר היו מאורסות וההזמנות לחתונתן נשלחו, אינן יכולות להיות מוכרות כידועות בציבור ואינן זכאיות כלל לזכויות. לעומת זאת, בנות זוג חילוניות של חללים, שחלקו איתם משק בית משותף אף שלא היו נשואות, מוכרות כידועות בציבור של הנופלים וזכאיות לזכויות כשל אלמנות צה"ל מתוקף הכרתן ככאלה.

לימור כהן (51), אמו של נתן, התגייסה כעת למאבק של חברתו טל, לשינוי החקיקה המפלה. "דווקא מתוך הכאב הגדול אני נאבקת עכשיו עבור טל", היא מסבירה. "בהלוויה של נתן הבטחתי לו מעל הקבר שלו שאמשיך לדאוג

לטל במקומו וזה מה שאני מנסה לעשות עכשיו. היא שלחה לצבא את בן הזוג הבריא שלה והוא חזר בארון. לא יכול להיות שיתעלמו מהזכויות שלה. העובדה שהם לא חיו ביחד לא צריכה לפגוע בה, ואני מצפה שהמדינה תתקן את העוול הזה".

החודש פנתה ח"כ לביא (יש עתיד) לשר הביטחון משה יעלון בבקשה שהאפליה תתוקן. לביא מתכוונת להגיש בקרוב הצעת חוק שתשווה את זכויותיהן של בנות זוג דתיות, ארוסות החללים, לאלו של בנות זוג חילוניות. "מאז המבצע נחשפתי למצוקתן של אלו שנעזבו מאחור בכאבן וקול זעקתן לא נשמע - אלו הן ארוסות הנופלים. בנות זוג שהיו עסוקות בשמחת הכנת החתונה, שהיו אחראיות על שליחת ההזמנות, ופתאום עולמן חרב", היא אומרת.

לביא אומרת כי "כל פניותיי למשרד הביטחון במשך שנה לא נענו. הסיבה להתעלמות מהן נעוצה במנהגן של מאורסות דתיות שלא לחלוק בית משותף לפני החתונה, ולכן הן אינן זכאיות כלל לזכויות. זו אפליה של בנות הזוג הדתיות שבשל השקפתן הדתית לא עומדות בתנאי משק הבית המשותף לצורך הכרתן כידועות בציבור. זו חובה מוסרית ואזרחית שיש לטפל בה ולתקנה".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "חוק משפחות חיילים הוא חוק סוציאלי, שנועד במקרה של פגיעה בפרנסת המשפחה, דואג לרווחתה הכלכלית של אלמנתו ו/או הידועה בציבור, אשר ניהלה חיים משותפים ומשק בית משותף עם החלל. החוק, שנחקק על ידי כנסת ישראל, מגדיר בסעיף 'בן משפחה' הזכאי לזכויות מכוח החוק - אלמנה של החלל ובכלל זה אישה שלפני מותו גרה יחד עמו, וביום מותו הייתה "ידועה בציבור" כאשתו. משרד הביטחון רגיש למצבן המיוחד של הארוסות וחברות חללים, ולכן מעמיד תקציב מיוחד (באמצעות ועדת התמיכות במשרד) לעמותת חברות חללי מערכות ישראל, שמסייעת במתן טיפול רגשי פרטני ו/או קבוצתי, ומלווה אותן, כל עוד נזקקות לכך".